גושפרתה - גיליון 882

23/2/2017 | ח' אדר | ערש"ק פר' תצוה-זכור פרתה גוש

שיחשכנים לימודי ערבית מדוברת באפרת 6 ' עמ

מבית

882

הביטאון של תושבי אפרת, גוש עציון וקריית ארבע-חברון

מתח גבוה – הפסקות חשמל במזרח הגוש 12 <<

שדה בר – פנינת התיירות של הגוש 20 <<

נפתח מרכז צעירים בגוש עציון 28 <<

דבר העורך

כבר יותר משנה שאני מלווה ומסקר את תושבי נתיב האבות. מהחלטת בג"ץ, דרך התקווה המחודשת עם בחירתו של טראמפ ועד האכזבה מחוסר היכולת לשנות את הפסיקה. הפינוי של נתיב האבות כרוך מאוד בפעילות של 'שלום עכשיו' ובמאבק שלהם, שמבחינתם הוא נכון וצודק – ניסיון להפסיק את מפעל ההתנחלויות והקמת שתי מדינות לשני עמים. הריסת בתי נתיב האבות, שכל מי שבקיא בפרטים מבין את האבסורד והעוול המיותר שבה, היא אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של 'שלום עכשיו', והם בהחלט יכולים לזקוף אותו לזכותם. לכן לא הצלחתי להבין את המניע שהביא אותם להגיע לנתיב האבות באוטובוסים בשבוע שעבר ולמחות אל מול אותם תושבים שבתיהם עומדים להיהרס. בית המשפט כבר פסק לטובת שלום עכשיו, ואין להם סיבה למחות, ובטח שאין טעם להוסיף לכאב המשפחות. מבלי להיכנס לפוליטיקה, מדובר בצעד קשה. להוציא אדם מביתו זו אכזריות לשמה, כפי שמודים גם ב'שלום עכשיו' במקרים אחרים. יש הבדל גדול בין לפעול על פי צדקת הדרך, לבין התנהגות המוחקת את האחר. בסרטון שהפיץ הארגון הוא התייחס לכך שילדי נתיב האבות הגיעו למשכן הכנסת וביקשו מהממשלה שלא יהרסו את ביתם כ"ניצול ציני של ילדים". עצוב לחשוב ששלום עכשיו, החותרת למען שלום בין העמים, לפי מצע הארגון, לא מסוגלת לחוש טיפת חמלה אפילו כלפי 'ילדי מתנחלים'. יש בזה אפילו משהו מפחיד למדי. בשלום עכשיו יצאו בקמפיין שבו הם מביאים את הצד שלהם לסיפור נתיב האבות, כאשר הטענה המרכזית שלהם היא שאמנם בית המשפט קבע שלא מדובר בקרקע פרטית של פלסטינים, אך יש החלטה של בית המשפט ואותה כל אדם צריך לכבד. זהו טיעון לגיטימי – הבעיה היא שנראה שגם לפי שלום עכשיו לא תמיד החוק הוא מעל הכול. פסק בית המשפט המחוזי על משפחת סומארין מסילוואן שעליה לפנות את ביתה 2006 בשנת כיוון שהבית לא בבעלותה. מדובר בצעד משפטי שהתחיל עוד בתחילת שנות התשעים ונמשך עד היום. אחת הסיבות לסחבת הארוכה הייתה פעילותה של תנועת 'שלום עכשיו'. הבית נקנה על ידי חברת הימנותא המייצגת את קק"ל, לאחר שרכשו אותו על פי חוק נכסי נפקדים. "זוהי אכזריות לשמה", כותבים שלום עכשיו באתר האינטרנט שלהם על החלטת בית המשפט לפנות את המשפחה. "קק"ל משתמשת בסוללת עורכי דין חזקים כדי לזרוק משפחה פלסטינית קשת יום מהבית... קק״ל ממלאת כאן תפקיד מרכזי במהלך מכוער של שימוש בחוק נכסי נפקדים". מתברר שגם לפי שלום עכשיו החוק הוא לא מעל הכול, ושהוצאת משפחה מביתה הוא צעד אכזרי. מהרס הבתים אף אחד לא ירוויח. אף אחד לא יעבד את אותן אדמות או יבנה עליהן. להפך, הצבא הפקיע אדמות מפלסטינאים לצורך פריצת דרכים לקראת הפינוי תוך כדי הריסת טרסות ואתרי עתיקות. חגית עופרן, המשמשת כראש פרויקט מעקב ההתנחלויות, תיארה זאת היטב: 14 "ברגעים אלו בונים התנחלות נוספת עבור מתנחלי נתיב האבות... זה לא הגיוני שבשביל משפחות שצריכות להתפנות, במקום לשים אותן בהתנחלות אחרת, בונים להן התנחלות חדשה". כפי שזה נראה עכשיו, הפינוי הוא בלתי נמנע. גם אם הוא יתעכב, כשהאבק ישקע והשקט יחזור לנתיב האבות יישארו רק ההריסות. בקרב הכול כך מיותר הזה יש רק מפסידים. התושבים יישכחו מלב. כך קרה עם תושבי עמונה שעד היום אין להם בית לגור בו. התקשורת תעבור הלאה, שלום עכשיו ימשיכו למאבקם הבא, ואולי גם ישאלו את עצמם אם זה היה שווה את זה. ורק ילדי נתיב האבות ימשיכו לחלוף בשתיקה ליד חורבות בתיהם, כשזיכרונות מהמקום שאותו הם אהבו ובו הם גדלו ימשיכו לעטוף אותם עוד זמן רב. קריאה מהנה יאיר לביא gushfrata@gmail.com

"התשוקה" נוף הרי מואב בשער: וים המלח המשתקף משדה בר קרין יבין ציור:

מהשטח 6....................... מהנעשה בגוש

בלב העניינים 14 ................ זהירות מתח גבוה

נעים להכיר 16 ...................... חברים לרפואה

תוכן

תיירות 20 ........ חוות שדה בר. חלק א

לוח פרסומידע 26 ....... דירות, דרושים ושונות

איש אחד 28 ................................. איתי לוי

מוציא לאור:

50029 . ת.ד 02-5808885 . טל 02-5808886 . פקס p-meida@zahav.net.il דוא"ל: חפשו אותנו בפייסבוק! פרסומידע עיצוב והפקה: יאיר לביא עורך: שלמה יגר מגיה: יעקב אילוז, יוכי בן ישר, כתבים: אפיק קארו גרשון אלינסון צלם:

להיות מעודכן לפני כולם! p-meida@zahav.net.il מעוניין לקבל את הגליון ישירות לתיבת המייל? שלח מיל ל: ונצרף אותך ללא חיוב לקבלת הגליון במהדורה הדיגטלית מידי שבוע.

02-5808885 : מודעות פרסום

רוצים להתעדכן בזמן אמת בכל מה שקורה באזור? הצטרפו לעמוד הפייסבוק החדש שלנו: גושפרתה – המגזין של גוש עציון, אפרת וקרית ארבע

תוכן המודעות, סגנונן, אמיתותן ו/או חוקיותן באחריות המפרסם בלבד!

|

4

פרתה גוש מבית

מהשטח

שיח שכנים על הקשר שבין שיעורי הערבית באפרת לזריקת האבנים בחוסאן

כאשר ראג'י קיבל את ההצעה ללמד הוא לקח אותה מיד. בסופו של דבר, פרנסה זו פרנסה. אך מהר מאוד הגישה שלו השתנתה, וכיום הוא רואה בלימוד הערבית מעין שליחות. "ביום הראשון שאלתי את התלמידים למה הם באו ללמוד ערבית. אחת הבחורות אמרה לי 'אני עובדת ב'הדסה עין כרם' ואני רוצה שאני אבין את הילדים ושהם יבינו אותי'. זה נתן לי המון אנרגיה, והבנתי שעליי לעשות הכול כדי שהמשתתפים יבינו ויצליחו. אני רוצה שיזכרו אותי לטובה", משתף ראג'י. בקורס לוקחים חלק אנשים מכל קצוות האוכלוסייה – שוטרים, אנשי כוחות הביטחון, אדריכלים, מטפלים בבתי חולים ועוד רבים אחרים. למעשה, התושבים מלינים על כך , וזאת מכיוון שהוא 35 שהקורס מוגבל רק עד גיל שייך למרכז הצעירים. במפגש האחרון שיתקיים בשבוע הבא מסיימי הקורס הולכים להיפגש עם מספר צעירים מחוסאן, כאלו שהעברית שלהם לא טובה מספיק, והם ינסו לנהל שיחה וליישם את הידע שהם רכשו במהלך הקורס. ראג'י לא מרגיש צורך להסתיר את פועלו ואינו חושש מהתגובה בכפר. "באו אלי כל מיני אנשים

בשבוע הבא יגיע לסיומו הקורס לערבית מדוברת באפרת, קורס שנחל הצלחה רבה ושבעקבותיו מתחילה עוד סדרות קורסים שההרשמה אליהם כבר נסגרה עקב הביקוש הרב. מדובר ביוזמה מקורית של מנהל 'מטה הצעירים' באפרת, יצחק בדנר, שלאחר שנוצר ביקוש ללימוד ערבית הוא חשב על דרך מקורית להעביר את השיעורים. "האנשים באפרת רוצים ללמוד ערבית מדוברת בשביל לתקשר ב'רמי לוי' ובכביש", מסביר בדנר את התהליך שהוביל לפתיחת הקורס. "באפרת אין גדר מסביב ליישוב, ויש מצבים שהערבים עובדים בשדות ואפשר לפתוח את החלון ולהזמין אותם לקפה. רציתי שילמדו את הערבית המדוברת כדי שיהיה אפשר להגיד 'בוקר טוב' ולהבין כמה מילים". מי יכול ללמד ערבית בצורה הכי טובה אם לא פלסטינאי מהאזור? - חשב בדנר. כך נפגש בדנר עם ראג'י סבאטין, תושב הכפר השכן – חוסאן, ולמרות שסבאטין מעולם לא לימד ערבית לפני כן הם החליטו לנסות ולהריץ את הפרויקט. "הוצאנו פרסום, וכתבתי שהשיעור מועבר על ידי פלסטינאי תושב חוסאן ומי שרוצה שיבוא", אומר

יצחק בדנר

ושאלו מה זה התמונות שבהן אני מופיע. הם רואים ולא מבינים", מתאר ראג'י את התגובה. "הסברתי שנה של 60 להם שאנחנו אחרי מלחמה ושהגיע הזמן לנסות שש שנים של שלום. נראה כמה הרוגים יהיו, כמה אסירים, כמה בתים יהרסו ונשווה - אם זה יותר משתלם, בוא נלך על זה. שני העמים סבלו מספיק. ילד שיוצא מהבית שלו ורוצה ללכת לבית הספר צריך להרגיש בטוח. גם פועל שמגיע לעבוד בישראל צריך להרגיש בטוח ושמנהל העבודה לא יעליל עליו שהוא ניסה לדקור כדי לא לשלם לו. הייתי מופתע מאוד מהתגובה. אמרו לי בכפר 'תעשה, אנחנו מברכים אותך, מה שתבקש ניתן

בדנר בגאווה. "כמות הנרשמים הייתה מטורפת. אנחנו באמצע הקורס הראשון והקורס השני כבר מלא. יש משפחות שלמות שרוצות להירשם." יחד עם הפרגון, נשמעו גם ביקורות כלפי המהלך - על כך שפלסטינאי נכנס ליישוב, ועל החשש שהוא יעביר לצעירים אג'נדות מסוימות. בדנר מבטיח שאין דיבורים על פוליטיקה במהלך השיעור, ולדבריו רבים מהמתנגדים הביעו בעצמם עניין לאחר שהם שמעו יותר פרטים על הקורס. הקשר של ראג'י סבאטין לאפרת החל בחג הסוכות האחרון. ראש המועצה, עודד רביבי, הזמין לסוכה אורחים מהכפר חוסאן – מספר צעירים

ראג'י סבאטין

בחיוך: "מי אמר שיש ברשות חוק?". בהמשך הוא גם לא מתאפק ומדבר על האיום של טראמפ כלפי אבו מאזן: "טראמפ מבקש מאבו מאזן שיבוא למשא ומתן וש'הדולרים על השולחן'. אבו מאזן לא רוצה שלום אבל אנחנו רוצים את השלום. הוא מתחיל איתנו ולא מלמעלה, ואם עושים אותו בשביל דולרים אז כשנגמרים הדולרים נגמר השלום. אנחנו רוצים את השלום ולא את הדולרים. מה שטראמפ עושה רק מקשה על האנשים ואז הם יחשבו ללכת בדרכים אחרות".

ומה שאפשר לעזור – נעזור". אמנם במפגשים באפרת הפוליטיקה נשארת מחוץ לדלת, אך בכפרו שלו ראג'י פעיל מאוד מבחינת ההתקרבות בין שני העמים. "בחודשיים האחרונים לא זורקים אבנים בעוקף חוסאן", מצהיר ראג'י. "אני ואח של ראש מועצת חוסאן הגענו למסגד, דיברנו עם האנשים ואמרתי להם שמי שלא רוצה את היהודים ורוצה להילחם איתם אני אקח אותו שילחם במקום שבו יש

שניגנו בסוכה. התמונות מהאירוע הגיעו לידי הרשות הפלסטינאית ואותם צעירים נעצרו על ידי הרשות. ראג'י שמע על המקרה והפעיל את קשריו על מנת לשחרר את הצעירים. בעקבות זאת החלו מפגשי פורום בין תושבי האזור שלפעמים נפגשים באפרת ולפעמים בחוסאן. ראג'י לא מסתיר את מה שהוא חושב על הרשות, וכששאלתי אותו אם מפגש עם יהודים הוא מחוץ לחוק מבחינת הרשות הפלסטינאית הוא עונה

<<

|

6

פרתה גוש מבית

מהשטח

שיח שכנים <<

יהודים, אבל לא יכול להיות מצב שהבן זורק אבנים בלילה והאבא בבוקר עובד אצל היהודים. לא יכול להיות שבעוקף חוסאן זורקים אבנים ומי שנכנס לכפר מכבדים אותו )רבים מתושבי ביתר נכנסים אל הכפר לקניות – י.ל.(. או שזורקים על כולם. או שמכבדים את כולם. מאז לא היו זריקות אבנים". אבל תקוות לחוד ומציאות לחוד. יום לאחר שיחתי עם ראג'י אבן נזרקה בעוקף חוסאן ופגעה בשמשת אוטובוס שנסע בכביש. הכוונות טובות, אך למרות שרואים ירידה משמעותית בזריקות האבנים, התופעה לא הופסקה כליל. ישנה שמועה שמשפחת סבאטין בחוסאן הם למעשה יהודים שהתאסלמו במהלך השלטון המוסלמי, ושם משפחתם משמר את המילה שבת. אני מנצל את המפגש עם ראג'י לשמוע על אמיתות השמועה. ראג'י מחייך ואומר: "יש אפשרות כזאת. באזור שלנו תמיד היו מלחמות וכיבושים. אני שמעתי שאומרים שהמקור שלנו זה שנים רבות שתושבי אפרת שומעים הבטחות והצהרות חוזרות ונשנות על הקמת בריכה ביישובם. בחודש האחרון פרסמה המועצה מכרז לבניית בריכה מקורה שתכלול חדר כושר ועוד מספר תוספות. מיקום הבריכה צפוי להיות במתחם שמול ישיבת 'אורות יהודה'. שלב המכרז מגיע לאחר שנים רבות שבהן נעשה סקר הבודק את הצורך של כלל התושבים, בניית תוכנית יחד עם החברה הכלכלית לפיתוח אפרת ויחד עם מהנדס המועצה וצוות יועצים. לאחר שיתקבלו ההצעות של הקבלנים והקבלן המבצע ייבחר, צפוי להיות יעד סופי. נכון להיום, ראש המועצה עודד רביבי משער שכבר בעוד כשנתיים תושבי אפרת יוכלו ליהנות מהבריכה. עם זאת, תגובות התושבים מעורבות, ולא כולם משוכנעים שהתחזיות האופטימיות יתממשו. אם אכן התוכנית תצא הפעם לפועל במועדה, הם יופתעו לטובה. צעדים להקמת בריכה באפרת

הוא ממשפחה של אנשים חשובים מבריטניה שאולי המקור שלהם גם יהודי. המילים 'שבת' וסבאטין' הן קרובות, כמו שאני מלמד את התלמידים שיש הרבה מילים דומות בין ערבית לעברית. אולי, אבל אני לא בטוח. אני אפתיע אותך, אבל אני משתדל לא להדליק אש ולא לחרוש בשבת", אומר ראג'י ועושה הפסקה דרמטית תוך כדי שהוא מבליע חיוך רחב. "אבל זה כדי לא לפגוע בתושבי ביתר שהאדמות שלי נמצאות בתוך היישוב שלהם". עם השנים, מועצה מקומית ביתר שהולכת ומתפתחת החלה להקיף את אדמותיו החקלאיות של ראג'י, ובעקבות פטירתה של אשתו ממחלת הסרטן, ראג'י רוצה לקדם בניית מרכז רפואי על חלק מאדמותיו הנמצאות בלב ביתר. במרכז המתוכנן ייערכו בדיקות מקדימות למחלת הסרטן לתושבים הערבים והיהודים של האזור. בט"ו בשבט האחרון התלווה ראג'י לראש מועצת לפני שמונה חודשים הופיעה בגיליון כתבה נרחבת על מעלה רחבעם. באותה כתבה דרורי בר לבב, המתגורר ביישוב מזה שבע עשרה שנים ונמנה בין מקימיו, טען שהסיבה שבגללה ניתקו למאחז את המים והחשמל היא על מנת שהתושבים יתפנו ושהמועצה יחד עם 'אמנה' יוכלו לבנות שכונת בניינים על השטח האטרקטיבי. באותה כתבה הכחישו כל הנוגעים בדבר את טענותיו של בר לבב, אלא שההתפתחויות האחרונות מעידות על כך שיש צדק בדבריו. בעשרים ושמונה בינואר התכנסה ועדת התכנון

אפרת, עודד רביבי, לנטיעות ט"ו בשבט ביער להב שבדרום. מאחורי חוסר הפחד מהחשיפה שיכולה להתנקם בו, עומדת אג'נדה ברורה: "צריך לעשות הכול באור, לא במסתור ובלי מצלמות. אם נעשה את זה כגנבים כך יתייחסו אלינו. לכן אנחנו עושים הכול באור, מצלמים ולא מסתירים כלום". מבחינתם של בדנר וראג'י זה שלא מסכימים על הכול לא אומר שאי אפשר לתקשר. "יש גם דברים שאנחנו לא מסכימים עליהם", אומר בדנר. "אבל בוא נדבר על זה, נדבר על פוליטיקה, לפחות נכיר אחד את השני". ראג'י מוסיף: "משמח אותי שנהייה תלויים אחד בשני. אני צריך אותו והוא צריך אותי, זה עדיף מלהיות תלוי אחד ליד השני. נכיר אחד את השני ובסוף נגיע להסדר. גם בבית משפט מגיעים לעסקת טיעון. בסוף נמצא פתרון שנוכל לסגור ולהסכים עליו. התקדמנו צעד - נשמור עליו כדי שלא נלך אחורה". להיאחז בקרקע, למרות שהם ללא מים וחשמל כבר מספר שנים. בפרוטוקול החלטת הועדה נכתב בין השאר כך : נוקדים-שכונת אלדד )מעלה רחבעם(. הקמת יחידות דיור בתמהיל מגוון: 395- שכונה בת כ קומות. 6 מצמודי קרקע ועד הועדה בראשותו של ראש המועצה שלמה נאמן החליטה ברוב קולות להמליץ למועצת התכנון העליונה לאשר את התב"ע בכפוף לחתימה של ועד נוקדים ושל אגודת כפר אלדד. תושבי המאחז אמרו בתגובה שהם לא שמעו על כך בצורהמסודרת

המאבק הבא?

ו ה ב נ י י ה כהרגלה, אלא שהפעם אחד ה ס ע י פ י ם ש ע ל י ה ם הצביעו רוב חברי הועדה מהווה את סופו של מאחז מעלה רחבעם ש ת ו ש ב י ו מ מ ש י כ י ם ב ע ק ש נ ו ת

ושאף אחד מ ה ג ו ר מ י ם במועצה לא דיבר איתם על התהליך או לגבי הסדר פיצויים. עד מועד סגירת הגיליון לא התקבלה ת ג ו ב ת ה מ ו ע צ ה לדברים.

מעלה רחבעם - ממשיכים לפתח

צילום: גרשון אלינסון

|

8

פרתה גוש מבית

אין וריםפ

בלֹי שפיצר

המרכז לֹכלֹים חדִ פעמיים ומוצרי אפיה

, גבעה ביתר עילֹית טלֹ. 16 רח' אלֹעזר המודִעי 02-5804485 A 10:00-12:30 ו' וערב חג 17:00-21:00 ,10:00-14:00 ' א'-ה www.spizher.co.il |

'

בלב העניינים

| יוכי בן ישר |

תושבי מזרח גוש עציון חיים בשגרה של הפסקות חשמל חוזרות ונשנות. הם אינם יודעים מתי תתפוס אותם הפסקת החשמל הבאה וכמה זמן היא תימשך, אך הם יודעים שאם העניין תלוי בחברת החשמל אי הוודאות תמשיך ללוות אותם עוד זמן רב. זהירות מתח גבוה

הללו הם כאין כאפס לעומת החוויות הלא נעימות שנוצרות כתוצאה מהפסקות חשמל אלו: ארוחות שבת שמוגשות קרות, קושי לטפל בתינוקות בני יומם ללא יכולת לחמם את הבית וקושי לנהל שגרת חיים בעידן שהטכנולוגיה והחשמל הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים. דינה סופר, המתגוררת ביישוב נוקדים בתשע השנים האחרונות, משתפת בתחושות התושבים: "המציאות של הפסקות החשמל פוגעת באורח החיים הסדיר, במיוחד באזור כמו שלנו שמבחינה ביטחונית זה תמיד מפחיד להיות

כל שנה כשהחורף מגיע ואיתו הגשמים והרוחות, מוצאים את עצמם תושבי מזרח הגוש ובפרט הורים תושבי מזרח הגוש בחרדות. לא, לא מדובר בחרדה ממחלות חורף או מהבוס הזועף לנוכח ימי המחלה שרוב ההורים נאלצים לקחת. מדובר בחרדה גדולה הרבה יותר - חרדה מהפסקות חשמל. אחרי כל התפילות לגשם, החלפת הבגדים בארונות וההתרגשות המקסימה של הילדים המקפצים בשלוליות מוציאים את עצמם תושבי מזרח הגוש במצב של חוסר ידיעה מתמדת מתי היא עלולה

"

אנשים דתיים נאלצו פשוט לצאת לשבת באוטו עם חימום כדי לחמם את הילדים שלהם"

בלי אור, בלי חשמל", אומרת סופר. "היה פה מקרה של סופה מאוד רצינית שאנשים היו בה שעות ארוכות ללא חשמל. זה גרם לאנשים לצאת ביום שישי בערב עם תינוקות לאוטו כדי שיהיה אפשר לחמם אותם. אנשים דתיים נאלצו פשוט לצאת לשבת באוטו עם חימום כדי לחמם את הילדים שלהם. זו כבר סכנת חיים הן מהבחינה ביטחונית והן מהבחינה הבריאותית, ואני חושבת שזה מחדל גדול של חברת החשמל", היא מוסיפה. סופר מנסה ללא הרף לפעול לשינוי מציאות החיים רוויית תקלות החשמל. היא עצמה שילמה מחיר כלכלי על הפסקות חשמל אלו בדמותם של מכשירי חשמל יקרים שנהרסו כתוצאה מהפסקות החשמל הרבות. "הלך לי מייבש, הלכה לי מכונת כביסה, הלך לי מזגן, והכול בגלל קצרים חשמליים. גם לדיירים שלי התקלקלו לפחות חמישה מכשירים", היא מספרת. דינה פנתה פעמים רבות לחברת החשמל בנושא, אך התשובות המתחמקות שקיבלה מהם, לדבריה, לא סיפקו אותה. גם מ', תושב נוקדים בעשרים השנים האחרונות, מתוסכל מהמציאות שבה הפסקות החשמל הפכו לעניין שבשגרה. "תמיד היו הפסקות, אבל בזמן האחרון זה הולך ומתגבר. ההפסקות נהיו יותר ויותר ארוכות. חשבתי שאולי זה בגלל שמנסים לתקן את התשתיות, אבל מסתבר שלא. כשפניתי לחברת החשמל הם אמרו לנו

לתפוס אותם, הפסקת החשמל. האם באמצע הבישולים לשבת? או אולי באמצע המקלחות של הילדים? או, כפי שסביר להניח, באותם ימים הכי סוערים בשנה, כשהטמפרטורות צונחות משמעותית ורוחות המדבר החזקות מנשבות ללא רחמים? החרדות לא מסתיימות כאן. מלבד החרדה מבואה של הפסקת החשמל, מרחפת באוויר חרדה גדולה הרבה יותר. כי כאשר מגיעה הפסקת החשמל האימתנית, איש לא יכול להבטיח שהחשמל יחזור במהרה, ותמיד קיים החשש שאולי, כמו שכבר קרה בעבר , יעברו ימים שלמים עד שתקלת 2013 בדצמבר החשמל תיפתר. מדינת ישראל מצאה את עצמה 2013 בדצמבר במשבר. סופת שלגים חזקה הגיעה לאזורנו ותפסה את אזרחי מדינת ישראל לא מוכנים ולא ערוכים לכך. אנשים רבים מצאו את עצמם תקועים בדרכים שנחסמו מהשלג שנערם במשך שעות ארוכות. ותושבים רבים מרחבי הארץ - נשים, גברים, זקנים וטף מצאו את עצמם במשך שעות ארוכות ואף במשך ימים שלמים מנותקים מחשמל. מחדל השלג הגדול סיפק לנו סיפורים קורעי לב על ערים נצורות במשך ימים ללא חשמל, יולדות וחולים שהגישה לבית חולים הייתה קשה עבורם, קשישים ותינוקות חסרי ישע שנפגעו מהקור הגדול ועוד. גם במזרח הגוש זיכרון הסופה ההיא צרוב בזיכרון הקולקטיבי. כמו במקומות אחרים בארץ, גם

תושבי מזרח הגוש מצאו את עצמם נצורים במשך ימים ארוכים ללא חשמל, קווי סלולר וטלפון או ללא יכולת להתנייד בדרכים. האירוע שעורר את ההדים הרבים ביותר באותה סופה וזכור עד עצם היום הזה היה המקרה המצער של פטירתו מדום לב של מארק ברקגן ז"ל בן בנוקדים. בעקבות הדרכים החסומות 78- ה וקריסת קווי הטלפון והסלולר מצאו את עצמם שעות ללא יכולת לפנות 24 בני המשפחה במשך את הנפטר ולהביאו לקבורה. בצל הזיכרונות העגומים והטראומתיים מהחורף ההוא, תושבי מזרח הגוש ממשיכים לחוות חוויות לא נעימות מידי חורף. תושבים רבים מספרים על נזקים גדולים לרכוש שאירעו בעקבות הפסקות החשמל הרבות, נזקים שמגיעים לשווי של מאות ואלפי שקלים. הנזקים

<<

|

12

פרתה גוש מבית

בס”דִ

פרסו

ידִע

V.I.P

כשר

ההנהלֹה רשאית לֹשנות את המבצע בכלֹ עת | אין כפלֹ מבצעים | . ט.לֹ.ח

ניתן לֹהזמין אוכלֹ לֹסעודִת פורים

בקֱבוקֱ יין מתנה בקֱנית סעודִה

& *לֹמביא מודִעה זו 200 מעלֹ

מרכז מסחרי תאנה אפרת-מפלֹס עלֹיון )לֹידִ מועצה מקֱומית אפרת( 050-2052105 : איציקֱ טלֹפון לֹהזמנות: 02-5027782

'

בלב העניינים

שקו המתח עובר באזור כפר עוין, ושהם לא מוכנים להיכנס לשם ולתקן את התקלה ללא הכנה מראש, למרות שאנחנו היום עובדים בשיתוף מלא עם חברת החשמל המזרח ירושלמית, והיא זו שמטפלת בבעיות האלה בכפרים מעבר לקו הירוק... זה בלוף". כמו דינה ומ', תושבים רבים ממזרח הגוש ניסו לפנות לחברת החשמל בניסיון לשנות את המציאות ולנסות להבין מהו הגורם להפסקות החשמל הרבות, אך הפניות הרבות והתלונות לא הובילו לשינוי המציאות בשטח. לתושבים נאמר כי קווי החשמל המספקים את החשמל למזרח הגוש הם קווים ישנים מאוד שמספקים חשמל הן לתושבי מזרח הגוש והן לתושבי הכפרים הערבים בסביבה, אך בשונה מתושבי מזרח הגוש, לתושבי הכפרים ישנה רשת חשמל משלהם והחיבור בין הרשתות פוגע באספקת החשמל ויוצר תקלות בקווי החשמל במזרח הגוש. התקלות מתוקנות על-ידי טכנאים פלסטינים ללא פיקוח של חברת החשמל, ולכן לחברת החשמל קשה לפעול במהירות וביעילות כדי לפתור תקלות באזור. משיחות של גורמים בכירים בחברה עם תושבים נראה כי לחברת החשמל אין כוונה לנסות ולפתור את הסיבה המרכזית לתקלות - תשתיות חשמל ישנות - בעיקר בגלל עלויות כספיות גבוהות של החלפת התשתיות. "אם זה היה קורה במרכז תל אביב זה לא היה המצב", מבהירה סופר. "הבנתי שלא רצים לתקן או להחליף את כל המערכת פה בגלל שזה יישוב שנמצא מאחורי הקו הירוק. זה לא תקין. אנחנו חלק ממדינת ישראל כמו כולם." בניסיון להוביל לשינוי בתפיסתה של חברת החשמל לגבי הטיפול בתקלות החשמל הרבות נכתבה עצומה הקוראת לשוויון באספקת החשמל לתושבי מזרח הגוש. מטרתה של העצומה היא לעורר את תושבי מזרח הגוש לשינוי המצב הקיים. "הזכות לחשמל היא זכות חברתית בסיסית - הזכות לאורח חיים תקין. ברגע שזה משתבש זה אומר שלמאות עד אלפי תושבים משתבשת איכות החיים, ובתדירות שזה קורה אצלנו זו כבר ממש פגיעה רצינית בזכויות אדם", אומרת סופר. תושבי מזרח הגוש עדיין אינם יודעים מתי ולכמה זמן תתפוס אותם הפסקת החשמל הבאה. נראה שאם העניין תלוי בכוונותיה של חברת החשמל, אי הוודאות הזו עתידה להמשיך וללוות את התושבים עוד זמן רב. תגובת חברת החשמל: חברת החשמל פועלת בשקיפות ואינה מפלה בין לקוחות בשום צורה. חלה ירידה בכמות ההפרעות ברשת החשמל 2018 מתחילת שנת ובהמשכן. חברת החשמל פועלת לשיפור הרשתות ולביצוע פעולות מיכון ומניעה באופן שוטף. יחד עם זאת, לחברה אין שליטה על הפרעות חיצוניות ברשת החשמל. עם זיהוי הפרעה ברשת, החברה פועלת לאיתור ותיקון הקו באופן מיידי ובדרך היעילה ביותר, במטרה לתת את השירות הטוב ביותר ללקוחותיה. בדרך כלל, החזרת החשמל מתבצעת באמצעות פיקוד מרחוק אך בעת ריבוי הפרעות בקו המזין את אזור מזרח גוש עציון, מבוצעות סריקות פיזיות לאורך הקו ולפעמים אף עובדי החברה מתקנים את הרשת בשטח, תחת אבטחה, פעולות המאריכות את זמן הטיפול בהפרעה. במקרים בהם גורם התקלה הוא בתשתית חשמלית של הרש"פ או החברה המזרח ירושלמית - תיקונים יבוצעו, מטבע הדברים, על ידם. בימים אלה מקודמת תכנית שיפורים נוספת ליישובי דרום מזרח גוש עציון. כמו כן, הנהלת מחוז ירושלים של חברת החשמל קיימה מפגשים עם נציגי המועצה והיישובים, במסגרתם נסקרו פעולות חברת החשמל.

דִרושים/ות גננות מורים סטודִנטים לֹהוראה 16 בני נוער מעלֹ גילֹ לֹהפעלֹה בקֱיטנת פסח בגני הילֹדִים ובבתי ספר בגוש עציון לֹמרץ 22-28 : בתאריכים

)לֹא כולֹלֹ יום שישי( 8:00-13:00 : שעות

בעלֹי תואר ראשון רלֹוונטי: לֹשעה 60 & לֹשעה 37 : אחר & שכר:

קֱו"ח ניתן לֹשלֹוח לֹ: ortal@matnasetzion.com

נעים להכיר

| יעקב אילוז |

חברים לרפואה המושגים 'רכז ועדת מורל', 'ועדת כספים', 'ועדת תוכן', וגם צוות טכני ואחראי אוכל, אולי נשמעים לרובכם כמו מושגים מעולמם של המבוגרים, אבל בקרית ארבע המושגים האלו הם נחלתם של שנים. ואם זה נשמע לכם מסובך, חכו עד שתשמעו את הנתון המדהים הבא: כל 8 הדור הצעיר, כבר הצעירים האלו חברו יחד בכדי להרים לגמרי לבד, את קייטנת "חברים לרפואה", עבור ילדים בדרגות לקות שונות, בפעם השמינית.

הקייטנה מחולקת לשני אירועים, חמשוש, שמתרחש בדרך כלל בחורף, השנה זה קרה בשבת פרשת יתרו, וקייטנה בת שבוע, בחופשת הקיץ. האירוע דורש הרבה תכנון מקדים, איתור מקורות מימון, וטונות של אחריות. אחרי הכל, החניכים יכולים להיות מאתגרים במיוחד. "ספרו לי קודם, מי הם 'חברים לרפואה'" אני פותח בשיחה עם כתריסר בני נוער. רובם בשביעית, וחלקם בשמינית. הלל )בן( מרואני, שמיניסט בישיבת נתיב מאיר, ואחד מרכזי הצמודים )חונכים(, מתנדב לענות ראשון. "חברים לרפואה זו עמותה שמרימה המון קייטנות ברחבי

אומר אריאל. "השנה בחמשוש הייתה לנו בעיה גדולה בנושא האוכל, שכמט גרמה לנו לבטל את כל האירוע." מוסיף מרואני. "כל שנה חדר האכל של האולפנא, שהוא נגיש וקרוב, זמין עבורנו. השנה הייתה בעיה, שחדר האוכל לא היה זמין. הבעיה דרשה מהצוות הטכני התותחים לארגן באולם הספורט חדר אוכל מאפס, שזה אומר שולחנות וכיסאות, חימום ואפילו קישוט של המתחם." איילה שירן ורוני מור, רכזות מורל. "שזה הוועדה שאחראית על האווירה בקייטנה." אומרת שירן. "רכזי מורל צריכים כל הזמן לפקוח עיניים, לראות מתי אין

אומרת ישורון, ואחינעם מוסיפה "ב"ה עמדנו ביעד, אבל בקיץ הקייטנה ארוכה פי שלוש ולכן התקציבים גדלים בהתאם." הלל מרואני, והלל רודריג, )בן ובת, בהתאמה( רכזי צמודים. "שזה אומר להיות אחראי על כל הקשר בין ההורים לחונכים, יחד עם כל ההכנות הנדרשות." אומר מרואני. "לפני הקייטנה, כשהתקשרתי להורים לבשר להם על החמשוש, הם אמרו שהילדים מחכים כבר מהקיץ לחמשוש של החורף, וכולם שמחו להירשם. היה כיף לראות שבאמת הקייטנה הזו משמעותית עבור החניכים." מוסיפה רודריג. עטרה אייזמן והלל בן עמרם רכזות תוכן. "שזה אומר שהיינו אחראיות על כל הפעילויות, יציאות לאטרקציות, בדיקה שהם מותאמות לצרכים, וגם על כל הלו"ז באופן כללי." אומרת אייזמן. דביר עמר, אריאל, ואורי שני, רכזי טכני. "שזה אומר ארגון של כל הפרטים הטכניים. חדר אוכל, השכרה של כיסאות גלגלים מ'יד שרה', דואגים גם לחימום, לאבטחה לאורך כל הקייטנה, למתנפחים בהפנינג, מכונות סוכר, פונדו ופופקורן, העמסה ופריקת כיסאות גלגלים מהאוטובוס, וגם לניקיון בסופו של יום."

הארץ. הקייטנות מיועדות לנוער עם צרכים מיוחדים. רוב החניכים בעמותה הם מאזור המרכז, אבל לקייטנה שלנו מגיעים גם חניכים שלא רשומים בעמותה, שהם מאזור ירושלים." "איך בכלל מתחילים לארגן משהו כזה?" "יש במתנ"ס את שושנה וטרו, היא אחראית על הנוער בעיקרון. מחלקת הנוער יושבת ומחליטה מי הכי מתאים לכל תפקיד." אומרת עטרה אייזמן, שריכזה את התוכן, יחד עם הלל בן עמרם. בן עמרם מוסיפה "ברמת העיקרון אחרי שהצוות במתנ"ס מאתר מועמד מתאים מהנוער לאייש תפקיד, הוא נשאל אם זה מתאים לו ועם מי הוא היה רוצה לעבוד." "אוקי, ספרו לי מי היה אחראי על מה?" הודיה ישורון, אחינעם ביבי ומרים תורג'מן רכזות כספים. "שזה אומר שהיינו אחראיות על התקציבים של הקייטנה, לגייס את כל הנוער להתרמות בתחנה מרכזית, ביישובים, ברמי לוי, ובכל מקום אפשרי. וגם להתקשר לתורמים אלף שקל." 40 ובסך הכל להגיע לסכום של

מוזיקה, מתי לחונכים קשה ומתי צריך להוסיף שמחה. היו לנו משימות כמו לדאוג שכל הנוער יידע על הפעילות של הקייטנה, וליידע את תושבי הקריה, שייקחו גם הם חלק. וגם 'להרים' את האווירה, לדאוג לבלונים, שירים, שלטים ואביזרים בכל מקום שנהיה בו." אומרת רוני מור ומוסיפה. "כל מי שהיה שותף, דאגנו לפירגון, כדי שירגישו שמעריכים את העבודה של כולם, אפילו לתפקידים שנחשבים הכי 'קטנים'. כמו כן גם ערכנו והדפסנו 'הלונוער' עם תמונות בדיחות והווי של הנוער. זה יצר אווירה טובה." יהונתן קריה ודביר לוינגר, היו אחראיים ל'דברים הגדולים' כמו שהם מכנים את זה. "זה אומר לדאוג לתאריך, מיקום, לרכז את כל המשימות שחולקו לרכזים ולראות שהכל עובד ביחד." אומר קריה. "בסופו של דבר החמשוש יצא מטורף" אומר לוינגר. "החניכים שבאו נהנו מכל רגע, והכל היה באווירה שמחה שעשתה המון טוב על הנשמה לכולם, בזכות שיתוף הפעולה של כל הנוער. אביאל תורגמן ואמיתי כהנא, רכזי אוכל. "שזה אומר לדאוג לכל הארוחות בקייטנה. בגלל שהשנה לא היינו בחדר האוכל המסודר של <<

|

16

פרתה גוש מבית

נעים להכיר

האולפנא, ששם הכל מגיע מוכן, היינו צריכים לחשוב על תפריט מא' ועד ת' כלומר לצאת לקניות והתרמות של אוכל. הרמנו צוות אוכל שעזר בהכנות, וככה הצלחנו לחבר לשתף עוד בני נוער." "התייעצתם עם חבר'ה שעשו את זה בשנים שעברו?" "כן," אומרת בן עמרם "אחרי כל קייטנה יש ישיבה של הפקת לקחים ומסקנות לשנים הבאות. אפשר לומר שאנחנו נשענים על כל הידע של הקודמים לנו." "והכל בהתנדבות מלאה?" "כן. לא ציפינו לשום תמורה, מלבד זו שבלב." "יש לכם עזרה מבחוץ או שזה רק הנוער?" "עם ישראל מוכיח את עצמו כל פעם מחדש." אומרת רוני מור. "אנשים שאנחנו בכלל לא מכירים תורמים בשמחה. תושבי הקריה עזרו בתרומות, הקפצות ברכבים כשהיה צורך, וגם בתמיכה כללית. מלאכי לוינגר, ראש המועצה שלנו, עזר לנו הרבה תמך, והיה בקשר לאורך כל הקייטנה." "למה זה חשוב?" "לפעמים במשפחה שצריכים לטפל בילד עם אתגר, נגמר הכוח, והם צריכים לצאת לאגור כוחות ולהתאוורר, כאן אנחנו נכנסים." אומרת רוני מור. "מה היה הרגע שהיה הכי מרגש ומשמעותי עבורך בקייטנה?" תורגמן: לראות את כל בני הנוער מתגייסים לכל עזרה שצריך, לא משנה מאיזה מקום אתה מגיע. וגם לראות את החניכים מודים לחונכים. בסיום השבת כל אחד קם בתורו וסיפר כמה הוא נהנה בקייטנה. אריאל: לראות את החניכים מחייכים, בשביל זה באנו. והעזרה העצומה של הנוער, זה חיזק מאוד לאורך הדרך. קריה: העובדה שכל הנוער השתתף. מור: שהגיעו חבר'ה שבדרך כלל לא מגיעים לפעילויות של הנוער, ובקייטנה הם היו מאוד שותפים ופעילים. וגם הרגע בסוף הקייטנה כשהודו לחונכים, וכמה חניכים פרצו בבכי ורצו להישאר מרוב שנהנו. שירן: החניכים חזרו שמחים ומאושרים הביתה, וזה גרם לנו סיפוק ורצון להמשיך את המסורת הלאה לעוד קייטנות.

כנוער. יצרתי קשרים עם אנשים שלא הייתי בקשר איתם לפני כן. אריאל: מלבד הסיפוק שלנו לשחרר את ההורים ולשמח את החניכים, הקייטנה גיבשה אותנו והביאה חיזוק עצום לנוער. גם מי שלא היה שותף בהכנות, בקייטנה עצמה בא והטה כתף, בטח בכל מה שאנחנו היינו צריכים מבחינה טכנית. איזה תגובות קיבלתם מההורים? רודריג: "המון הורים התקשרו להגיד כמה שהקייטנה הזו משמעותית לחניכים שממש נהנים, וגם להורים כמובן. היו כמה אמהות ששלחו הודעות תודה אחרי הקייטנה. מה מתוכנן הלאה? מור: בקיץ יש קייטנה הרבה יותר גדולה ומושקעת, וכבר מתחילים להיערך אליה בכל הכוח. יהיו פעילויות כמו ספארי, הפלגה, באולינג ועוד. בקיץ יש ועדה נוספת 'ועדת שבת', הוועדה אחראית על כל התוכן של השבת, מזמירונים ועד שיחה בערב. באירוע הזה כולם שותפים. כמה זמן לוקח להרים פרויקט כזה? קריה: ארבעה חודשים בערך. קצת לפני פסח מתחילים. ומה מקורות המימון שלכם? קריה: מלפני פסח ועד לחופש הגדול כל הנוער מתחיל בגיוס כספים, אם זה אומר להתקשר לתורמים או לעמוד בתחנה המרכזית ולעשות התרמות. חלק עוברים בבתים, עושים מה שצריך כדי להגיע לסכום הנדרש. כאשר אני שואל "יש חששות?" ההסכמה היא כללית בנושא הזה, ביחד, הם יכולים לעבור הכל. מרואני: לפני הקייטנה הנוכחית, היו את כל הסיבות שבעולם שהיא לא תתקיים כמתוכנן. אם עברנו את זה, והיה חמשוש מטורף ומושקע, אין סיבה שלא נצליח. הם מוכנים להשקיע את כל הזמן, הגרון, והמרץ שיש להם, ואני מקווה שתוכלו לפתוח את הלב וגם קצת את היד, ולעזור להם לתת כל כך הרבה אור לאחרים. 0584773806 לתרומות: הודיה ישורון

אוריה ויערה יוניאן

רודריג: כשהתקשרתי לאחת האימהות היא סיפרה שהבת שלה מרוב התרגשות וציפייה לקייטנה קיבלה התקף אפילפטי. הם רצו שאדבר איתה למתן לה קצת את ההתרגשות. מרואני: הגיוון בסוג הנוער שהשתתף, חבר'ה מכל הסוגים. "כמה אתה מרגיש שהקייטנה תרמה לך?" לוינגר: אני מבין עד כמה אנחנו נוער חזק ופועל. אני רואה שאנחנו מסוגלים להרים עוד פרויקטים כאלו, באמצעות שיתוף פעולה עם חבר'ה מכל הגוונים. בן עמרם: הקייטנה הזו גרמה לי להבין עד כמה חיוך הוא דבר משמעותי. כמה הילדים האלו צריכים אותנו, להיעזר בנו. גם העובדה שאנחנו עוזרים למשפחות להתמודד, בעזרת החופש שאנחנו מאפשרים להם. קריה: הקייטנה חידדה לי שלא הכל מובן מאליו, ושכל יום צריך להודות מחדש על שנולדתי בריא. מרואני: קודם כל, זה פשוט כיף. זו גם זכות גדולה לעשות משהו משמעותי עבור החניכים וגם ההורים. וחוץ מזה שזה מאוד מגבש אותנו

|

18

פרתה גוש מבית

היישוב שלי ת רות

| יוכי בן ישר |

חוות שדה בר הפסטורלית נמצאת לרגלי האתר ההיסטורי הרודיון, ומציעה נוף מדברי קסום, פסיפס אנושי מרתק ומגוון אטרקציות תיירותיות. שווה לבקר. חוות שדה בר - פנינת תיירות במזרח הגוש

ממחלבה למסעדת גבינות

והאווירה, וגם מבחינת מה שאנחנו מציעים. אנחנו מאדירים את הגבינות. מי שאוהב גבינות - זה המקום שלו", מסביר נחמן. למרות היתרונות של העבודה מול האוכלוסייה המקומית אותה נחמן מתאר כישרה ומפרגנת, גוטמן מודע לחסרונות של הקמת עסק במזרח הגוש בעיקר לאור המציאות הביטחונית הלא פשוטה באזור, אך הרוח היזמית שלו מוצאת פתרון גם לזמנים קשים. "היו תקופות של כמה חודשים שלא היו לקוחות בגלל כל העונה של הסכינאות. צריך להיות יצירתיים. לכן אנחנו גם מייצרים ומשווקים מוצרים החוצה. יש לנו גם הרבה אירועים של מקומיים שמחזיקים את המקום" כחלוץ התיירות במזרח גוש עציון, נחמן שמח על ההתפתחות שחלה בתחום התיירותי בשדה בר:"לחוות שדה בר, ביחד עם העסק שלי שהוא חלק מרכזי ממנה, יש חזון להפוך לציר תיירות שיגרום לאלה שבאים להרודיון להגיע גם אלינו, וכך ליצור סביבה תיירותית גדולה, ולגרום להעלאת האטרקטיביות של כל האזור", אומר נחמן. העסקים הקטנים שנפתחו בחווה בשנים האחרונות גורמים לחזון של נחמן להתקרב למימוש.

הבאסטה". נחמן החליט לא לוותר על המחלבה אלא להוציא את רוח היזמות שבו: "החלטתי להמשיך עם המחלבה בצורה מצומצמת יותר. החלטתי שאני לא אפנה לשוק הפרטי, אלא אגרום לאנשים להגיע אלינו, ובמקביל נפתח במקום איזה בית קפה-מסעדה". את הרעיון לפתיחת המקום נחמן שאב מהתיירים הרבים שזרמו לחוות שדה בר מהאתר התיירותי הסמוך - ההרודיון. נחמן הבין שלתיירים הרבים שמגיעים לאתר ההרודיון אין אפשרויות תיירותיות נוספות במזרח גוש עציון, ובהחלטה שלו לפתוח מסעדת גבינות הוא הפך לחלוץ בתחום התיירות במזרח הגוש. הייחודיות של המקום של נחמן היא בכך שמדובר במסעדת גבינות המוכרת ארוחות בוקר המורכבות מגבינות ומסלטים "הקונספט שלנו כרגע בגלל המודל הכלכלי הוא רק ארוחות גבינה... אנחנו מוכרים רק תוצרת מקומית. אנחנו פועלים רק בשעות היום כדי לשמש ביקור משלים לאלו שבאים מההרודיון", מסביר גוטמן. נחמן התחיל בקטן. "כולם אמרו לי שאני משוגע. שאני לא אצליח", הוא מספר. בתחילה פתח גוטמן את מסעדת הגבינות שלו בימי שישי בלבד, וכשצלח את המשוכה הראשונה החל לפתוח את העסק באופן קבוע בבקרים. הציבור שהגיע למקום התלהב מהמקום ומהנוף המיוחד, ולבקשת הציבור נחמן החל להפיק במקום אירועים קטנים. כיום, כמעט שש שנים לאחר הצעד האמיץ, אירועים רבים מתקיימים במקום, ונחמן אף בנה מתחם מיוחד שיכול להכיל בריתות, בר מצוות, בת מצוות ואף חתונות. נחמן לא שוכח את חוסר האמון בעסק שלו בתחילת הדרך וכיום הוא יכול להתגאות בעובדה שהגיע לשלישיית הגמר בתחרות היזם הצעיר לשנת של "קרן שמש", קרן המלווה יזמים צעירים. 2017 מרבית האוכלוסייה שמבקרת בעסק של נחמן הינה אוכלוסייה תיירותית המגיעה אליו כביקור משלים אחר הביקור בהרודיון. "הרבה תיירים שבאים מההרודיון מכל קצוות הקשת. אם זה נוצרים, תל אביביים, תושבים לגבי תיירות פרטית באים גם מהסביבה והרבה מירושלים - אנשים אוהבים את החוויה המיוחדת. אנחנו לא בית קפה רגיל גם מבחינת הנוף והסביבה

הוא מצא את עצמו 15 כשנחמן גוטמן היה בן במצב הישרדותי קיומי. כמי שגדל בבית חרדי במאה שערים ובחר לחיות את חייו בצורה שונה מהחינוך המסוגר שבו גדל, הוא מבין היטב את המורכבות של החיים. הנער נחמן גילה בעצמו כוחות: "ההורים שלי הם חרדים. גדלתי במאה שערים ובחרתי בדרך אחרת. ההורים לא כיבדו את הדרך שבחרתי בה, ונאלצתי לשרוד לבד כלכלית, וזה מה שהוביל אותי לעצמאות. יכולתי בכיף להתגלגל לרחובות ולהיות נער עבריין כמו הרבה נוער שוליים, אבל לקחתי את עצמי בידיים, לקחתי אחריות". נחמן בחר ללמוד בכפר הנוער במעלות, להמשיך למכינה קדם צבאית בשלומי ולשרת שירות קרבי בנח"ל. לאחר השחרור הוא עבד כמאבטח ביחידת אבטחה של שרי ממשלה ובדומה לצעירים בני גילו יצא לטיול הגדול בחו"ל. כשחזר לארץ היה ברור לו שהוא מכוון לתחום היזמי. "הגעתי לחוות שדה בר עם חבר כדי להקים מכינה קדם צבאית לבוגרי המגזר החרדי שתכשיר אותם לאזרחות טובה מבחינת תעסוקה, הכשרה לצה"ל והשכלה. היה לנו איזשהו 'אני מאמין' שבסופו של דבר לא יצא לפועל... הציעו לי לקחת את המחלבה. הייתה לי רוח יזמית ורצון. ראיתי את הנוף ואת כל הסביבה, ומה שנקרא - התאהבתי." בלבד, נחמן שקיבל לידיו 24 כשהוא בן את המחלבה מצא את עצמו בפני החלטה משמעותית: "היו קשיים כלכליים מבחינת הפיתוח של המחלבה. היא הייתה חייבת או לקפוץ מדרגה משמעותית, או לסגור את

חוות החיות של שלמה

אחד העסקים שנפתחו בשנים האחרונות בחוות שדה בר הוא "החווה של שלמה". מדובר בפינת חי שרבים ממבקריה מעידים עליה כי היא פינת החי הכי יפה שנתקלו בה. את החווה הקים ומפעיל שלמה הורוביץ, תושב היישוב נוקדים הסמוך. בחווה, המותאמת לכל הגילאים, ניתן למצוא תצוגה מרהיבה של עשרות מינים של <<

|

20

פרתה גוש מבית

ת רות היישוב שלי

חוות הסוסים

שמציירת ציורי שמן של נוף וטבע על קנבס. תערוכתה "נופי הנשמה" המוצגת מתחילת בגלריה שלה בשדה בר זכתה 2015 אוגוסט להערכה רבה ואחת התמונות אף נבחרה על ידי אחת האוצרות של היכל שלמה להיות מוצגת בגלריה שלהם. בנוסף, קרין קיבלה ממשרד הקליטה את התואר "אומנית מצטיינת". ציורים. כל 24 "נופי הנשמה" הנה תערוכה של ציור מייצג סיפור מחייה של קרין, מבטא רעיונות מפסוקי תהילים, משמש כמטאפורה וגם מבטא תחושה פנימית של בן אדם. קרין מרגישה שהייעוד שלה בחיים הוא באומנות ובציור כיוון שהיא מצליחה ליצור חיבור רגשי אצל מבקרי התערוכה ללא קשר לרקע או למצב הדתי שלהם. את אימון הכלבים התחילה קרין כתחביב כבר , כשעוד התגוררה בדרום אפריקה. 16 בגיל מהר מאוד קרין התמקצעה בתחום והשתתפה עם הכלבים שאימנה בתחרויות אימון ברמות הגבוהות ביותר. בחמש השנים האחרונות קרין חזרה לתחום והיא מאמנת כלבים לחיפוש ולהצלה, וכן כלבים להגנה. למרות היותם כלבים שיתקפו אורח לא רצוי, קרין מאמנת את הכלבים שלה להיות ידידותיים לילדים. לפני גל הטרור האחרון הגיעו מבקרים רבים לצפות בגלריה של קרין יבין ובעבודת אילוף הכלבים שלה, אך טרור הסכינים דילל משמעותית את כמות המבקרים. בקיץ האחרון תנועת המבקרים התחזקה מעט וקרין מקווה שאנשים נוספים ייחשפו לאומנות שלה ויבקרו בגלריה. היא חולמת שסטודנטים לאומנות ותלמידי בתי ספר יסודיים ייחשפו לאומנות שלה, ילמדו ממנה ואף יקבלו ממנה השראה.

חיות אקזוטיות, חממה ענקית, בריכה עתירת צמחייה עם דגים וצבים, וכן פינת ליטוף. שלמה, שאת האהבה הכמעט אובססיבית , עסק כל חייו בתחום. 4 שלו לחיות גילה בגיל בילדותו, כשמרבית חבריו בילו את זמנם הפנוי במשחקי כדורגל, שלמה מצא את עצמו משוטט ביער ולוכד חיות לצורך גידולן. בכיתה ו' למד אצל אחד מהזואולוגים הידועים בארץ - פנחס אמיתי. במסגרת לימודיו אצל הזואולוג הקים הורוביץ פינת עכבישים ועקרבים בגן החיות התנכ"י. בשנות נעוריו, כתלמיד בישיבה התיכונית אלוני הבשן, הקים הורוביץ פינת חי שבה גידל את כל החיות שלא יכול היה לגדל בבית הוריו. את חוגי החיות שלו שלמה החל להעביר במסגרות שונות כבר לפני שחרורו מהצבא, ומאז הוא ממשיך להעביר אותם בגנים, בבתי ספר, בבתי אבות, במוסדות חינוך מיוחד ובמקומות נוספים. בנוסף, הורוביץ הקים את פרויקט "תיבת נוח" שבמסגרתו הוא מעביר חוגי חיות בתלמודי-תורה חרדים. לפני כשמונה שנים, בניסיון למצוא מקום לאכסון החיות הרבות שברשותו, פנה הורוביץ ליישוב שדה בר. שלמה קיבל מחוות שדה בר שלד של קרוואן שאותו שיפץ באיטיות במשך שמונה שנים. "זה היה שלד של קרוואן בלי מים, בלי חשמל, בלי רצפה, בלי קירות, בלי כלום. לאט לאט, בכסף שלא היה לי בנינו את הקרוואן הזה מאפס... לאט לאט בנינו סביבו חממה ענקית וכך נוצר המתחם שבו אני מעביר את ההפעלות. המקום הפך להיות אזור תצוגה של עשרות מינים של חיות אקזוטיות ברמה בינלאומית." הוא מספר. עם השדרוגים הרבים שמחסן החיות של שלמה עבר במשך הזמן, הבין שלמה את הפוטנציאל הגדול של המקום. לפני כשנה וחצי, לאחר שיפוץ מסיבי, שלמה פתח את המקום למבקרים. הכניסה למקום בתחילה הייתה ללא עלות, אך משהבין שלמה את החשיבות הרבה של המקום, הוא החליט להמשיך להשקיע בשיפוץ ולפתוח אותו בצורה מסודרת. לפני כשנה המקום החל להיפתח באופן קבוע בימי שישי בין השעות (, וכן 16:00 )ובשעון קיץ עד 12:00-15:00 בחופשות ובימי חול המועד. כמו כן, המקום פתוח להפעלות בתיאום מראש. לאוהבי החיות כניסות. 13 ניתן לרכוש כרטיסייה מוזלת של

יונתן בן עמרה, אב לחמישה ותושב כפר אלדד שבמזרח הגוש, הוא בכלל קבלן ומהנדס בניין במקצועו. את החווה הטיפולית בשדה בר הקים לפני כשלוש שנים. בחירתו של בן עמרה לטפל בבני אדם באמצעות סוסים לא הייתה מקרית. את האהבה הגדולה שלו לסוסים רכש כבר בגיל חמש, ובעברו אף עבד כרוכב סוסים במרוצים בצרפת. עם שובו של בן עמרה לארץ הוא למד במכון וינגייט רכיבה טיפולית, ואף שימש כמדריך רכיבה טיפולית לאוטיסטים. מלבד הצד הטיפולי שכולל בתוכו גם טיפול בתלמידי בית-ספר בסבסוד קופות החולים, החווה אף מהווה אטרקציה תיירותית עבור זוגות, מטיילים ישראליים ותיירים. החווה מציעה מסלול רכיבה קסום למרגלות ההרודיון.

קרין יבין גלריה ואילוף כלבים

מרכז מבקרים " olive bar "

קרין יבין, תושבת שדה בר מזה כשלוש שנים היא אישה לא שגרתית. קרין גדלה בדרום אפריקה . בתחילה התגוררה 2009 ועלתה לארץ בשנת ברמת בית-שמש. קרין נשואה ואם לחמישה והיא משלבת בין שני עיסוקים לא שגרתיים: אומנות ואילוף כלבים. היא אמנית מוערכת

מציג פטנט ייחודי שפותח olive bar המפעל בחווה: המפעל מייצר גלילים להסקה מהפסולת

<<

|

22

פרתה גוש מבית

פתחנו!!! סניף חדִש בצומת גוש עציון )מולֹ רמי לֹוי(

סניפים נוספים:

ת רות היישוב שלי

המסוכנת של בתי הבד. בתי הבד מעבירים למפעל את הפסולת ללא עלות ואילו המפעל לוקח חומר שעלול לפגוע בקרקע ובמי התהום והופך אותו לחומר שניתן לעשות בו שימוש חוזר מבלי לסכן את הסביבה.

ואם לשלושה, תמיד הייתה משיכה לאומנות הקרמיקה. האהבה הגדולה שלה לתחום החלה שנה, ובמשך כל השנים הללו, 12- כבר לפני כ בהן הספיקה להקים את הקן המשפחתי שלה ובמקביל לפתח קריירה של מחנכת כיתות א'-ב', הקפידה להתמיד בלימודי האומנות והקרמיקה. לפני כשנה עברה עמר עם משפחתה לבית הקבע שלהם בחוות שדה בר והרגישה כי הגיעה העת להגשים את החלום. עמר בנתה לעצמה את הסטודיו שתמיד חלמה עליו. היא גילתה שלמרות לוח הזמנים העמוס שלה כאם וכמחנכת, היא תמיד מוצאת את הזמן והחדווה ליצירה. ההבנה הזו הולידה אצל עמר את הרעיון להפוך את החלום לעסק - פתיחתו של סטודיו ייחודי באזור, סטודיו שיאפשר מפגשים שונים שבהם המשתתפים יוכלו לבחור אם ליצור כלי בעצמם או לצבוע כלים שאותם יצרה עמר. כעת עמר מצויה בהכנות אחרונות לקראת הפתיחה הרשמית הצפויה ממש בקרוב. "מה שאני רוצה

שיהיה פה זה שיהיה מקום נעים וכיפי למפגשים", היא משתפת בחלום. עמר מספרת על החשיבות של הקמת סטודיו דווקא במזרח הגוש: "זה אזור מהמם. הייתי רוצה שיבואו לפה אנשים, ושלאנשים מכאן יהיו דברים לעשות פה. הרבה פעמים אנחנו מחפשים לעשות משהו, ומיצינו את בתי-הקפה, ופה זה משהו שהוא אחר וקרוב לבית. יש כאן אווירה אחרת." העסקים שצצו בשנים האחרונות בשדה בר גורמים לנחמן גוטמן להיות אופטימי: "מבחינת חזון, אני רואה את מזרח הגוש מאוד מתפתח. אני מאמין שבסוף נהייה פרבר של ירושלים. אני מאוד מקווה שמזרח הגוש ישמר את הצבעוניות והייחודיות שלו מבחינת האוכלוסייה המגוונת והפלורליסטית שבאמת מכילה את כל צבעי הקשת, אבל מצד שני כל אחד נותן לשני לחיות באמונתו. אני מאמין ששדה בר יכול להיות מוקד משיכה ועניין לכל מבקר שנמצא באזור".

סטודיו "כדברא"

לצופיה עמר, תושבת שדה בר, נשואה לרז

תבניות שוקֱולֹדִ וחותכנים לֹפורים קֱרמים ומילֹויים לֹאוזני המן בסיסי בצקֱ ושוקֱולֹדִ לֹמנות אחרונות

תבלֹינים טריים | פיצוחים חמים

קֱמח כוסמין לֹלֹא צורך בניפוי & 10 20.3.18 בתוקֱף עדִ קֱ”ג לֹקֱניה עדִ גמר המלֹאי 2- מוגבלֹ לֹ

מלֹית פרג משובחת גר’ 600 & 10

20.3.18 בתוקֱף עדִ

lebel l@012.net . i l | קֱישוטים לֹימי הולֹדִת כלֹי מטבח אביזרי אפיה חומרי גלֹם לֹאפיה | 052-5666696 ,02-6416811 | קֱניון הרים ג.עציון | |

ידִע

לֹוח פרסו

לֹמכירה באפרת בגבעת התמר חדִרים, 6 ' קֱוטג קֱומות, חצר 3 קֱדִמית ואחורית מחיר מעולֹה! במדִורגים, בקֱ. ארבע חדִ' מרווחת, 4 דִירת ח. כביסה, מטבח גדִולֹ, 2 , שרותים כפולֹים מרפסות מקֱורות, הסקֱה 050-5383799 לֹהשכרה באפרת, בזית יח"דִ לֹזוגות דִתיים חדִר שינה גדִולֹ 054-8463548 : טלֹ לֹמכירה בכרמי צור גינה + מ"ר 114 דִירת גן מחסן, מושקֱעת ושמורה! 052-8023154 מציאה!! לֹמכירה במחיר חסר תקֱדִים!

אבידִות

שונות

דִירות

לֹמכירה בזית

לֹהשכרה בהאב עציון משרדִ יפה ומרוהט אנשים 1-3 מתאים לֹ 02-6562288 : לֹפרטים תיקֱון עולֹם כלֹ סוגי התיקֱון לֹבית ולֹמשרדִ אינסטלֹציה, חשמלֹ, נגרות, תריסים ועודִ תושב הגוש, מאיר כץ 0534-310414 טלֹ: הובלֹות עידִו, אריזה ואחסון בגוש עציון פירוקֱ והרכבת ארונות 050-5311126 דִודִ

לֹפני כשבועיים אבדִה בקֱרית ארבע

לֹמכירה / השכרה בשכ’ הדִגן החדִשה בית מרווח עם גינה ענקֱית נוף חלֹומי, קֱהילֹה איכותית

ברימון & 1,590,000 חדִ' מדִהימה 5 דִירת & 1.85 אופציה + ' חדִ 5 קֱוטג’ פינתי מ’ 3,750,000 מ"ר בבניה 240 דִו”מ & 2,250,000 אופציה + מ"ר 180 קֱוטג & בדִגן &1,830,000 , חדִ’ גינה 5.5 דִירת גן בדִקֱלֹ 1,700,000 פטיו + ' חדִ 5 דִירת גן & וילֹה ענקֱית חייבת לֹהמכר!!! בגפן &2,390,000 , מ”ר 217 ’ ח 7.5 ,’ קֱוטג באלֹעזר & 1,200,000 אופציה + ' חדִ 3 דִירת & 1,385,000 , חדִ' בחפציבה 4 דִירת & 1,765,000 חדִ' מושקֱעת 5 , בברקֱן & חדִ’ 5 דִירת 1,775,000 , , מתתיהו הכהן & 1,710,000 חדִ', נוף מדִהים 5 דִירת גן & 1,750,000 מ"ר 200 ' חדִ 6 פנטהאוז & 1,830,000 ' חדִ 6 ’ מ 147 דִופלֹקֱס גג & 1,900,000 מ"ר 180 ' חדִ 7 פנטהאוז & 2,285,000 חניות 2 ,’ מ 200 דִופלֹקֱס גן & 3,150,000 יח' השכרה + קֱוטג מפואר

גיטרה קֱטנה 055-6672070

מצאת חפץ כלֹ-שהוא? רוצה לֹקֱיים השבה? פרסם בלֹוח פרסומידִע השבת אבידִה לֹפני כשבועיים נמצא ( ) ברכבי ברדִס לֹבן עם רוכסן 052-3114703 : טלֹ hood

אלֹה רוזובסקֱי

המשרדִ: מתחם פארקֱ תעשיה האב עציון

055-66-17-031

לֹהשכרה משרדִ בן חדִר אחדִ או שניים בבנין המועצה באפרת 050-6747382 9931471 חדִ' 5.5 לֹמכירה באפרת מ"ר, 143 , משופצת, נוף אפשרויות הרחבה 054-5516180 לֹהשכרה באפרת, בתמר חדִ' 6 קֱוטג' חדִש מ"ר, 170 בלֹבדִ 5,300 & 052-8980853 : טלֹ

לֹלֹא תשלֹום!

5808885 : טלֹ

תושב יקֱר, שים לֹב !

050-6325882

בשבוע הבא, ערש"קֱ פר’ עקֱב חג הפורים, לֹיון ’פרסומידִע’. ,2/3/18 , כי-תשא לֹא יצא ג

יצא אי"ה (883) ' 'פרסומידִע .9/3/18 , כרגילֹ ביום שישי פר’ ויקֱהלֹ, כב’ אדִר הגלֹיון הבא שלֹ

לֹהשכרה בכלֹ אפרת דִירות חדִ’ במחירים מיוחדִים!! 3-8

בניהולֹ עופר לֹוינשטיין יועצת בכירה הדִר שילֹה 050-2727803 www.shiraz.co.il

א י לֹ ן

- הגלֹיון האזורי השבועי פרסומידִע - המגזין החודִשי שלֹ התושבים גושפרתה

משנת 2000

052-4588716 גבי www.angelrealty.co.il 052-4588715 ציפי

שיווקֱ מקֱומי ארצי ולֹתושבי חו”לֹ www.ilanrealestate.com

לֹכולֹכם, פורים שמח!

באלֹו”ש דִופלֹקֱס גג 2- מ”ר, מחולֹקֱ לֹ 170 &6,000 יח’ המניבות &2,050,000 077-410-8011

בזית

לֹהשכרה בראש צורים חצר + חדִרים 3 דִירת

אוטובוס לֹנסיעות פרטיות

הסעות לֹטיולֹים ואירועים בכלֹ הארץ 2017 אוטובוס חדִש מקֱומות 55 נהג תושב אפרת

1

חדִרים ענקֱ 5 פנטהאוז אופציית הרחבה +

(51 )זית שמן

מיידִי! 2,700 & 052-4589266

2

חדִרים מושקֱע 6 פנטהאוז ומואר (15 )זית שמן

3

חדִ' ענקֱית ומושקֱעת – 6 דִירת ₪ 2,200,000 , יפהפיה אמיתית

לֹהשכרה באפרת, חדִ' 3 בגפן, דִירת חצר + כ. פרטית 052-7656067

לֹהשכרה בנוה דִניאלֹ חדִ' יפה 2 דִירת גינה, כ. נפרדִת ונגישה + 050-5585866 דִירות לֹמכירה ולֹהשכרה תמצא בקֱלֹות רבה בעלֹון האזורי פרסומידִע לֹפרסום: 02-5808885

בדִקֱלֹ

1

הרחבה + דִו משפחתי מרווח ₪ 2,490,000 וילֹה ענקֱית מרווחת, במיקֱום ₪ 3,690,000 , מעולֹה

2

לֹהשכרה בקֱ. ארבע דִירה משופצת, מתאים לֹמשפחות, לֹרציניים 050-4312100 ! בלֹבדִ

3

נוף + חדִ' מרווח 6 דִופלֹקֱס

| לֹא בשבת |

שמעון:

058-5504205

בגפן

2 ₪ 3,690,000 ,’ יח + וילֹה ענקֱית 1 ח' מרווחת ומושקֱעת 5 דִירת גן

באנגלֹו סכסון -

רקֱ

עסקֱת נדִלֹ"ן

ברימון

לֹמכירה בית פרטי באפרת!

1

הרחבה + חדִרים 4 דִירת ₪ 1,400,000

אפשרות הרחבה + ' קֱוטג יח’ עצמאית + וילֹה ענקֱית 3 2

חדִרים 13 מ”ר בנוי 380- כ יחידִת הורים משאבת חום יח’ לֹהשכרה נוף פתוח אזור פסטורלֹי

לֹהשכרה

משרדִנו בירושלֹים מתמחה ומטפלֹ בעשרות דִירות לֹהשקֱעה ולֹמגורים חדִרים 7 - 4 דִירות בשכ’ התמר והדִגן לֹלֹא תיווך

ושקֱט

בנין מועצה מקֱומית אפרת מרכז מסחרי תאנה 02-9931606 לֹמבחר נכסים נוספים הכנסו: www.anglo-saxon.co.il

סרוקֱ עכשיו לֹסירטון

השקֱעות בנדִלֹ”ן

שאסור לֹפספס

פרתה גוש לֹמגאזין החודִשי שלֹ 'פרסומידִע'

אנחנו נעזור לֹך לֹהרוויח מנדִלֹ”ן מניב בארה”ב

הכוונה מקֱצועית ולֹיווי אישי צמודִ, שירות אמין, מקֱצוענות והגינות, לֹקֱוחות מרוצים הפרוייקֱטים במישגן ומרילֹנדִ | $ 50,000- השקֱעה מ לֹשנה 10% תשואה מובטחת

דִרוש/ה כתב/ת עברית רהוטה נסיון עיתונאי - יתרון כושר התבטאות וכתיבה אנגלֹית - יתרון מתאים גם לֹסטודִנטים לֹתקֱשורת

073-2072388 www.tsurel-estates.co.il

צור קֱשר

קֱו"ח לֹמיילֹ: gushfrata@gmail.com

לֹאולֹפנת ראש צורים

דִרושה מורה לֹכיתת תקֱשורת

לֹמשך שלֹושה חודִשים החלֹ מאחרי פסח

קֱו"ח לֹפקֱס: 9938135 או לֹדִוא"לֹ: ulpenarz@gmail.com

- ראיון אישי איש אחד

| אפיק קארו |

ראש צעיר בימים אלה מוקם מרכז צעירים במועצת גוש עציון. איתי לוי, תושב נווה דניאל, יקים וינהל את מרכז הצעירים החדש. אז אם אתם צעירים וגרים בגוש כדאי לכם מאוד להכיר.

קצת על עצמי Ï איתי לוי, תושב נווה דניאל, נשוי לריקי ואבא לארבעה ילדים - אבינעם, מתניה, הלל ומעין. גדלתי בנתניה, והמפגש הראשון שלי עם גוש עציון היה כשהגעתי לשבוע ישיבה. התמכרתי די מהר לשקט ולנוף המיוחד, והרגשתי שזה המקום. למדתי בישיבת הר עציון שבאלון שבות במשך שמונה שנים, והקמתי את ביתי בגוש עציון. בתחילה גרנו באלון שבות ולאחר מכן עברנו לנווה דניאל. הקשר שלי לגוש התחזק כאשר הייתי מדריך ) ארגון האורתודוקסי OU- בפרויקט מטעם ה היהודי(. הדרכתי קבוצות של חניכי מכינות חילוניות, וחיילים ברחבי גוש עציון. הסיורים יצאו בדרך כלל מגבעת הקרב והסתיימו באלון הבודד, והמבקרים נחשפו בהם לראשונה לסיפור ההיסטורי של הגוש, מאברהם אבינו ועד חידוש ההתיישבות בגוש אחרי מלחמת ששת הימים. התגובות של המבקרים שהתפעמו והתלהבו מהעובדה שיש לגוש סיפור היסטורי, חידדו אצלי את הייחודיות של גוש עציון ואת השייכות שלי למקום הזה. אז למה דווקא צעירים? Ï קודם כול, חשוב להסביר שצעירים הם אלו שסיימו כיתה י"ב ועד אלו שמסיימים להיות (. בשנים אלו אנו 18-35 הורים צעירים )גילאי עוברים בהמון צמתים משמעותיים: אישיים, מקצועיים, משפחתיים ועוד. יש המון כלים שיכולים לסייע לצעירים להצליח ולשגשג. במרכז צעירים אנחנו בונים 'ארגז כלים' שיהיה איכותי ומותאם לצעירים כדי לשדרג את חייהם, הן ברמה האישית והן ברמה החברתית. בנוסף לכך, אנחנו רוצים להעצים את תחושת השייכות והמעורבות של צעירים בגוש. גוש עציון הוא אזור משגשג ופורח בהרבה מאוד תחומים, אך עושה רושם שהצעירים פחות באים בו לידי ביטוי. ככל שנצליח להגדיל את המעורבות של הצעירים בעשייה היישובית והאזורית ונאפשר יוזמות חברתיות )ואפילו עסקיות(, כך גוש עציון ימשיך להתפתח ולהיות

הצבאי )לפני, תוך כדי ואחרי(. קבוצה שנייה היא סטודנטים וקבוצה שלישית היא זוגות צעירים ומשפחות צעירות, ומרכז הצעירים ייתן מענה לכל הקבוצות. חלק מהפעילות תהיה אזורית וחלק מהפעילות תהייה לכל יישוב באמצעות רכז הצעירים שלו. מבחינתי מרכז הצעירים יהיה המקום לצעירים. מצד אחד הוא ייתן לצעירים מענה לצרכים המגוונים שלהם, ומצד שני יחזק מעורבות ויוזמות של צעירים בגוש עציון. אתגרים בתפקיד? Ï אני בטוח שיהיו לא מעט אתגרים בתפקיד וקצת קשה לצפות אותם מראש. לטעמי, אחד האתגרים הייחודיים לפרויקט בשלבי הקמה הוא להצליח לבנות אותו נכון לטווח ארוך. מבחינתי, ההמשכיות היא מדד משמעותי להצלחה. חשוב להקים מרכז צעירים, אבל זה לא מספיק. אני מעריך שמרכז הצעירים בגוש עציון יהיה מוביל ומשמעותי עבור צעירי גוש עציון. מרכז צעירים מוצלח יעצים את ההתפתחות של גוש עציון. כמו שאמרתי מקודם, אנחנו עובדים על מיפוי כדי שהפעילויות יתאימו לצעירים בגוש. יש כמה נושאים שכבר זיהינו שחשובים לצעירים וסביר שיהיו אצלנו: ייעוץ והכוונה ללימודים, סדנאות להתנהלות כלכלית, סדנאות זוגיות, אירועי תרבות, הכוונה תעסוקתית ועוד. אנו רוצים לרכז אצלנו את כל האפשרויות והשירותים שניתן לתת לצעירים, ולהגיש להם אותם בצורה המיטבית. Ï אני מזמין את כל צעירי גוש עציון לקחת חלק בפעילויות הרבות שיתקיימו במרכז הצעירים. ההצלחה שלנו תלויה בשותפות שלכם. נפתח דף פייסבוק בשם "מרכז צעירים גוש עציון", ובו יעלו עדכונים בנושאים שונים. וכמובן, נשמח לראותכם באירוע ההשקה של מרכז הצעירים שיתקיים במוצ"ש 'זכור' במתנ"ס גוש עציון. מה יהיו הפעילויות במרכז Ï הצעירים? מסר לצעירים

איתי לוי

מקום רלוונטי למגוון אוכלוסיות.

מה הצעדים הראשונים שנעשו Ï לקראת הקמת מרכז הצעירים? לפני הקפיצה למים נדרשת עבודה רבה של למידת השטח. אנו לקראת סיומו של מיפוי יסודי בכל היישובים, מיפוי שבודק את הצרכים השונים של הצעירים, ובקרוב ייצא סקר ייחודי לצעירים בכל היישובים שיעזור לנו בחידוד המטרות ותוכניות העבודה. במקביל ללמידה אני עובד על בניית יסודות ארגוניים טובים למרכז הצעירים. במוצ"ש 'זכור' יתקיים במתנ"ס גוש עציון אירוע השקה חגיגי למרכז צעירים. באירוע ניתן יהיה להירשם למרכז ולשמוע קצת יותר על הפרויקטים הקרובים. כיצד יפעל מרכז הצעירים? Ï המעטפת שלנו בנויה מתמיכה של המשרד לשוויון חברתי, של המועצה, של מתנ"ס גוש עציון, ושל עמותת 'קדמה'. כולם תומכים בנו ונותנים יד להקמת מרכז הצעירים. הצוות מתגבש בימים אלה וכולל רכזים יישוביים ועובדת סוציאלית. הגדרנו שלוש קבוצות עניין של צעירים בהתאם לשלבים בחיים. קבוצה ראשונה, היא צעירים סביב השירות הלאומי או

|

28

פרתה גוש מבית

שירה

נועה רותם קֱוסמטיקֱה

מהמכון שלֹ

קֱורים... דִברים טובים

המכון בהנהלֹת שירה

עובר שיפוץ ועיצוב מחדִש

הכלֹ, בכדִי לֹהעניקֱ לֹך יותר

SHR

הסרת שיער בטכנולֹוגיה המתקֱדִמת ביותר

מזותרפיה-טיפולֹ לֹקֱמטים טיפולֹ בצלֹקֱות אקֱנה

טיפולֹי פנים עיצוב גבות שעוות אפילֹציה

מהיר יותר לֹלֹא כאבים מסיר לֹצמיתות

יעילֹ יותר

054-2111351 . טלֹ

Made with FlippingBook flipbook maker