כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה מאי 2025 - גיליון 335

ואף על פי כן נוע תנוע כי בלי תנועה אין החלמה

שלא אתקבל בארץ. שותפתי לדירה השכורה בתל אביב אז שמעה את מטרת לימודי האיטלקית ומה שאמרה שינה את מסלול חיי: "מה הקטע שלך עם רפואה? אבי רופא וזה חרא של מקצוע. ההשקעה בלימודים מאוד גדולה, המקצוע תובעני, לא נמצאים הרבה בבית וזה בא על חשבון המשפחה, וההכנסה לא מי יודע מה". מסיבה כלשהי היא המליצה לי ללמוד פיזיותרפיה. החלטתי לבדוק את העניין מאחר שלא ידעתי עליו דבר. ביקרתי, בין השאר, במחלקת השיקום של תל השומר ונרשמתי לבית הספר לפיזיותרפיה בווינגייט. כבר ביום הלימודים הראשון הרגשתי שזה בדיוק מה שמעניין אותי. זה היה בינגו. סיימתי שלוש שנות לימוד בווינגיט, ואז המשכתי ללמוד עוד שנתיים באוניברסיטת ת"א". פיזיותרפיה "הלימודים עצמם דומים בחלקם הגדול ללימודי רפואה. לומדים אנטומיה, פיזיולוגיה, ביו-מכניקה, נוירולוגיה, אורתופדיה, כירורגיה וכדומה. מטרת המקצוע היא לעזור לשקם אנשים שמתקשים לעמוד או ללכת, כמו אלה שעברו ניתוח אורטופדי, אלה עם כאבי גב או שסובלים ממחלות נוירולוגיות למיניהן. הדבר נעשה בעיקר באמצעות תנועה. כל המחקרים מראים שאפילו לחולי סרטן, הדבר החשוב ביותר להחלמה זו התנועה. כשאנשים סטטיים הם חולים וכשהם בתנועה הם בריאים. התנועה חשובה ליילודים פגים ולזקנים ולכל מי שביניהם. היא נכונה לכולם".

מאת: דני הורוביץ  ״הדבר הכי חשוב להחלמה בכל גיל, ובוודאי בגיל השלישי הוא תנועה״, אומר

ליבנה גר היום באבן יהודה עם אשתו דורית שהייתה מורה לחינוך גופני והיום מעבירה שיעורי פלדנקרייז באולם התעמלות שבנו בביתם. האולם מאובזר במכשור המתאים גם לשיעורי פלדנקרייז וגם לטיפולים פיזיותרפיים, אבל המסה העיקרית של עבודתו מתבצעת ברעננה. ילדות "גדלתי בשכונה צנועה בנתניה, בצריף קטן שאבי היה צובע כל שנה ואימי נהגה לשתול פרחים בגינה הקטנה שלנו. כנער הייתי פעיל בתנועת הצופים. אחי התאום, אחותי שנפטרה בינתיים, ואני גדלנו בצל הורים ניצולי שואה, שזה לא היה פשוט כל כך, במיוחד בבתים קטנים. היו שאמרו שהצופים היו עבורנו מעין מפלט מהבית. היו לי שם חיי חברה מאוד עשירים. היינו יוצאים למסעות רבים, נהגנו ללכת הרבה לחוף הים וצברנו המון חוויות. עד היום אני בקשר עם רוב חבריי לתנועה. כילד הייתי קצת שונה. הייתי מאוד דעתן, מרדן ולא קיבלתי את המוסכמות. להוריי היה קשה עם הצורך שלי להביע את דעתי באופן ישיר וגלוי, כמו למשל הפעם ההיא שהאשמתי מורה שלי שנהג באופן מחפיר בשקר. תאר לך תלמיד מאשים כך מורה. 60- בשנות ה בתיכון למדתי ברופין ואת השירות הצבאי שלי עשיתי בחיל האוויר ביחידת בקרה אווירית. לאחר מכן, במלחמת לבנון הראשונה, העבירו אותי לחיל רפואה כי היו המון פצועים המשכתי לעשות 50 והיו חסרים פיזיותרפיסטים, ועד גיל מילואים בחיל הרפואה". הבחירה בפיזיותרפיה הייתה בינגו. "חשבתי ללמוד רפואה והחלטתי ללמוד איטלקית למקרה , פיזיותרפיסט ותיק ברעננה. ״כשאני דני ליבנה לי אומר תנועה אני מתייחס לעשייה בכלל. כשאדם פעיל בעשייה, ולאו דווקא פעילות גופנית, הוא נמצא בתנועה. אנשים בתנועה בריאים יותר. הם מבקרים פחות במרפאות הרופאים, הם צורכים פחות תרופות וחיים הרבה יותר שנים. הם לא רק חיים יותר זמן אלא שחייהם גם איכותיים יותר״. פגשתי את האיש כדי לשמוע ממנו עוד עליו וגם לקבל ממנו טיפים למניעת בעיות בגיל השלישי.

.

בקליניקה

6

05/2025 - 335 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו