אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

. לאירופה ולא נשאר בארץ בעקבות טיסה זו נבחנה האפשרות לשמר על קשר בין ראשי הארגון באירופה למפקדה בירושלים, בעזרת מטוסי ה”צורלי”. בראשית ספטמבר 8491 הוחלט על הפסקת פעילות האצ”ל . וצוותי המטוסים שוחררו חיסול טייסת האצ”ל בעוד בארץ התפרק האצ”ל מנשקו הוחלט על חיסול טייסת האצ”ל באירופה. מטוסי הטייסת חנו כל אותה עת בשדות התעופה של אורלי ולה בורז’ה ליד פריז. ב-22 יולי שוחררו הטייסים שגויסו לארגון. הטיפול במטוסים נמסר לפול חומסקי ומאיר זילברשטיין מונה כאחראי לטיפול המעשי במטוסים. בשלב מאוחר יותר הם הוצעו להחכרה לחברת “ונסל אייר סרויס” ואף נבחנה הצעה להקים חברת . תעופה אזרחית עצמאית ב-2 בינואר 9491 הוחלט להעביר את המטוסים לרשות מדינת ישראל. הם נמסרו לצבי דינשטיין כנציג ממשלת ישראל והוכנסו לשרות חיל האויר . הישראלי. מטוס הפייפר נמכר ה”צורלי” הוחרם על ידי מנהלת שדה התעופה באורלי כדי לכסות את החוב על . חניית המטוסים שם תרומה נוספת של אוהדי האצ”ל בצרפת היו שני מטוסי “נורד נורקרין” אשר נתרמו על ידי משפחה יהודית. הם נועדו לשמש כמטוסי אמבולנס ונכנסו לשרות . חיל האויר הישראלי

. וחלקי חילוף למטוסים , שני מטוסי הלודסטר נועדו לשמש בין השאר, כמטוסים לחיפוי אוירי על ספינת הנשק “אלטלנה” אותה התכוון הארגון להשיט לחופי הארץ. העברת המטוסים מקנדה לצרפת נדחתה והם לא יצאו עם ה”אלטלנה” כאשר הפליגה . האניה לעבר ישראל ” בצרפת נרכש מטוס נוסף, “צורלי . כינוייו, שהתאים לטיסות לטווח ארוך ככל הנראה מדובר במטוס בריסטול פרייטר דו-מנועי, אשר הותאם במיוחד . לתובלת מכוניות ומטענים רחבי-נפח בשל ההתקפה על “אלטלנה” בחופי הארץ, בוטלו התוכניות להעביר את , המטוסים לארץ והם היו תקופה ארוכה להקים שב מאוחר יותר שתי טייסות בנות 81 מטוסים כל אחת, וכן להקים שדות תעופה. ב-4 באפריל אמר יעקב מרידור ראש מטה האצ”ל באירופה, כי “הטייסות הכרחיות עבורנו גם כסוכך אוירי לאניה הפולשת וגם כתמיכה לכוחות הקרקע שלנו, וכן ארטילריה טסה. כן אפשר יהיה לנצלם להפצצות נקם נגד קהיר, דמשק וביירות”. עוד אמר כי “אנו דנים בציוד האניה בשני מטוסי קרב קטנים. שדה התעופה יוכל .” לשמש גם את אוירון הקשר אולם הדברים לא התפתחו כתוכנן ופרשת “אלטלנה” הביאה למיתון הפעילות של האצ”ל בחו”ל ובינתיים . הצטרפו לוחמי הארגון בארץ לצה”ל מפקדי האצ”ל באירופה החליטו לשכור מטוס תובלה ולטוס עמו לארץ. טייסו היה מאיר זילברשטיין שהיה חבר 14- הארגון. ב . בהמתנה על צוותיהם, בצרפת בתוכניות מחלקת האויריה היה

הטייס בנימין כהנא

רפאלי בעוד הטייס ג’ק רטושניאק היה אחראי על הצד המקצועי, ופול חומסקי . על הפעילות המבצעית ב-71 במאי הגיע רטושניאק לפריז כדי ) לסייע בהקמת הטייסת. יחיאל (ג’ק רם (רטושניאק), היה טייס בחיל האויר המלכותי הבריטי. הוא היה טייסו של מטוס הזלין 21 אשר נרכש במצרים בשנות הארבעים ואף יצא בו לסיור מעל . כוחות האצ”ל שפעלו במהלך כיבוש יפו שני טייסים נוספים היו פעילים בתחום האוירי- ברנרד וולף ואייזיק קפלן שהיו בעבר טייסים חיל האויר של דרום אפריקה. עוד לפני ההחלטה על הקמת הטייסת, רכש וולף שני מטוסי 2000 אוקספורד אזרחיים בסכום של ליש”ט. הם נועדו להטיס את הבורחים מכלא גילגיל לקניה ומשם לאירופה, ואף היתה כוונה להתאים אותם לאחר מכן לנשיאת פצצות. מצב המטוסים לא היה טוב. אחד מהם התרסק בשעת אימוני נחיתה ביוהנסבורג והשני לא התאים . לטיסה מבצעית מאוחר יותר נשלחו וולף וקפלן לקנדה . כדי לרכוש מטוסים מתאימים יותר הם רכשו שני מטוסי לוקהיד לודסטר דו-מנועיים שהיו בשרות בניו זילנד לפני . כן. מחיר כל מטוס היה 000,91 ליש»ט מטוסים אלה מזוהים כבעלי רישום ) ZS-BZJ( של ניו זילנד. מטוס לוקהיד 1948 אשר הגיע לשדה אורלי ב-81 ביוני ) שהגיע ZS-BZE ומטוס שני (ברישום לאורלי מספר ימים מאוחר יותר מסנטה . מריה כמו כן נרכש מטוס הדסון לסיור ימי והפצצה במחיר של 0007 ליש”ט. יחד עם המטוסים נרכש ציוד לטייסים, כולל 51 מצנחים, 51 מדי טייס, ציוד ניווט

“מטוס” בתהלוכת האצ”ל בתל אביב

במאי הוא יצא לעבר חופי הארץ ונחת בתל אביב. והיה זה המטוס הראשון ובו נוסעים , יהודיים אשר נחת בשדה התעופה מאז הקמת . המדינה המטוס המריא לאחר מכן חזרה