פנינה רוזנטל

. 24.7.57 ימים מ 189 אני כבר סופר את הימים עד לשחרורי מהצבא שיהיה עוד באותה תקופה סבתא ברכה הייתה על ערש דווי, ההורים העבירו אותה לחדר שלי ואימא ואחיותיה טיפלו בה בתורנות. , נפטרה סבתי מצד אימא. סבתא ברכה הייתה חולה במשך תקופה ארוכה. 57 באוגוסט , לא נתנו לי להיכנסלחדרה ולמעשה 57 ידענו כי מותהקרוב. בביקורי האחרון בביתבאוגוסט לא נפרדתי ממנה. אימא ידעה שסופה של אמה מתקרב ולאחר מותה היא התאבלה עליה בדרכה השקטה והמופנמת. לאחר מותה של סבתא ההורים עברו לחדר שלי ואני ישנתי בחדר האמצעי כאשר באתי לחופשות מהצבא. הסלון ששימש את ההורים במשך שנים כחדר שינה, הפך להיות רק סלון. בהתכתבות עם אימא נשאר מכתב התנחומים ששלחו שושנה ושמעון זהבי בו הם מבטאים את הערכתם לאימא שבמשך שנים דאגה לסבתא, בלי שהדבר יורגש עליה ואת הערכתם לסבתא שהייתה "יהודייה בלי קונצים".

1957 , מכתב התנחומיםשל שושנה ושמעון זהבי לאימא, על מותה של סבתא ברכה

184