אנציקלופדיה יפעת

לתולדות התעופה והחלל בישראל אנציקלופדיה יפעת

האקדמיה הלאומית לחקר החלל הוקמה עם שיגור הלויינים הראשונים

לפתור בעיות טכנולוגיות בהן נתקלו התעשיות. מנהרות הרוח של הטכניון שמשו לעריכת ניסויים, פיתוחים ומחק קרים עבור חטיבת הנדסה של התעשיה האוירית לישראל. בין אלה עבור מטוסי הערבה, הכפיר, טילים שונים ועוד. עד אמצע שנות השבעים היו אלה מנהרות עם עזיבת הבריטים וכיבוש העיר התחתית בחיפה הועתקה הפעילות לשדה התעופה שליד חיפה. ולימים הפכה להיות מה שמוכר כיום כבית . הספר הטכני של חיל האויר בישראל COSPAR כינוס בשנת 7791‏ נערך בירושלים כינוס . בכינוס השתתפו COSPAR כינוס כ -005‏מדענים מכל העולם, רובם היו מהשורה הראשונה בתחום חקר . החלל בכינוס הושמעו כ-054‏הרצאות וכן הוגשו דו”חות ומחקרים בתחומים מגוונים. 32‏מתוך מסמכי מחקר אלה הוגשו על ידי מדענים וחוקרים . ישראלים ‏הוועדה ייצגה את ישראל מול כל הגופ פים העוסקים בחקר החלל במדינות , ‏ NASA העולם השונות. בין אלה , סוכנ ESA , סוכנות החלל של ארה”ב ‏הסוכנות CNES , נות החלל האירופית ‏ברוסיה IKI , לחקר החלל של צרפת . , סוכנות החלל הגרמנית DARA וכן עד להקמת סל”ה שימשה הוועדה גם לייצוג ישראל בפורומים בינלאומיים שונים, בהם האו”ם, ארגוני שמירת . הסביבה והגנה על כדור הארץ ועוד ‏עם הקמת סל”ה ממשיכה הוועדה את פעילותה בעיקר בתחומים אקדמ . מיים ובניהול מחקרים לימודי תעופה בבסמ”ת ‏הפעילות האוירונוטית הראשונה בטכניון החלה בבית הספר בסמ”ת בשנת 8491, והתבססה על מערכי הוראה של “המכון הבריטי להנדסה וטכנולוגיה”. התוכנית קיבלה את . אישורו של מנהל הטכניון קפלינסקי . הקורס הראשון מנה 03‏חניכים והתוכנית כללה לימודים עיוניים (עם פרופסורים מהטכניון) ועבוד דה מעשית. הבוגרים היו למעשה מכונאי-המטוסים הראשונים שקבלו הכשרה בארץ. הפעילות התרכזה . בצורך הדחוף ביותר: שיפוץ מנועים

עד להקמתה של סל”ה - הסוכנות לניצול החלל, נעשו הקשרים עם מוסדות בינ נלאומיים על בסיס אישי בין מדענים וחוקרים, וכמו כן פעלו בארץ מספר גופים שהוקמו כדי לתאם את הפעילות, לארגן כנסים ואירוח של מדענים וחוקרים, וכן . לנהל את הקשרים הבינלאומיים‏של ישראל, עם מדינות וסוכנויות חלל בעולם

פרופ’ דוד אביר

פרופ’ יוסף זינגר

” ‏”הוועדה הלאומית לחקר החלל ‏”הוועדה הלאומית לחקר החלל” הוקמה במסגרת האקדמיה הישראלית למד דעים, כדי לעודד מחקרים בתחום החלל, ולייצג את ישראל בפורומים בינלאומ . מיים ‏הוועדה הוקמה בשנת 9591‏ובראשה עמד פרופ’ ארנסט דוד ברגמן ואנשי מדע ’ ואקדמיה אחרים. בשנת 0991‏עמד בראשה פרופ’ דוד אביר וחבריה היו פרופ . עקיבא בר-נור (מזכיר), פרופ’ א. כהן, פרופ’ חיים אשד, פרופ’ א. אליאב, פרופ’ ג . יוסף, ד”ר י. מס פרופ’ ר. שטייניץ ופרופ’ יעקב תמנת ‏בין שאר פעולותיה עסקה הוועדה ביצירת קשר עם סוכנויות החלל במדינות . שונות בעולם, וייצגה את ישראל בפורומים בינלאומיים העוסקים בתחום החלל ‏כדי לעודד את הפעילות בתחום זה, פנתה הוועדה לחוקרים באוניברסיטאות ובמ מכוני מחקר שונים, והציעה להם להעלות רעיונות למחקר בתחום החלל. במהלך פגישות ראשי הוועדה הוצע לבחון בניית לויין מחקר מדעי ישראלי עצמאי. רעיון זה נדחה מחוסר תקציב. אולם הרעיון הביא לעידוד המחקר באוניברסיטאות בתחום החלל, וחוקרים ישראלים החלו לקיים פעילות ולהציג את עבודותיהם בכנסים בינלאומיים. חלק ממחקרים אלה זכה להערכה ולשיתוף פעולה של . סוכנות החלל של ארה”ב ומדינות אחרות

. הרוח היחידות בישראל

שנים והיו מעורבים בו סטודנטים ומהנד . דסים אורחים מברית המועצות בפיתוח הלויין השתתפו תלמידים וחוק קרים של פקולטות שונות בטכניון, כולל חשמל, מחשבים ועוד. לאחר השיגור הכושל של הלויין הראשון (בשל תקלה במשגר), נבנה לויין שני ששוגר למסלול ופעל משך למעלה מתריסר שנים לפני . שמערכותיו הפסיקו לפעול

פונים לעבר החלל באמצע שנות השמונים עת נכנסה ישר ראל לתחום החלל, הרחיבה הפקולטה את תחומי עיסוקיה ונכנסה גם לפעילות . ומחקר בתחום החלל באמצע שנות השמונים הוחלט על פיתוח לויין סטודנטים ישראלי. הפיתוח של הלויין, שכונה “טכסאט” נמשך מספר