פנינה רוזנטל
יודע אני, שאת בחפץ לב.....את פני וכמדומני, שגם אביך איננו חפץ לגרשני מביתכם ובכל זאת מדי פתחי את דלת ביתכם, אני מתבייש וכמעט מתיירא. יודעת את אותי, שאינני מהפחדנים ובכל זאת מתיירא אני. מפני מה, מפני מי אינני יודע. כמדומני, שמרוב חפץ ורצון לראותך אני מתיירא, שמא אמך מביטה עלי בעין יפה, שמא אני מפריע אותך, שמא אביך איננו חפץ לראותי בביתו, שמא אחותך כועסת עלי על שאני בא, שמא.... ושמא... יודע אני גם, שאין בכל ה"שמא"ות האלה אף שמץ אמת ... אינני יכול יותר לכתוב. כבר לא ראיתיך כל היום ואני כל כך מתגעגע עליך, כל כך חפץ לראות את פניך השמחים והצוהלים תמיד עד שאינני יכול לכתוב. חזק ואמץ.
25
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online