פנינה רוזנטל
אהבתי להיות בקרבתה של אימא. היא טיפלה בי, האכילה אותי, שיחקה אתי וחינכה אותי להתנהגות טובה ומנומסת. אימא אהבה למלא את רצונותיי. כאשר רציתי ללמוד את משחק השח-מט, אימא לימדה אותי את המשחק. נהגנו לשחק על לוח השח-מט שהשאיר דוד ז'ורבין. על לוח זה גם שיחקנו דמקה, משחק בו הצטיינתי ואימא שמחה להפסיד לי. מאידך, כאשר הלכנו לקנות ציוד למידה לבית הספר עלה באפי ריח פלפל וביקשתי שתקנה לי פַלַפֶל בקיוסק שברחוב, היא סירבה בתוקף. בעיניה, ילד מחונך לא אוכל ברחוב. כדי שלא אהיה מאוכזב, קנתה לי במקום הפלפל קטלוג בולים, שמחירו היה לירה, סכום גבוה פי כמה וכמה ממנת פלפל והיווה שישית ממשכורתו של פקיד עירייה מתחיל. אני כמובן ויתרתי ברצון על הפלפל. אימא לא התפשרה על חינוך טוב והייתה מוכנה להשקיע בדבריםשיכולים להשפיע לטובה על חינוכי וידיעותיי. כך, בשל התעניינותי במוסף לילדיםשל עיתון "דבר", רכשה מנוי לעיתון, שקודם נהגה לקבלו ממשפחת וובמן כדי ש"דבר לילדים" יעמוד לשימושי בלבד.
97
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online