אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

בשעה 00:11 הוא נסק צפונה, טס מעל . ירדן ונחת לשם תדלוק בחבניה בעיראק , לאחר מכן הוא נסק לגובה המירבי שלו פנה מערבה וחדר לשמי ישראל בצפון הגליל. הוא חלף מעל בסיס רמת דוד . ובסיסים אחרים, וצילם אותם עוקבים אחר המטוס הבריטי באותה שעה כבר עקבו אנשי הבקרה . של חיל האויר הישראלי אחר המטוס מטוס המוסטנג נסק בהספק מלא לאויר ופיק הגיע כבר לגובה של 000,03 רגל ופניו לעבר המטוס הבריטי. על הקרקע עקבו גורמים שונים אחר טיסת המטוס סים. סיד כהן, מפקד הטייסת אשר נכנס לתפקידו אך כחודש ימים לפני כן, עקב במשקפתו אחר המטוס הבריטי, וכיוון את פיק לעברו. ככל הנראה מערכת החמ מצן של ויין פיק לא פעלה כתקנה והוא החל לסבול מחוסר חמצן. אך הוא נצמד למטרתו. הוא זיהה את המטוס הבריטי כמפציץ הליפקס (ככל הנראה בשל מכלי הדלק הנוספים שנשא מתחת לכנפיו .) שנראו לו כשני מנועים למרות חוסר החמצן פיק המשיך במשימ מתו: הוא התקרב למטוס הבריטי שטס נמוך ממנו, בגובה 000,82 רגל . טייסי המטוס הבריטי המנוסים, פליינג-אופיס סר אריק ריינולדס ונווטו פליינג-אופיסר אנגוס לאב, לא חששו כי מטוס ישראלי ינסה ליירט אותם ולא הבחינו במטוס הטס ומנמיך לעבר מטוסם. פיק שיפר את מיקומו מאחורי המטוס הבריטי . ולחץ על מקלעי ה-5.0 שבכנפי המוסטנג , 54 פגזים שנורו לפני שהמקלעים נתקעו הספיקו: המנוע השמאלי של המטוס . הבריטי נפגע ואש החלה פורצת ממנו מול חוף אשדוד התפוצץ המוסקיטו באויר ושבריו, ובהם אנשי הצוות צללו . לעבר המים במשך השבועות הבאים המשיכה מפקד , דת חיל האויר הבריטי במזרח התיכון . לבחון את הכשל המודיעיני והמבצעי הם לא התיחסו לעובדה כי מטוסי מוסטנג מופעלים מזה תקופת מה בחיל . האויר הישראלי, ולא נערכו לכך מפקד חיל האויר הבריטי, אייר וייס מרשל ארתור טדר, הורה להפסיק את טיסות הביון בשמי ישראל, אולם משמ מעות הדברים לא הובנה על ידי קציניו במזרח התיכון: אלה המשיכו לשלוח 7- מטוסי צילום לעבר זירת הלחימה וב בינואר 9491 אף שילמו על כך מחיר . כבד

תחזוקה צמודה לפעילות המבצעית רכש מטוסי הקרב, התובלה והמפציצים, במהלך מלחמת העצמאות, חייב מערך תחזוקה מסועף של המטוסים, מנועיהם ומערכותיהם. בעוד חלק מן המערכ כות היה חסר נאלצו אנשי הרכש לאלתר כדי לאפשר למטוסים לצאת לפעילות . מבצעית פעילות תחזוקה ראשונית נעשתה במרתפי היקב בשרונה, שם שופצו מטוסי האוסטר שנרכשו מהבריטים, מטוסי הספיטפייר וחלקיהם שנשללו במהלך . המלחמה, בהם הספיט הראשון, ועוד אולם המטוסים הגדולים יותר חייבו מערך אמין ומקצועי. כך הוחלט על הקמת יחידת האחזקה האוירית יא”א 22 בעקרון, לימים תל נוף. היחידה טיפלה לא רק במתן תחזוקה למטוסי הקומנדו הגדולים שהטיסו מטוסי קרב, תחמושת ונשק , אלא גם הכינו אותם לטיסות הארוכות לאירופה. היה צורך גם ברכש של מנועים מערכות ומכשור למטוסים אלה כמו למטוסים אחרים. מטוסי ההפצצה מדגם הגיעו ללא כוונות או מערכות ההפצצה, ללא מקלעים ותושבות. כל מכלול B-17 המתלים שנדרש לנשיאת פצצות בתוך המטוס היה חסר. אנשי הרכש ביצעו . אילתור למנשאי הפצצות והתקינו אותם מתחת לכנפי המטוסים וגחונם

הרצת מנוע מרלין של מטוס ספיטפייר לאחר פעולות תחזוקה

יחד עם יא”א 22 וכחלק ממנה פעלה טייסת 612. לטייסת היו אחד או שני טייסים והם היו אמונים על הטסת מטוסים אשר הגיעו ארוזים בארגזים לנמל חיפה, מטוסים אשר יצאו משיפוץ או תחזוקה רבתי או מטוסים שנבנו מחדש . לאחר תאונות או נזקים שספגו במלחמה יא”א שבראשה עמד פרדי פרדקינס (איש שלום) כקצין טכני ותיק בחיל האויר המלכותי הבריטי, הוקמה בראשית שנת 9491. לטייסת גויסו מיד ראנשי תחזוק קה ותיקים, רובם אנשי מח”ל, אשר הכירו את המטוסים והיו מוסמכים לאשר . אותם לטיסה. אנשיה פעלו לילות כימים להשמשת המטוסים במהלך השנים הבאות גדלה הטייסת ורבתה פעילותה. היה זה במיוחד לאחר רכש מפציצי הקרב מסוג מוסקיטו בצרפת, שהיו במצב טכני שדרש תחזוקה . רבה, ומטוסי הקרב מסוג מוסטנג שנרכשו בשוודיה המכונאים ואנשי המקצוע האחרים שפעלו ביא”א 22 הם אלה אשר העניקו לחיל האויר הישראלי את יכולתו לצאת למבצעים, לתקוף או להטיס חומרים ומטוס סים מאירופה לישראל והענוק לאנשי הצוות את הבטחון כי פעילותם נעשית . בבטיחות מירבית .