כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה נובמבר 2023 - גיליון 317

מנשה רייכמן

לאה קליין מאת: 

"שלום'", אומר לי מנשה, ברגע שפתחתי את דלת דירתי ,כשהוא מובל בכיסא גלגלים על ידי בת זוגו, איילה. "שמי מנשה", הוא ממשיך, "ואני קטוע שתי רגליים, פגיעה בכף יד ימין, ואיבדתי את..." "רגע, רגע," אני מפסיקה אותו, "בוא נתיישב, נעשה היכרות בניחותא, ונמשיך את השיחה". לאחר היכרות רשמית בין שלושתנו, התמקמנו בכיסאותינו, כשמנשה מבקש לשבת קרוב אליי, ומולי. לידו ישבה איילה – במקצועה – שיטת רוני גרדינר לשיפור תפקודים RGM מורה לפלדנקרייז ומדריכה מוסמכת בשיטת מוחיים. בוא נתחיל מבראשית . גן, בית ספר עממי ותיכון במגמה ריאלית סיימתי בכפר סבא. 79 "אני יליד כפר סבא, כיום בן התגייסתי לצבא, שירתי כקצין בחיל הנדסה, שירות מלא, ושבועיים לפני השחרור 1962 בשנת – נפצעתי".

סיפור תמונה

איך נפצעת? "מהתפוצצות חומר נפץ. היינו בקיבוץ מגל, ליד גבול ירדן של פעם. אני קטוע שתי רגליים. פגיעה בכף יד ימין, פגיעה בשמיעה, איבדתי את העין הימנית ובשמאלית רואה חלש. לא יכול לנהוג, לא יכול להסתובב לבד במקומות שאיני מכיר, למשל – אני יכול להבחין רק אם מישהו בא מולי. פעם עשו עליי כתבה בעיתון נכי צה"ל, שלאחריה שני קוראים שקראו את הכתבה ניגשו אליי בהתנצלות. התברר שבמשך השנים אמרו לי תמיד "שלום" ואני לא הגבתי. חשבו שאני סנוב. אחרי קריאת הכתבה הבינו שלא ראיתי אותם כלל". עברת שיקום ארוך לאחר הפציעה? "הייתי מאושפז כשנה. עברתי מספר ניתוחים כדי לייצב את הראייה שנותרה לי". ולאחר השיקום? "בזמנו הייתה רווקיה ברמת גן, מקום בו גרו נכים ממלחמות קודמות. אימא שמעה שיש שם אלכוהוליסטים, ולא רצתה שאלך לגור שם, למרות שהבית שלנו בכפר סבא עדיין לא היה נגיש עבורי. לאחר שנה, ביום שפרצה מלחמת ששת הימים, נכנסתי לחדר חדש ומרווח שנבנה לצרכיי בבית הוריי". ובהמשך? איך שיקמת את חייך? "התכוונתי ללמוד בטכניון הנדסת חשמל, אבל בעיקר בגלל הפגיעה בראייה ירדה ההנדסה מן הפרק, והחלטתי ללמוד ערבית – שפה שרציתי ללמוד מילדותי. התחלתי ללמוד בחוג למזרח התיכון שנפתח אז בת"א, ובשנה הרביעית נפתח חוג לשפה הערבית באוניברסיטת ת"א. אני בוגר המחזור הראשון שלו. סיימתי בהצטיינות יתרה. ראש החוג – פרופ' סומך – נישק אותי בתוך הטקס". באיזו צורה למדת? "הקלטתי את ההרצאות ולמדתי בעל-פה. המשכתי לתואר שני בירושלים באוניברסיטה העברית. נסעתי שלוש פעמים בשבוע כבר ישבתי בהרצאות. בשנת הלימודים השנייה בירושלים הוצע לי להתחיל להרצות בחוג לשפה 8:00 לאוניברסיטה, ובשעה שנה. לאט לאט עבדתי גם על עבודת הדוקטורט". 30- הערבית באוניברסיטת ת"א. לימדתי שם כ בחיי היום יום האם נעזרת במטפל? "לא. אחת הסיבות לשיקומי היא המשפחה הנהדרת – אבא, אימא ושתי אחיות שטיפלו בי נהדר. עמי, אחי הגדול, כבר לא שנה. אחותי חנה הייתה חיילת כשנפגעתי, 30 , ללא רישיון נהיגה. עשה רישיון והיה מלווה ונהג שלי 50 היה בבית. אבי היה בן והשתחררה וכל יום הגיעה לשיקום והקריאה לי כל מה שביקשתי". איך היה מצב רוחך? "תמיד בסדר. לא זקוק לפסיכולוגים. אני סובל מחוש הומור רציני, שעוזר לי לקבל את כל התקלות... אולי זה דפוק בראש (הוא מחייך). אם מדברים על הומור, אז השתתפתי בעיתון 'דבר' במוסף הסאטירי 'דבר אחר', ובמקביל בעיתון 'מעריב' ב'סימני נפט'". אני חייבת לומר לך, למרות שלא אומרים שבחו של אדם בפניו, אתה כל כך מרשים, ברוך כישרונות ורב פעלים, וכיף לשוחח אתך. אני תוהה מאין לוקחים את הכוחות הנפשיים כשלך. מתי והיכן הכרת את איילה? בחוג לריקודי עם בכיסאות גלגלים, ב'בית הלוחם'. איילה רקדנית מקצועית, מתנדבת, הופיעה בלהקות 1995 "היכרנו בשנת שונות, ושנינו היינו עפים על משטח הריקודים, וגם יש לנו בת נהדרת, עדי". היכן אתם גרים? "ברעננה. משרד הביטחון רכש בשכונות שונות מספר בתים, ובהם שוכנו מספר נכים קשים". מה מעשיך כיום? "יש לי ידע רציני בידיעת הארץ. יותר מעשרים שנה אני מטייל בטיולי שטח בכמה מסגרות, ותורם בכל הטיולים ידע ומספר גם סיפורים. יצא לי גם להרצות על ידיעת הארץ בהזדמנויות שונות. אני מבקר ב'בית הלוחם' בת"א פעמיים בשבוע, עושה כושר, שוחה, מתעמל ואוכל ארוחת צהריים. היום יש לי דף אוהדים בפייסבוק, בו אני כותב סאטירה. כדי להיכנס לדף מקלידים "ד"ר מנשה רייכמן, הומור וסאטירה".

3

11/2023 - 317 רעננה