פנינה רוזנטל

הקנאה בזמרה קנאתי בזמרה על הקשר הטוב שהיה לה עם פנינה.

עד שנכנסתי לחייה של אימא, הייתה זמרה האחיינית האהובה עליה. היה ביניהן קשר חזק וזמרה הייתה באה לבקרנו בשבתות ובחגים. הוריה של זמרה קיבלו אותי באהבה ואימצו אותי לחיקם כמו הייתי בן משפחה בשר ודם. בחופש הגדול היו הורי שולחים אותי לנתניה והייתי הולךעם זמרהלקייטנה. הקייטנההייתה נערכתבים והיו בהכלמיני פעילויותשנהניתי מהן, אך הן לא השכיחו ממני את קנאתי בזמרה. הייתי עושה לה מעשי קונדס לא יפים, כמו לערבב באוכל שלה שוּם, או לשים לה מלח בתה. בהזדמנויות שונות עשיתי לזמרה עוולות רבות, שנבעו מהקנאה הרבה שקנאתי בה. היא ערערה את תחושת הביטחון שלי. הורי לא הבינו זאת ולצד הבית היציב שהעניקו לי היה אבא מוכיח אותי על פני על התנהגותי . זמרה התארחה 12 הרעה כלפיה. העוול הגדול ביותר שנעשה לי בגללה היה כשהייתי בן אצלנו בתל אביב לסוף השבוע. אימא ואבא החליטו לנסוע לדיזנגוף לאכול גלידה ולקחו את זמרה איתם. היא הייתה מבוגרת ממני בפחות משנתיים ונחשבה למספיק גדולה כדי לצאת ולבלות איתם עד שעה מאוחרת. אני הייתי קטן מדי. הרגשתי נבגד. הרגשתי שהיא לקחה ממני את ההורים. אחרי שיצאו רכבתי אחריהם על האופניים וראיתי אותם אוכלים גלידה ונהנים. לא יכולתי לעצור בעצמי, ישבתי על ערימת חצץ ובכיתי. אחר כך רכבתי מהר הביתה והתחבאתי בבוידעם, כדי שלא ימצאו אותי כשיחזרו. זו הייתה דרכי להעניש אותם. באותו ערב, כשמצאו אותי הורי מתחבא, התנצלו וביקשו סליחה, אך הסליחה לא מחקה את הכאב הצורב שחשתי. בפעםאחרתשהתארחה אצלנו בתל אביב נכנסה לשירותים ואני נעלתי אתהדלתאחריה. כאשר רצתה לצאת ומצאה את הדלת נעולה טיפסה לחלון ויצאה דרך מרפסת המטבח למטבח ואז אני נעלתי גם את דלת המטבח. זמרה בכתה מאד ואמרה שלא תבוא אלינו יותר. אבא כעס עלי מאד והיכה אותי. אני בכיתי ואבא בכה איתי. הייתה זו אחת הפעמים הנדירות שספגתי ממנו מכות. , התקבלה זמרה ללימודים בסמינר למורים 'דוד ילין' בירושלים. אבא ואימא 16 כשהייתי בן שמחו בשמחתה והציעו שידברו עם דודתי שושנה שתקבל אותה למגורים אצלה. למרות , השתלטה עלי ההרגשה של ילד קטן שגוזלים ממנו את משפחתו. 16 שהייתי כבר בן אימא הייתה מעורבת מאד בחיי. סיפרתי לה על חבריי ואהבותיי. הייתי מבקש את עצתה כאשר הסתבכתי בדבר מה. אימא הייתה מדרבנת אותי ללכת לימי הולדת ובר-מצוות של חברים והתרתה בי שאם לא אלך לחגיגות שלהם, הם לא יבואו לחגיגת בר המצווה שלי. היה חשוב לה מאד שיהיו לי חברים. כאשר גדלתי, סיפרתי לה על אהבותיי וקשריי עם בנות, היא ידעה על הדברים האינטימיים ביותר שלי.

136