כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה ספטמבר 2021 - גיליון 291

מאה שנים של רעננה "..הנני נשבע להקדיש את כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנה ולמלחמה על עמי ועל מולדתי, על חירות ישראל ועל גאולת ציון". של המאה הקודמת. 40- פרק רביעי ובו יסופר על העשור השלישי של רעננה כלומר שנות ה רן תלמודי מאת: 

למרות המתח הביטחוני הנמוך, רעננה התארגנה לאירועים עמדות שמירה סביב 19 שאולי יבואו. לצורך כך הוקמו קטעים (קטע 5 המושבה. עמדות השמירה היו משויכות ל תא שטח הסמוך לקבוצת עמדות שמירה). לכל קטע היה = מטה משלו. בבית העם התמקמה מעין מפקדה מרכזית ושם המתינה כיתת כוננות לצורך תגבור בקטע שייקרא לעזרה. חברי ההגנה תושבי רעננה שמרו בלילות בעמדות השמירה לפי שיבוץ שנקבע מראש. רק גברים שמרו. הנשים יועדו לתפקידי עזרה ראשונה והנוער היה מעביר הודעות. לאחר המשמרת היו השומרים יוצאים לעבודת יומם. בנוסף לשמירה הנייחת בעמדות, היו שומרים שסיירו רגלית ברחובות ובפרדסים. הם נעזרו בזרקור חזק שהוצב על מגדל מעל בריכת המים הסמוכה לבית העם. השומרים נשאו נשק, חוקי וגם לא חוקי מנקודת מבטה של המשטרה הבריטית. ארגון ההגנה הפעיל תחנת רדיו מחתרתית ניידת שנקראה תלם-שמיר-בועז (ר"ת תחנת שידור במחתרת). התחנה הייתה ארוזה בשלוש מזוודות וכל חצי שנה נדדה לכתובת חדשה כדי להסתירה מהבריטים. התחנה הייתה משדרת חדשות והודעות לכל הארץ שעתיים ביום. בתחילת שנות הגיעה התחנה לבית הוריי ומשם שידרה במשך חצי 40- ה שנה. כילד הייתי משקיף לפעמים מגבעה ליד הבית בזמן השידור ומתריע אם רכב בריטי נראה בסביבה. במקרה כזה מפעילי התחנה היו אורזים את הציוד ומסתירים אותו. במקביל לפעילות השומרים, הייתה ברעננה תחנת נוטרים. הנוטרים (גָפירים) היו בחורים יהודיים שאומנו על ידי הבריטים, קיבלו מהם נשק ושכר, ושימשו כוח עזר למשטרה הבריטית. עיקר תפקידם היה לבצע סיורים רכובים ורגליים ביישובים יהודיים. הבריטים לא התערבו בפעילות הנוטרים ואלה קיבלו את משימותיהם בדרך כלל מההגנה. אני . מאוחר יותר, 13 בהיותי בן 1941- התגייסתי להגנה ב ביקשו בהגנה שאהיה נוטר כדי שאוכל לשמש 17 בהיותי בן כמדריך לקרבות מגע ונשק וכך עשיתי. הדרכתי בתחילה בעיקר על אקדחים ובהמשך על רובים ותת מקלעי סְטֶן. הפעילות הייתה רצינית אבל אני זוכר מהתקופה אנקדוטות מחויכות. למשל, אחד מאנשי ההגנה שלח נער לוועדת קבלה כדי לגייסו. הוא מתח אותו ואמר לו שעליו להיכנס על ארבע ככלב ולענות על כל שאלה בנביחה הב הב. ישבתי אז בוועדת הקבלה במבנה בפרדס. הנער נכנס על ארבע וסירב לדבר. לאחר שהסברנו לו שזו רק מתיחה המשכנו בתהליך הגיוס. כנערים, היינו יוצאים להדביק על לוחות ברחובות עיתון קיר של ההגנה שנקרא "החומה". ליד הלוחות היינו פוגשים נערי לח"י שבאו להדביק את העיתון שלהם: "רק כך". במהלך המפגשים האלה היו מתעוררים ויכוחים ולפעמים היינו

יחידת הגפירים והשוטרים המוספים ברעננה. עומדים, ימין לשמאל: מרדכי מולצ'סקי (המורשתי), ישראל אינוברוסלבסקי, שמואל שניצר, בני קזן ומנדלה; כורעים, מימין לשמאל: אברהם רבינוביץ, ליפא לוטרינגר; אדם לא מזוהה, קלמן אושרוביץ, אברהם שועלי, שמעון סולומוביץ ופריץ אפשטיין כך מסתיימת שבועת ה"הגנה" אותה נשבע כל מי שהתנדב לארגון כשידו האחת מונחת על התנ"ך והשנייה על אקדח. את , יוסי רביד ו חֶניה שמיר ז"ל, וגם דב ויין השבועה הזו נשבעו ייבדלו לחיים ארוכים ורבים אחרים שהתגייסו בצעירותם לפלוגת ההגנה ברעננה. ה"הגנה", או בשמה המלא "ארגון והייתה הגוף 1920 ההגנה העברי בארץ-ישראל" הוקמה בשנת הצבאי הגדול והעיקרי של היישוב היהודי בארץ ושל התנועה הפכה לצה"ל. 1948 הציונית עד להקמת המדינה. בשלהי מאי , הגיע 1928 נולד בשנת יוסי רביד , היה שנים רבות מנכ"ל 6 לרעננה בגיל עיריית רעננה וכיום הוא בוועד המנהל של עמותת הגמלאים בעיר. הוא מספר: "בהגנה שירתו גברים, נשים ונוער. היו שלוש יחידות: חי"מ – חיל משמר. 40 בקבוצה זו שירתו גברים ונשים בגיל בערך. הם ביצעו בעיקר שמירות; חי"ש – והיה למעשה 18-40 חיל שדה שכלל בני 13 הצבא; גדנ"ע - גדודי הנוער, בה שירתו נערים ונערות בני ואילך. היו נתונים יישובים יהודיים ברחבי 40- וה 30- בשנות ה הארץ להתקפות של כנופיות ערביות. רעננה, לעומת זאת, לא הייתה קרובה ליישובים ערביים למעט ח'ירבת עזוּן הקטנה (הייתה ממוקמת באזור התעשייה של היום) איתה היו בדרך כלל יחסי שכנות ידידותיים. האווירה הביטחונית ברעננה הייתה רגועה יחסית ולכן חברי ההגנה תרמו שעות שמירה לכפר סבא השכנה שהייתה יותר מאוימת. יוסי רביד כנוטר

10

שנה טובה

09/2021 - 291 רעננה