כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה יולי 2025 - גיליון 337

זה היה אחד האירועים המטלטלים בתולדות מערכת , כאשר 1984 הביטחון הישראלית. הוא החל באפריל של 300 ארבעה מחבלים פלסטינים חטפו אוטובוס בקו 41 אגד שנסע מתל אביב לאשקלון. המחבלים החזיקו נוסעים כבני ערובה ודרשו לשחרר אסירים ביטחוניים. האוטובוס נעצר לבסוף סמוך לדיר אל-בלח ברצועת עזה לאחר מרדף של כוחות הביטחון. במהלך פעולת החילוץ של סיירת מטכ"ל נהרגו שניים מהחוטפים אך שניים נוספים נתפסו חיים. מאוחר יותר, אנשי השב"כ הרגו את שני המחבלים שנותרו בחיים ולאחר מכן ניסו להסתיר את מעשיהם ודיווחו כי כל המחבלים נהרגו במהלך ההשתלטות. אלא שצילום עיתונאי הראה את המחבלים כשהם בחיים לאחר ההשתלטות. הדבר עורר סערה ציבורית וחקירה ממושכת שבסופה נאלצו ראש השב"כ אברהם שלום ובכירים נוספים לפרוש. האירוע עורר דיון ציבורי נוקב על מוסריות, אחריות שלטונית וחופש העיתונות מול צנזורה ביטחונית. לאחר שהתברר ששניים מהמחבלים נתפסו חיים ואנשי השב"כ הרגו אותם, נפתחה חקירה. היועץ המשפטי לממשלה דאז, יצחק זמיר, דרש חקירה פלילית אך נתקל בהתנגדות מצד ראש הממשלה, יצחק שמיר, וראש השב"כ אברהם שלום. בסופו של דבר, ראש השב"כ ובכירים נוספים קיבלו חנינה נשיאותית מהנשיא דאז, חיים הרצוג, עוד לפני שהוגש נגדם כתב אישום – מהלך חסר תקדים שגרר ביקורת ציבורית ומשפטית רחבה. הפרשה חשפה מתחים עמוקים בין מערכת הביטחון, הדרג הפוליטי והמערכת המשפטית. היא ערערה את אמון הציבור בשב"כ ובמנגנוני הפיקוח עליו והובילה לדרישה להקים מנגנוני בקרה חיצוניים על שירותי הביטחון. כמו כן, היא חיזקה את מעמד העיתונות ככלב שמירה של הדמוקרטיה, לאחר שדווקא צילום עיתונאי חשף את הסתירה בין גרסת השלטונות לבין המציאות. הפרשה הפכה לסמל של עימות בין ביטחון לדמוקרטיה ולתקשורת. היא עוררה שאלות מוסריות עמוקות על גבולות הכוח של המדינה ובתוכה השב"כ, והציבה מראה " הפך למטאפורה 300 בפני החברה הישראלית. הביטוי "קו למקרים של טיוח, חוסר שקיפות וחריגה מסמכות. הדרישה הציבורית לחקירה הובילה לעימותים בין היועץ המשפטי לממשלה לבין הדרג הפוליטי וגרמה לפרישת ראש השב"כ אברהם שלום. בעקבותיה הוקמו מנגנוני פיקוח חדשים על שירותי הביטחון, והתחזקה ההבנה שהשלטון כפוף לחוק גם כשמדובר בגופי ביטחון רגישים. בימינו אלה אנו עדים לניסיון הממשלה, ובעיקר העומד בראשה, להחליש את מנגנוני הפיקוח המשפטיים על השב"כ עד כדי שני ניסיונות למנות ראש חדש לשב"כ (אלי שרביט ודוד זיני) ללא ועדת איתור ועד כדי חשש למשבר חוקתי בו הרשות השופטת תפסוק את פסוקה והממשלה תתעלם מהפסיקה ותפעל כרצונה. rtalmudi@gmail.com

גלי בהרב-מיארה, התנגדה למהלך בטענה שאין תשתית עובדתית מספקת לטענה ולכן יש לפנות לוועדה המייעצת למינויי בכירים לפני כל החלטה כזו. למרות זאת, הממשלה החליטה להדיח את בר – החלטה חסרת תקדים – מבלי לפנות לוועדה וללא שימוע מסודר. כתגובה הוגשו עתירות לבג"ץ שהוציא צו ארעי לעיכוב ההחלטה. בר עצמו התריע כי ההדחה תפגע ביציבות הארגון, ואף רמז למניעים זרים מאחורי המהלך (אולי התכוון לחקירת השב"כ את קטר-גייט?). במהלך ההליך המשפטי הודיע בר כי יסיים את כהונתו ביוני והממשלה ביטלה את החלטת ההדחה. עם זאת, בג"ץ 2025 פסק כי ההחלטה המקורית להדיחו הייתה בלתי חוקית – התקבלה ללא תשתית עובדתית, ללא שימוע, ובניגוד לחובת הפנייה לוועדה המייעצת. השופטים הדגישו את חשיבות עצמאותו של ראש השב"כ כשומר סף. לפרשה הזו היו השלכות משפטיות: פסק הדין של בג"ץ הממשלה אינה רשאית להדיח ראש קבע תקדים חשוב: שב"כ מתוך ניגוד עניינים, ללא תשתית עובדתית, שימוע . בכך חיזק בג"ץ את מעמדו של ופנייה לוועדה המייעצת ראש השב"כ כשומר סף עצמאי והבהיר שהכפיפות לדרג המדיני אינה מוחלטת והדרג המדיני מחויב לכללי מנהל תקין. נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, אף ציין שיש צורך ביצירת הרתעה מול הממשלה כדי למנוע הישנות מקרים דומים. הפסיקה עוררה סערה פוליטית. מצד אחד היא נתפסה כניצחון למחנה שמבקש לבלום את ריכוז הכוח בידי הרשות המבצעת. מצד שני טענו תומכי הממשלה שבג"ץ (שוב) חרג מסמכותו והתערב יתר על המידה בשיקול דעת מדיני. השופט נועם סולברג שהיה בהרכב השופטים, הזהיר בדעת מיעוט מפני העמקת הקרע הציבורי וטען שאין מקום להכריע בעתירות תיאורטיות שהרי בר כבר הודיע על סיום כהונתו. הפסיקה הנ"ל של בג"ץ הפכה לאבן דרך במאבק על איזון הרשויות בישראל עם השלכות לעתיד: היא עשויה לחזק את העצמאות של שומרי הסף באמירה שראש השב"כ אינו כפוף פוליטית לראש הממשלה, אלא מחויב בראש ובראשונה למדינה ולחוק. ממנה גם ניתן להסיק ששומרי סף אחרים, כמו היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, נציב שירות המדינה (הממונה על השירות הציבורי) אינם כפופים פוליטית לראש הממשלה. הפסיקה מהווה איתות ברור לממשלה שלא ניתן להדיח בכירים משיקולים פוליטיים או אישיים, ללא הליך תקין. יחד עם זאת, יש הרואים בפסיקה התערבות שיפוטית מופרזת בענייני ממשל, התערבות שעלולה לערער את אמון הציבור בבית המשפט. אחת הפרשיות הידועות שחשפה מערכת יחסים קלוקלת בין הממשלה, השב"כ ושלטון החוק היא זו הידועה בשם ." 300 "פרשת קו

7

07/2025 - 337 רעננה

Bring them Home now