אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

טייסים יוצאים לצלם את קהיר- בלי אישור

עיים לטיסות צילום לשם מיפוי שטחי סיני ומדינות ערב לקראת מבצעים . עתידיים של חיל האויר ” בין טיסות אלה היתה טיסות “פרטיות אשר יצאו באחד מימי סוף השבוע ללא אישר לצילום שדה התעופה קהיר מערב ואחרים (משמאל). טיסות ארוכות במיוח חד נעשו לעיראק ולמדבר סיוה לעבר .” כלא בו הוחזקו אנשי “הפרשה מטוסי המוסקיטו, למרות בעיות טכניות רבות שנתגלו בהם היו מטוסים אמינים ברוב המשימות, ואת טיסות הצילום השלימו בהצלחה וללא תקלות. היו אך מספר מקרים בהם התרסקו מטוסים בשעת אימון בטיסות צילום בשמי . מדינות ישראל שלושה מטוסי מוסקיטו לצילום היו בשרות חיל האויר הישראלי בתקופת מלחמת קדש והם טסו כעשר שעות טיסה למשימות צילום, במהלך המבצע . עצמו

נתן (ניותק) אלדר

שלמה להט

ראס רמאן [הר רמון] טסים בגובה 005 רגל ומשם פונים לכיוון ומתחילים לטפס ל- 000,02 רגל. מגיעים למפרץ ראס מאטרמה בזמן ופונים לכיוון חילוואן. במטוס שתי מצלמות - האחת למיפוי והשנייה לצילום יעדים. מגיע עים לחילואן ומגלים שסטינו 5‏מיל מהנתיב. פונים לאורך הנילוס לכיוון חילואן וב-03:61‏מתחילים לצלם. מעל - חילואן פונים לשדה-תעופה קהיר מערב - סופרים בשדה כ-91‏מטוסים הנראים רב-מנועיים. בחלקו הצפוני מגלים 7-6‏עמדות הדומות לעמדות נ”מ ... חוזרים שוב לקהיר-מערב לצילום עד הפירמידות ... פונים למרכז . קהיר וממשיכים לצלם את הליופוליס באל-מאזה [קהיר-מזרח]. מבחינים בהרבה מטוסים מפוזרים ... מתחילים להנמיך, חוצים את המפרץ וממשיכים .” ב- 0009 רגל לארץ הצילומים הוצגו בפני מפקד חיל האויר, הרמטכ”ל ושר הבטחון, שלא שאלו שאלות רבות מדי. לאחר שהרמט טכ”ל מרדכי מקלף בחן את הצילומים הוא דרש כי לא יערכו טיסות נוספות מסוג זה ללא אישור מראש. בגלל המתיחות הרבה ששררה בין ישראל למדינות ערב, והסיום המוצלח, עודדה הפגנת יכולת זו את קברניטי המדינה לשלוח את מטוסי המוסקיטו לגיחות . צילום נוספות בשמי מדינות ערב במהלך החודשים הבאים נערכו טיסות ,115 צילום ארוכות טווח על ידי גף בפיקודו של סרן עזריאל ספיבק, מעל שדות-תעופה ומתקנים באזורי תעלת סואץ, קהיר והדלתא, וטיסות אחרות יצאו צפונה לצלם את אגן דמשק על בסיסיו הרבים, צפון סוריה, ועד שדה . בעיראק הגיעו H-3 תעופה

שנות החמישים היו תקופה מיוחדת בתולדות חיל האויר. חלק ניכר מן הטייסים לקחו לעצמם חופש ניכר בהטסת מטוסים, בניגוד להוראות ולנה הלים, במיוחד אם היה מדובר בטייסי קרב, ובשל כך מספר התאונות בשנים אלה היה רב, ללא כל יחס לפעילות מבצ . צעית בה נטלו חלק טייסים חיל האויר אולם היו גם מקרים אחרים של שבירת נהלים, כפי שהיה בחודש ספטמבר .1953 שני קצינים בכירים, שניהם טייסים ואנשי מבצעים מובהקים אשר היו ממונים לא רק על הפעילות המבצעית של חיל האויר אלא גם על צדדים טכניים של פעילותו. החליטו לצאת למשימה מבצעית “פרטית” ללא אישור מפקד חיל האויר. ההצדקה שמצאו לגיחה רבת סכנות זו, שהיתה עלולה לסבך את ישראל אם היו מיורטים על , ידי מטוסים של חיל האויר המצרי .” היתה “צורך מבצעי חיוני שלמה להט, לימים סגן מפקד חיל האויר, ונתן (ניותק) אלדר, שניהם אנשי מחלקת מבצעים, החליטו לצאת 3- לגיחת צילום מעל שמי מצרים. ב בספטמבר 3591 הם עלו על מטוס מוסקיטו צילום ויצאו לטיסה מעל , אלכסנדריה. הם ערכו צילום של העיר הנמל והמתקנים הצבאיים וחזרו לנחיתה. ההצלחה עודדה אותם למבצע נוסף. למחרת הם יצאו לגיחה בשמי 20,000 קהיר, במסגרתה טסו בגובה רגל, וצילמו את שדות התעופה המקיפ פים את הבירה המצרית. הגיחה ארכה . כשלוש שעות והסתיימה ללא פגע על הגיחה סיפר שלמה להט: “החלטנו לצאת לים, לתפוס קצת גובה ואחר כך לחתוך את סיני. בגלל קושי בהתנעת מנוע שמאל, ההמראה מתארכת. עד