אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

ישראל- מרכז לוגיסטי אזורי הצבא הבריטי מקים בסיסים ותשתית לוגיסטית בארץ

הפיקוד האוירי על הכוחות במזרח התיכון , במהלך שנות מלחמת העולם השניה עבר המבנה הפיקודי של חיל כוחות , האויר במזרח התיכון שינויים אחדים אשר התחייבו מהגדלת הכוחות ושיתוף . הפעולה שהתהווה בין כוחות הברית ערב המלחמה פעלו כוחות האויר ” הבריטיים תחת “חא”מ במזרח התיכון . בפיקודו של אייר צ’יף מרשל טדר הפיקוד היה אחראי על מתן סיוע אוירי לכוחות היבשה, הפעלת כוחות אויר . לתקיפה ארוכת טווח, והגנת החופים עם פרוץ המלחמה ונפילת צרפת, החליט קבינט המלחמה הבריטי לאחד את הכוחות הנמצאים במזרח התיכון תחת ” פיקוד אחד: “פיקוד המזרח התיכון

במזרח הים התיכון, מפקדת הכוחות , הבריטיים בעדן, מזרח אפריקה, הלבנט והפיקודים שהיה אחראים על הפעילות בעיראק ואירן. כמו כן הוכפפו לו חיל האויר התשיעי של ארה”ב בפיקודו של לואיס בררטון שהוזעק זמנית לאיזור. פיקוד המזרח התיכון מונה לפיכך לאחראי על הפעילות במזרח הים התיכון כולל ארץ ישראל, עבר הירדן מצרים ועוד. במסגרת זו פעלה מפקדת חיל האויר הבריטי, עליה פיקד טדר .1941 החל מיוני , ב-1 באוגוסט, לאחר תום המלחמה הועבר פיקוד המזרח התיכון של חיל האויר המלכותי הבריטי ל”פיקוד חא”מ .” במזרח התיכון ובים התיכון בסיסי אויר בריטיים הבסיסים שהוקמו בארץ בשנות מלחמת , העולם השניה על ידי הצבא הבריטי לא היו רק בסיסים מבצעיים, מהם המריאו מטוסים למשימותיהם, אלא גם בסיסיים לוגיסטיים אשר שימשו לאכסון מטוסים, מנועים ומערכות עבור , הלחימה בגזרות שונות של הים התיכון בעיראק, וכן במדבר המערבי מול . הקורפוס האפריקני של ארוין רומל נמל חיפה שימש להגעת ספינות המטען הגדולות, ומשם הועברו המטוסים . ומערכותיהם להרכבה בבסיסים שונים חלק גדול מן הטייסות אשר השתתפו במלחמה במדבר המערבי, הגיעו לפני כן לארץ, שם הן התארגנו, לא אחת התאמנו בלחימה בתנאי מדבר, הכרת האיזור והיחלצות, ומכאן יצאו ל\ירות . הלחיה בצפון אפריקה שטחה של ארץ ישראל זרוע בעשרות בסיסי אויר, אשר נבנו כבר בשנות מלחמת העולם הראשונה על ידי התורכים והגרמנים. כאשר החל האיום על מצרים, התעלה ומזרח הים התיכון בשנת 0491 והלאה, התגייסו הבריטים (וחברות ישראליות) למבצע מקיף ומזורז לבניית בסיסי אויר בעלי מסלולים קשיחים ומתקני אכסון קבועים. כמו כן נבנו בכל הבסיסים כמעט “פנים” שנועדו להגן על המטוסים ועל מתקנים חשובים מפני פצצות . והתפוצצויות בסביבה שני בסיסים, חיפה וסן ג’ין נבנו באיזור

הוקם “פיקוד המדבר המערבי” וכוחות האויר היו נתונים לפיקודו של אייר ציף מרשל ארתור קנינגהאם. במהלך המלחמה היו חיכוכים מבצעיים ולוגיסטיים בין שני הפיקודים אולם המפקדים ידעו לשלב מאמצים במקרה .של מבצעים רחבי היקף , לאחר שארה”ב הצטרפה למלחמה ועם גבור האיום על מצרים ותעלת סואץ, האיצו האמריקנים משלוחים של ציוד ויחידות אויריות למזרח התיכון. בין השאר הוזעקו לאיזור כוחות אויר מהודו, וכוחות אחרים שהיו בדרכם למזרח הרחוק שולבו בכוחות האמריקניים. בין אלה היו כוחות . וכוחות של לואיס בררטון HALPRO חלק מכוחות אלה החלו פעילותם , במצרים אולם התקדמות רומל נזרחה

אנשי צוות קרקע מקבלים הדרכה בתפעול מערכות

,1939 בראש הפיקוד, אשר הוקם ביונו ומפקדתו שכנה בקהיר, עמד הגנרל ארצ’יבלד ווייול. לפיקוד זה היתה כפופה מפקדת חיל האויר המלכותי במזרח התיכון. בין מטרות הפיקוד היו שילוב של כוחות היבשה, הים והאויר במזרח התיכון ובים התיכון, וקבלת אחריות הצבאית על מצרים, סודן, ארץ .ישראל ועבר הירדן כאשר החלה הלחימה במדבר המערבי

אילצה אותם לפזר את היחידות בין . השאר לבסיסים בארץ ישראל כך הוקם בינואר 1491 “פיקוד הים התיכון” של בעלות הברית שכלל את כל כוחות האויר של הבריטים והאמריקניים שפעלו באיזור או נערכו לקראת הגעה לכאן. פיקוד זה כלל יחידות אויר לשיתוף פעולה עם חיל הים, פיקוד ההגנה האוירית

1939