פנינה רוזנטל
שנים אחר כך הבולים התחילו להתקלקל וקיבלו כתמים. שלחתי את המיוחדיםשבהם עם עדינה שנסעה לשוויץ לסידורים כספיים של אבא וביקשתי שתמכור אותם. עדינה מכרה אותם וקנתה לי אתשעון האומגהשלי. עד היוםאני מצר על כךשמכרתי אתהבוליםהאלה. לאימא הייתה הליכה כבדה (על גבול הגברית) ואני לא אהבתי זאת, רציתי שתהיה יותר ענוגה, עדינה ונשית. ביקשתי ממנה שתשנה את אופן הליכתה והיא עשתה ניסיון להיענות לבקשתי, אך השינוי לא השביע את רצוני. "לא, לא!" אמרתי לה, "תישארי כמו שאת". לאימא היה שכל ישר והבנה כלכלית, כאשר ישראל ואסתר (אחותו של אבא) קיבלו פיצויים עם סיום תקופת המנדט על תקופת עבודתו של ישראל בלוך במשרד הדואר המנדטורי. אסתר רצתה לקנות בכספי הפיצויים רהיטים לביתם, אך אימא יעצה להם להשקיע את הכסף בחנות למוצרים חשמליים, כי ישראל היה חשמלאי במקצועו. הייתה זו עצה טובה שהבטיחה לישראל ואסתר את פרנסתם למשך כל חייהם. אסתר הביעה הכרת תודה לפנינה, כל אימת שדיברה על החנות.
135
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online