כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה נובמבר 2023 - גיליון 317

נאה דורשת, נאה מקיימות כשמדברים על עשייה והתנדבות כאחת הדרכים להתמודד עם המצב הנורא שנפל מאת: מלכה מהולל 

מימין לשמאל: אהובה, פינקי, גילה.

כל בורג במערכת יודע את תפקידו. ההרשמה ברורה, הצרכים ברורים, היכולות ברורות, והכול מנותב בשקט, בסדר מופתי כמו פס ייצור משומן היטב. מצד אחד מכוניות נכנסות ומביאות ציוד, באמצע ממיינים ומקטלגים ואורזים, ומצד שני מכוניות אוספות החבילות ומשנעות לכתובת שהם מקבלים. גדודים בצבא, בתי הארחה עם מפוני הדרום – כולם שולחים רשימות של צרכים – והכול מתקבל ומטופל. מגיעות גם חבילות מחו"ל, וכל חבילה מטופלת במהירות ובמיומנות. תחומי העשייה מגוונים ויצירתיים. ישנם כאלה, למשל, ש"התלבשו" על נושא המקלטים הציבוריים המוזנחים, הקימו צוותי עבודה והכשירו אותם לשימוש. כל העבודה נעשית בהתנדבות, ללא הירארכיה, ללא טענות ומענות. כמו גילה, אהובה ופינקי יש מאות מתנדבים נוספים. רבים מהם פנסיונרים, אבל לא רק. חברים בתנועות נוער, אנשים עם משפחות שמגיעים עם הילדים, מנהלים בכירים כמו גם פועלים זוטרים – כולם מכוונים לתת יד ולסייע. בשעת צהריים מכריזים על הפסקה ומשום מקום פתאום מגיעות מנות מזון ושתייה למתנדבים. למה בעצם אתן עושות את זה? "תחושת המשמעות, השיתוף, להיות חלק מהתארגנות כל כך מרגשת – כל זה מדרבן אותנו להמשיך ולהגיע לכל מקום בו יש צורך. יש כמובן מחשבות קשות, אבל עצם העשייה גם תורמת, וגם מונעת התבוססות במחשבות קשות. אין ספק שעשייה היא התרופה הכי טובה למשבר הקשה שעובר עלינו".

עלינו, אפשר לדבר בתיאוריה, אבל אפשר גם לקחת סיפור שממחיש את החשיבות של ההתנדבות והעשייה לא רק לאנשים שמקבלים את פירות העשייה, אלא גם, ואולי בעיקר לעושים במלאכה. , חברות טובות כבר מעל חמישה עשורים. גילה, אהובה ופינקי שלושתן פנסיונריות. גילה הייתה מרצה באוניברסיטה, אהובה יועצת תקשורת ופינקי סטטיסטיקאית. מיד כשהחלה המלחמה היה ברור לשלושתן שהן לא יושבות בחיבוק ידיים, אלא נמצאות בכל מקום שבו יש צורך בידיים עובדות. לשלוש הנשים האלה יש קילומטראז' רציני במלחמות ישראל ובציונות. גילה הייתה קצינת שריון במילואים במלחמת יום כיפור, בעלה של אהובה היה בחזקת נעדר ואז התברר שהוא שבוי בסוריה באותה מלחמה, ואילו פינקי הגיעה באותה , ומאז נותרה 17 תקופה כעולה חדשה מארגנטינה לארץ בגיל ציונית אדוקה ומגדלת את ארבעת ילדיה ונכדיה פה במדינה. ועכשיו הן אורזות, מסדרות, ממיינות, ועוד. כל מה שמבקשים מהן – הן עושות. הן עושות את זה באקספו עם "אחים לנשק", ב"גלריה של אלמוג" בנווה ימין שמכינים ושולחים מזון לחזית, ובעמותת "לשובע" ששולחת אוכל מבושל לחיילים. חברות אחרות יורדות דרומה להשתתף בקטיף רימונים או אננס או פרי הדר. כולן מוצאות בעצמן כוחות פיסיים שהן חשבו שהלכו להן לאיבוד. שום דבר אינו קשה מדי, כבד מדי, מורכב מדי. "צריך – אז עושים", הן אומרות כמו חיילות ממושמעות. הן מספרות על הלוגיסטיקה והארגון המדהימים של כל ההתנדבויות. בחניון האקספו הכול דופק כמו שעון שוויצרי.

malcamehulal@gmail.com

8

11/2023 - 317 רעננה