אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

חיל האויר- ארגון ומשבר מפקדי צה”ל נכשלו בהבנת אופי הפעילות של חיל האויר

יבשתיות, ופחות מכך על מבנה יחידות אויר ותפעולן.‏ הם לא היססו למנות מפקדים לחיל מקרב אגשים שיתרונם היחיד היה יכול לתם למלא את תכתיבי הפוליטיקאים או המטכ”ל ללא עוררין. שני מפקדי חיל אויר, אהרון רמז וחיים לסקוב, נאלצו לפרוש מתפקידם בשל קוצר ראות שהפ פגינו הרמטכ”ל ואנשי מטהו בראשית . שנות החמישים עם תום מלחמת העצמאות נערכה במטה חיל האויר התארגנות מבצעית ומנהלית לפי הדרישות שהכתיבו המטה הכללי . ומצאי האנשים והציוד ארגון הבסיסים והיחידות ‏לרשות חיל האויר עמדו אותה עת בסיסי האויר בעקרון, רמת-דוד, סירקין, וחצור וכמה בסיסים קטנים יותר, ששימשו בזמן המלחמה את טייסת הקרב הראש . שונה וראשוני קורסי הטיס ‏בבסיסים פוזרו סוגים שונים של מטוס סים ששרדו ממלחמת העצמאות, והיה צורך להגיע לאחידות בסוגי המטוסים ודגמיהם. רוב אנשי הטייסות היו אנשי מח”ל, שלא הסתירו את כוונותיהם . לעזוב את הארץ בהקדם ‏ב-72‏באפריל 9491‏מינה מפקד חיל האויר, אלוף אהרון‏רמז, ועדה להכנת

אלוף חיים לסקוב

אלוף אהרון רמז

‏עוד לפני תום מלחמת העצמאות התעור ררה מחלוקת על מעמדו של חיל האויר . הישראלי בתוך צה”ל מחלוקת זו החריפה מיד לאחר תום המלחמה בעקבות של משבר אמון חריף בין הרמטכ”ל למפקדים המקצועיים של חיל האויר. המטה הכללי של צה”ל , והעומדים בראש המערכת הביטחונית ידעו אך מעט על תפעול יחידות צבא

. תוכנית חומש מפורטת לארגון החיל הוועדה המליצה להקטין את מצבת הקצ צינים והחיילים ל-571,6‏איש, הדגישה את חשיבות הקמת מערך הדרכה מקיף . וקבעה את מצבת היחידות השונות ‏בשנת 9491‏הועברו יחידות רבות

ספיטפייר בצבעי טייסת הקרב 501 שפעלה מרמת דוד

1950