פנינה רוזנטל

טיפות של תרופה, כמובן שגם אני רציתי 10 יום אחד סבתא ברכה חלתה והרופא רשם לה טיפותשל מיםמבקבוקון 10 לקבל טיפות ואימאשרצתה להשביע את רצוני הייתה נותנת לי שדמה לבקבוק התרופה, כשביקשתי עוד טיפה אחת היא התנגדה ואמרה שהרופא לא מרשה אבל בסוף התרצתה ונתנה לי טיפת מים נוספת, כזאת היא הייתה. אימא הייתה מכינה דייסת קוואקר והיה סיפור גדול סביב הניסיון לגרום לי לאכול את הדייסה. בנוסף, שנאתי כוסמת. יום אחד אימא הכינה לי קרפלעך (כיסונים) שאהבתי. שמחתי והתחלתי לאכול אך הטעם היה מוזר. ניסיתי עוד אחד ואחריו אחד נוסף, אך הם לא ערבו לחיכי. הפסקתי לאכול ואמרתי לאימא שהפעם אינם טעימים כבעבר. אימא חייכה חיוך אוהב ואמרה שעכשיו היא בטוחה שאני לא אוהב כוסמת. אימא גם החליטה שאני צריך להתאמן בכדי שארזה ואגבה ולכן שלחה אותי להתאמן בקבוצה עם מורה מיוחד לספורט. האימונים בספורט כללו תלייה מהצוואר כדי שנצמח . 25 לגובה לאבא היה שעון על היד ואני חשקתי בשעון משלי, ביקשתי ואימא כמובן קנתה לי שעון אבל הרצועה הייתה גדולה עלי והשעון היה נופל לי מהיד כל שני וחמישי. באחד ממוצאי השבת התארחו אצלנו עמוס פשפיורקה וזמרה שישבו במטבח ויוסף ישב איתם והתבדח איתם על זרקורי הנ"מ האנגליים בשדה התעופה בסירקין שהתאמנו בלחרושאת השמיים בחיפושאחרי מטוסים. אני ישבתי כעוס ונעלב בחדר הסמוך, הרגשתי ששמו אותי בצד. זוהי דוגמא לתחושות הקשות של הקנאה שפקדה אותי, כל אימת שבני גילי קיבלו את תשומת הלב שהרגשתי שהגיעה לי. בפעם הראשונה שנסענו לנתניה כדי להכיר את המשפחה של אימא, היה זה עוד כשהתגוררנו בכפר גנים. באותה נסיעה ראשונה לנתניה, ירדנו מהאוטובוס ברחוב הרצל פינת רחוב שער הגיא ומשם הלכנו ברגל לרחוב ויצמן, לביתם החדש של יעל ושמחה. בדרך לשם עברנו ליד הצריף בו התגוררו יעל ושמחה קודם לכן ואימא הצביעה עליו. אבא התקין להם כמתנה לביתם החדש, חיפוי חרסינה בחדר האמבטיה. (מטעמי חיסכון, לא היה מקובל לחפות

המורה הזה גם לימד עיסוי בבית ספר לאחיות בבית החולים בלינסון והוא הזמין אותי לשיעור שלו כדי שהאחיות יתאמנו .25 עלי. התלבשתי יפה והגעתי לשיעור העיסוי. לפתע אחת האחיות המתלמדות פנתה אלי ושאלה אם קוראים לי עמוס... זאת הייתה הבת של משפחת מקלר שאירחה אותי בנהלל והנערה הייתה זאת שחבשה לי את הפצע כשישנתי אצלם.

98