כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה מאי 2025 - גיליון 335

עומס בעבודה שלי, הייתי קם בארבע בבוקר, מגיע למשתלה שלנו, עובד עד שבע וחצי ואז נוסע לתל אביב לעבודה הרגילה. העבודה החקלאית הייתה בנשמה שלי. גם כילד קטן עבדתי במשתלה. חשבתי שלוש דקות על הבקשה של אחי ואמרתי ׳כן׳. החזרה למשק הייתה לי טבעית והרקע שלי בכלכלה היה בונוס רציני לעניין. המשק התפתח והיו תקופות שהעסקנו עובדים. היינו מוכרים שתילי ירקות לחקלאים מכל 40 כ הארץ, מהערבה ועד רמת הגולן. בשלב מסוים, עם התפתחות העיר, העירייה החלה להפשיר קרקעות חקלאיות לבנייה באזור שלנו. באותה תקופה ירדה הרווחיות בחקלאות. בתחילת שנות התחלנו למכור את הקרקעות שלנו לקבלנים ובשנת 2000 ה- אחי ואני חיסלנו את המשק סופית. 2005 זה היה הזמן בשבילנו לפנות ליזמוּּת מסוג אחר. אחי ואני השקענו במיזמים שונים, בעיקר בסטרטאפים. אני עדיין מושקע בחברה בשם פרוטליפס שמפיקה חלבונים מהצומח וממנה מפיקה תרופות מסוימות למחלות ספציפיות. אני גם מושקע בחברה אחרת בשם קולפלנט, שמפיקה קולגן מטבק. קולגן הוא אחד החלבונים החשובים בגוף האדם,למעשה החלבון העיקרי. הקולגן המופק משמש ליצירת חלקי שלד מלאכותיים, למשל ברכיים, כתפיים וחזה. עיסוק נוסף שלי הוא צדקה. אני עושה זאת בצורה לא פומבית. אנשים יודעים לפנות אליי ואני יודע לתת. זו מסורת משפחתית. למשל תרמתי ל"בכל אופן רוכבים" - מועדון הרכיבה על אופניים לבעלי צרכים מיוחדים בפארק רעננה וגם ל "גן הריחות והצלילים" בפארק. בארבע השנים האחרונות אני עומד בראש ועד חקלאי רעננה. הוועד פועל בשיתוף עם העירייה ודואג לאינטרסים 15,000 של החקלאים. אולי זה מפתיע אבל לרעננה יש עדיין דונם חקלאיות נטו. 5,000 דונם של אדמות חקלאיות, מתוכן רעננה של נעוריי הייתה פרימיטיבית אפשר לומר. אם היית צריך עורך דין או בעל מקצוע חופשי אחר, לא יכולת למצוא ברעננה, אבל היא הייתה ירוקה והאנשים בה היו מאושרים. היום רעננה היא עיר מפותחת למדי, אבל נדמה לי שהאנשים בה פחות מאושרים. מה יהיה עם המדינה שלנו? לא אומר מה נטייתי הפוליטית אבל בלי קשר, המצב לא טוב. יחד עם זאת אני מאמין שנצליח להתאחד ולצאת מהמצב הנוכחי. המחלוקות והמשברים מלווים אותנו לכל אורך ההיסטוריה, מאז ריב הרועים של אברהם אבינו ולוט, אחים שנאלצו להיפרד בדרכיהם. תמיד ידענו בסופו של דבר להתאחד ולהמשיך קדימה. כזכור, הבטחתי להסביר את מקור השם תנא. אני יודע ממסורת משפחתית שהשם מלווה את המשפחה כבר מאות שנים ואף יותר, אולי מתקופת התנאים, יוצרי המשנה. השם נדד לגרמניה מפולין. בגרמניה קראו למשפחתי ט ָָאנֶֶה ויש כאלה שעלו ארצה ושמרו את השם בהגייה הגרמנית שלו אבל אנחנו חזרנו למקור - תנא. תמיד עסוק כבר אמרתי? אני אדם שמגיב. רואה משהו טוב, כותב עליו לעיתונים או לפייסבוק. רואה משהו רע - גם כותב. לא מתבייש. אני כתבתי וכותב שירים ובנוסף אני חורז מש ָָלים ידועים. גם את אלה אני מפרסם בעיקר בפייסבוק. rtalmudi@gmail.com

שירות החובה הסתיים והלכתי ללמוד באוניברסיטה העברית כלכלה ומדעי המדינה. בתקופה ההיא אבי ואחי (בוגר ביה"ס החקלאי מקווה ישראל ומבוגר ממני בעשר שנים) ניהלו את המשק. אני רציתי לפנות לדרך עצמאית ולאחר לימודיי באוניברסיטה חיפשתי עבודה. ראיתי מודעה בעיתון: דרוש עוזר למנהל ייצוא בחברת ייצוא. במודעה צוינה חשיבות השליטה בגרמנית. התאים לי כמו כפפה ליד כי גרמנית הייתה שפת האם שלי. ההורים שלי דיברו איתי גרמנית וגם לקחתי באוניברסיטה קורס לגרמנית בו למדתי קריאה, כתיבה ודקדוק. התקבלתי. זו הייתה חברה שעסקה ביצוא למדינות מזרח אירופאיות דרך אוסטריה. ישראל ייצאה בתקופה ההיא בעיקר תפוזים, מוצרי פרי הדר, מוצרי מזון וטקסטיל. לאחר תקופה פרש מנהל הייצוא ואני קיבלתי את התפקיד. במסגרת התפקיד הייתי אחראי על הביטוח הימי של המשלוחים. אשתי לעתיד עבדה בחברת הביטוח. כך יצא שהביטוח שידך ביני ובין אשתי. לאחר חודשיים נטו של היכרות. אני אומר נטו כי היו במהלכן מילואים שלי ונסיעות עבודה לחו"ל, התחתנו, והשאר היסטוריה.

תנא בפתח ביתו

מלחמת יום הכיפורים הסתיימה. הרגשתי שמיציתי בעבודה ואז הגיעה לי הצעה להיות מנהל של חברת ייצוא אחרת שהייתה סוכנות קניות. החברה ייצגה הרבה מאוד חנויות מארה״ב, אוסטרליה ואירופה. הייתי מביא את הקניינים לארץ ומבקר איתם בחברות ישראליות שונות, בעיקר בתחום הטקסטיל והאופנה. ', בעודי מנהל את חברת הייצוא שמשרדיה 77 יום אחד בשנת היו בתל אביב, הגיע אחי למשרד. "שמע", הוא אמר, "אבא כבר , יש לנו עסק גדול ורווחי מאוד. אבא ואני רוצים שתצטרף 75 בן לשותפות במשק". תמיד הייתי קשור למשק. אפילו בתקופות

5

05/2025 - 335 רעננה

Bring them Home now