מיכה פרי

והשיקול היחיד שהנחה את תכנונם היה כלכלי, ולעומת זאת, אנו מכירים, מן הספרות המקצועית, פרויקטים מבריקים שלא יצאו אל הפועל — או סורסו תוך תהליך הקמתם — בגלל חוסר התחשבות בכדאיותם הכלכלית. המבחן הכלכלי של הפתרון המוצע מהווה תמריץ ולא מכשול ליצירתיות בתכנון. “אמנות המהנדס מתגלית רק כשהוא מצליח לשלב בין שלושה עקרונות: שימוש יעיל בחוקי הטבע המתבטא גם בקלילות המבנה וגם בכדאיות הקמתו. שנים עברו מאז פגישתנו הראשונה. הכרתיו כמעביד וכשותף, כמייעץ וכמתייעץ, 32“ כמבקר וכתומך, אך בעיקר כמהנדס. מיכה היה מסוג המהנדסים שאינם מתעניינים בפתרון הפורמאלי. החיפוש אחרי הפתרון המקורי הוא עיקר עניינם. “ראיתי את מיכה עובד על בניינים רבי היקף וראיתי אותו מתכנן פרטים עד לרמה של בורג. עבדתי איתו על חישוב לעמידות ברעידות אדמה של המגדל הראשון שנבנה בירושלים בזמנו, קודם שנקבע תקן ישראלי לרעידות אדמה. ראיתי אותו מתכנן העמדה של פסל חוצות בטיילת של תל-אביב על בורג אחד. יחסו לשתי העבודות ההנדסיות היה זהה. שתיהן היוו אתגר שאין לפתור אותו בפתרון פורמאלי. החיפוש אחרי הפתרון ההנדסי היעיל והכלכלי עניין את מיכה יותר מכול; בחיפוש הפתרון ההנדסי המקורי התגלה במיכה האמן היוצר. “הארץ מלאה בבניינים שלמיכה חלק מכריע בתכנונם. לכל אחד מהם סיפור משלו, לכל אחד מהם פרשה תכנונית משלו; לכל אחד מהם חבלי לידה שרק המתכננים זוכרים. באותם חבלי לידה התגלה מיכה כיוצר מקורי שחיפש פתרונות לא קונוונציונאליים ולפעמים נועזים. “הכרתי את מיכה כמהנדס-אמן כשתכנן רכיבים ופרטים של פלדה, נירוסטה וזכוכית; ראיתי את מיכה מתכנן חזיתות שלמות מזכוכית ופלדה וראיתיו מתכנן שלטי זכוכית העומדים כמפרשים. ראיתי אותו מתווכח עם יצרנים ובעלי מקצוע על ביצוע בדרך לא מקובלת של פרטיהם וגם משכנע אותם. ראיתי אותו משכנע יצרנים בצדקת תכנונו כשהוא ממצה את תכונות החומר, תוך השגת יעילות מרבית. ראיתי אותו גם מציע לאדריכלים פתרונות שהם לא תמיד אהבו, אך לאחר שנתקבלו התגלה שצדקתם הכלכלית היא זאת שאפשרה את ההקמה. “מיכה היה מהנדס-אמן בנשמתו; כמו כל אמן, לכל אחת מהיצירות שלו היה לו יחס אישי. ראיתי אותו קובע סכמות, מחשב, פותר, משרטט ומפרט הכול במו ידיו. לפעמים הרגשתי שקנאותו לעשות הכול בכוחות עצמו בלי להיעזר באנשי המשרד, נובעת מיחסו לפרויקט; הרגשתי את יחסו האישי לכל אחד מהפתרונות והפרטים שיצר. אני משוכנע שמיכה לא ראה את ההנדסה רק כמקצוע. כמו בתחומים אחרים שבהם פעל, גם בעבודתו ההנדסית מיכה ראה ייעוד, הזדמנות להעניק משהו משלו. בתחום ההנדסה, לתת, פירושו להגיע לשלמות. ולשלמות מגיעים רק אומנים.“

נגיעות אחרונות לפני הפתיחה — תערוכת 1990 צילומים בבית אסיה, ינואר

1 50 וב ר זו ו רל א 55