אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

“ולוטה”- ספיטים בדרך לישראל מבצע הטסת הספיטים לישראל היה מן המורכבים במלחמה

1 מבצע ולוטה חיל האויר הצ’כי, אשר החל להכניס לשר רות מטוסים מתוצרת סובייטית, החליט להפטר ממטוסי הספיטפייר אותם קיבל לאחר המלחמה מבריטניה. אנשי משרד 50 ההגנה הצ’כי הציעו בחודש יולי את המטוסים לישראל. במחצית אוגוסט , סוכמה העסקה לרכישת כל המטוסים . במחיר של 000,32 דולר למטוס ‏הצ’כים הבטיחו לרכז את המטוסים במקום אחד, לבדוק את מצבם הטכני ולהכינם להעברה לישראל. לאחר דחיות חוזות ונשנות נאספו המטוסים מבסיסים . שונים ורוכזו בבסיס האויר בקונוביצה עתה נותרה בפני אנשי הרכש הבעיה . כיצד להעביר את המטוסים לישראל

. שני מטוסי ספיטפייר בדרכם לארץ למטה: הספיטים נערכים לטיסה

הצ’כים הציעו לפרק את הספיטפיירים ולהעבירם באוניות משא לארץ. מישראל הועלתה הדרישה להעביר את המטוסים במהירות אפשרית. היה זה ערב מבצע “יואב” שהיה קריטי להשגת מטרות המלחמה, כולל סילוק הצבא המצרי מן הארץ. בעקבות כך נבחנה אפשרות להט טיס את מטוסי הקרב בתוך מטוסי תוב בלה, או להטיסם ישירות לארץ. הדבר חייב הגדלה משמעותית ביותר בכמות הדלק שלהם, וכן היערכות לוגיסטית . לליווי המטוסים בדרך סאם פומרנץ, אחד מטייסי המח”ל שהיה גם מהנדס מטוסים מוכשר, החליט להת תגבר על הבעיה על ידי הארכת טווח המטוסים. הוא תכנן מערכת דלק נוספת

לספיטפייר, שאפשרה להגדיל את טווח , המטוסים מ-0001 ליותר מ-0522 ק”מ וכך לאפשר את הטסתם לארץ, תוך חניה . אחת בבסיס אויר ביוגוסלביה ‏לאחר שנדחתה התנגדות הצפויה של הצ’כים, שחששו מסיבוך בינלאומי עקב נחיתה לא מתוכננת של המטוסים באחת הארצות השכנות, החל מבצע הסבת המט . טוסים והתאמת מערכות הדלק שלהם מתחת לגחון המטוס הותקן מיכל דלק קבוע, ומתחת לכנפיהם שני מיכלי דלק נוספים. כל מערכות הרדיו וציוד מיותר אחר סולקו מן המטוס. לפי התכנון היה

1948