כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אוגוסט 2024 - גיליון 326
מוזיאון תל אביב לאומנות מלכה מהולל כתבה וצילמה:
מוזיאון תל אביב נמצא ברשימת מאה המוזיאונים הפופולריים בעולם עפ"י מספר המבקרים, ויש לכך סיבות מוצדקות. למרות המשבר שנקלע אליו, כמו כל מוסדות התרבות והאומנות בארץ בעקבות המלחמה, הוא כל הזמן מחדש, מתחדש, מציג תערוכות מקוריות ומרתקות המושכות את הקהל הישראלי צמא התרבות, עכשיו אולי יותר מתמיד. בקיץ הזה הוא מציע מבחר תערוכות, כמו גם פעילויות לילדים ומופעים למיניהם, שבסיומם אפשר ליהנות מקפה או ארוחה קלה בקפיטריה החדשה הנמצאת חלקה בגן הפסלים של המוזיאון. להלן ארבע המלצות מתוך המבחר הגדול.
אומנות
לתפוס רגע חולף שנה לתערוכה האימפרסיוניסטית 150 תערוכה משובבת נפש המציינת עבודות – ציורים, 80 והיא כוללת כ־ 1874 הראשונה, שהתקיימה בפריז ב־ ועד תחילת שנות 19 של המאה ה־ 60־ פסלים ועבודות על נייר שנוצרו משנות ה .20־ של המאה ה 30־ ה דומה שהאימפרסיוניסטים הם הזרם האהוב ביותר על קהל חובבי האומנות לאורך ההיסטוריה אם כי הצלחתם לא קרתה בן לילה. הם נתקלו בתחילת הדרך כחסרות מעוף, לא גמורות ואפילו מכוערות. מים רבים זרמו מאז בסיין והתערוכה הזאת בהחלט מוכיחה מדוע התורים הארוכים בכניסה מוצדקים. שווה לחכות.
שנה לאימפרסיוניזם 150 לתפוס רגע חולף -
אשד אי אפשר להחמיץ בכניסה לאגף החדש של המוזיאון את המיצב "אשד", עבודתו של מוחמד אבו סאלמה, אומן תאורה שהתחיל את דרכו בכלל כצלם קולנוע ושמו הולך למרחוק כמעצב במה ומופעי מוסיקה. החלל המכיל את המיצב הוא חלל אדריכלי ייחודי שאופיו נשען על אור יום טבעי ומשתנה. כאן, אור היום הוחלף במניפולציה מתוזמנת ומתוכננת היטב הפועלת לייצר משך שאינו בהתאמה לזמן הממשי. המיצב, מעורר ההשתאות, מורכב מאלפי מטרים של שרשראות מתכת, המוארות בצהוב זוהר, צבע המזוהה, מן הסתם, עם משפחות החטופים. מאז השבעה באוקטובר הזמן מקבל משמעות שונה –הימים אומנם עוברים ונמשכים, אך הזמן בין קופא לנע.
אשד
רואים ירוק רואים שקוף ביתן איל עופר (הלנה רובינשטיין לשעבר) נבחר למקום בו מוצגת התערוכה ולא בכדי. גן יעקב שתכנן יעקב רכטר בשיתוף אדריכל הנוף אברהם נחנך בשנת והוא מהווה ריאה ירוקה, שלא לומר פנינה של ממש בלב העיר תל אביב. 1964 כל העבודות כולם, פרי יצירה של אומנים מהארץ ומחו"ל, עוסקות בתהליכי הגדילה והקמילה של צמחים, ביופי ובאופטימיות שהצמחים מוסיפים לחיינו, וגם באסתטיקה לשמה הנחוצה במיוחד בימים טרופים אלה. על תקוות וחלופות אחרות שואלת את שאלת הדלתות המסתובבות: נטע ליבר שפר האומנית מה היה קורה אילו ההיסטוריה הייתה בוחרת נתיבים אחרים של קיום יהודי? תערוכתה של נטע ליבר שפר חוזרת אל צמתים היסטוריים ביחס לשאלת הזהות . 1948 וההתיישבות היהודית לפני קום מדינת ישראל ב באמצעות רישומי פחם גדולי מימדים של סירות שטות במרחב ריק ונושאות The Road Not( דמויות וסמלים מן העבר, האומנית, כמו רוברט פרוסט ) תוהה מה היה קורה אם היו מתקבלות החלטות אחרות לגבי העם Taken היהודי על ידי הדמויות המרכזיות של הימים ההם: החזון האוטופי של הרצל למדינת היהודים; הגולה כאידיאולוגיה בחזונו של ארגון הבונד ("כל מקום בו אנו חיים הוא ארצנו"); הכמיהה לחזור לאורח החיים המקראי תוך דילוג על שנות גלות; הניסיון הכנעני לחבר את הלאום היהודי למרחב המקומי 2,000 המבוסס על העבריות הקדומה; ובחינה מחודשת של שורשי הקשר בין יהדות, מזרחיות וערביות.
רואים ירוק רואים שקוף, מדריך: Talking Art עברי באומגרטן מבית
על תקוות וחלופות אחרות
malcamehulal@gmail.com
13
08/2024 - 326 רעננה
Bring them Home now
Made with FlippingBook. PDF to flipbook with ease