מיכה פרי

ב מלחמת העצמאות, שמתוך הזדהות עם עמים שרכשו את עצמאותם על-ידי שחרור מכיבוש זר כינינו אותה אז מלחמת השחרור, פעל מיכה בשתי חזיתות — ירושלים והדרום. על חלקו בה העיד מיכה עצמו כשהתכבד בהדלקת המשואה על הר הרצל בירושלים. המילים המאופקות שנשא בטקס אינן אלא רמז דק שבדקים לשנים של אש ושל דם, על השיניים החורקות בנחישות של אין ברירה, על זעקות פצועים ובכי אמהות. “התכבדתי בהדלקת נר כנציגם של לוחמי תש“ח. אנו היינו הדור שעליו נאמר כי שימש מגש הכסף שעליו ניתנה מדינת ישראל לעם היהודי, ואכן לאחר שנים של אימונים ובניית הכוח אנו אנשי הפלמ“ח יחד עם שאר הלוחמים מהחטיבות האחיות של ההגנה, עצרנו בקרבות קשים את צבאות ארצות ערב שפלשו לארץ מכל צד: היינו מעטים. רבים נפלו ובתוכם כאלף מחבריי, לוחמי הפלמ“ח. במהלך המלחמה הכבדה הושבענו, וצה“ל קם כשהוא נבנה על היחידות והמורשת של ההגנה כפי שגובשו בקרבות תש“ח. אני, כמ“פ בגדוד הפורצים של חטיבת הראל, לחמתי בקרבות הקשים והאכזריים על ירושלים ועל הדרך אליה, בקסטל, באב-אל-ואד ועוד. לאחר מכן בחטיבת הנגב בקרבות נגד המצרים הפולשים, מנגבה ואשדוד ועד לשחרור כל שטח הנגב וכיבוש באר-שבע, ובסיום המלחמה הגעתי בג‘יפ המוביל בדרך לכיבוש אילת. את הצילום שאתם רואים ברקע צילמתי כשנכנסנו, כעשרה לוחמים של חטיבת הנגב—פלמ“ח, לאום-רשרש, היא אילת. היו עמנו צלמים מקצועיים, אולם אלה נטשו אותנו באמצע הדרך כי לא האמינו שנצליח להתגבר על כל הקשיים ולהגיע לשם, ומשהגענו הייתי היחיד שנשא עמו מצלמה מושאלת ובה הנצחתי את הרגע הגדול שבו הסתיימה מלחמת העצמאות של מדינת ישראל.“ מן הראוי לציין כאן עוד פרט הזורק אור על ‘איש הצבא‘ מיכה פרי. הוא לא הרבה לכתוב מכתבים הביתה. מגבע, רק עובדות מעטות. ענייני עבודה. כספים. חולצות. גרביים. וכיוצא בהם. באחת השבתות עבדנו במשק וקיבלנו כסף. את הכסף חילקנו לשניים, חצי למסיבה חצי לילדי טהרן. גם ממחנות הפלמ“ח לא הִרבה לכתוב. למשפחה שלום, אצלי הכול בסדר, להתראות בקרוב. ומה שלומכם אתם? תאריכים לא צוינו בכותרת המכתב. כתובת ודאי שלא. הכול סודי. אבל דווקא מקריית ענבים, בעצם ימי המלחמה החזקה, באביב תש“ח, שלח מפקד המשוריינים מיכה פרי מכתב אישי לאליעזר פרלסון, מנכ“ל משרד הביטחון. מכתב זה ראוי שיובא כאן בשלמותו, להעיד על השניים, האב והבן, ועל הקשר ביניהם.

לאבא אין לי ראש פנוי ולא זמן לכתוב לך מכתב מפורט בשאלה זו שאני רוצה להעלותה, אולם אני מקוה שתבין את העינין תעשה בזה כמיטב יכולתך ותתן לי תשובה. הענין הוא בעזרה למשפחות החללים. לי ידועים מקרוב פרטים רבים של חברים יקרים וטובים שנפלו כאן בקרבות השונים ומשפחותיהם נשארו ללא תומך כלכלי וללא כל בסיס. נוסף לזה אני יודע שהעינין מטריד רבים מהחילים והמפקדים והידיעה שהמשפחה תשאר ללא תומך מכבידה עליהם את הפעולה. הרוגים 80 - אני יודע שהעינין מדבר בסכומים עצומים מפני שרק בגדודנו יש למעלה מ אולם לכבודם של החללים ולכבודנו אנו, צריכה בעיה זו להפתר בצורה חיובית מיכה. ורצינית.

ות א עצמ ה ת מ ח ל מ 29