כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה יולי 2025 - גיליון 337

החיהיבםובוביןת אנשים אומרים לי שאני סבלנית, שאני רגועה, אבל יש מתחים בחיים, ואני משתדלת לאפס אותם". כשרחל מדברת על מתחים היא גם מכוונת לפרידה העצובה מבעלה שנפטר לפני שלושה חדשים לאחר מחלה ממושכת. הבעל, אל"מ אדי גבאי ז"ל, שירת בצה"ל כראש מת"ש. . בתחילת דרכה 16 הם הכירו לראשונה כשרחל הייתה בת המקצועית שימשה כשרטטית במשרד ארכיטקטים ולאחר מכן הייתה מזכירה בבי"ס מגד, תחת ניהולה של חניה שמיר". סיפורה של רחל שאינה מפסיקה לאסוף.

מאת: נילי אפלבוים  עושר מהמם של צבעים, צורות ויופי - זו התחושה שמקבלים ברגע שחוצים את סף ) ברחוב רענני 77 דלת ביתה של רחל גבאי ( ותיק בצפון מזרח העיר. רחל היא אספנית של בובות, מיניאטורות, ציורים, סיפורים, זיכרונות ו...חברים. רחל בעצמה היא סיפור מהלך. נפגשתי איתה בביתה ברעננה, הבית שהיה בית הוריה בו גדלה מגיל שנתיים. מרגע שנפתחה הדלת נפעמתי משפע החפצים והצבעוניות שנשקפה מולי: אוסף בובות ומיניאטורות ממלא את הוויטרינות ואת השידות, ציורים מעשה ידיה מכסים את הקירות והיא מבטיחה לי שאם אעלה לקומה השנייה - המראה יהיה דומה. "האוספים הם ההובי שלי", היא אומרת, "הובי נותן לאדם שלווה. עוזר לו לפרוק את המתח". אני תוהה בקול מי מתחזק את האוסף העצום הזה. "אני לא נותנת לאף אחד לגעת באוספים. כל בובה היא כאילו סיפור. פעם בכמה זמן אני מוציאה את הבובה, מנקה, מלטפת, משחקת איתה ומדברת אליה. 'אותך קנינו בעלי ואני כשהיינו על שפת הים בטיול בחו"ל'. האוספים הם הצעצועים שלי. דרכם אני נזכרת בחיים שלי, בזוגיות, בילדים. אני מפיגה את השעמום שלי דרכם. זה מעסיק אותי בעיקר בשבת כשהילדים לא באים. אני משחקת בצעצועים מהבוקר עד הלילה. אנחנו אומנם מבוגרים, אבל הילד שבאדם נשאר. הוא לא הולך. אני מחליפה לבובות מקומות כאילו אני משחקת שח או דמקה. מנצחת את עצמי. מנצחת את המתיחות ואז באה השלווה. אומרים שלמשורר יש מילים ואילו לאספן יש פריטים שמספרים עליו, שבעולם כאוטי, האוסף הוא אי של סדר שהאדם יצר, שאוסף הוא סוג של ארכיון רגשי, שפעולת האיסוף מספקת הנאה, תחושת הצלחה וסיפוק, ןהיא גם מספקת שפה משותפת עם אספנים אחרים ותחושת השתייכות. תהא הסיבה אשר תהא, סיפורם של אספנים תמיד מעניין מבחינת הסיפור וגם מבחינה ויזואלית.

רחל גבאי והבובות

מתי התחלת באספנות? "את ההשראה קיבלתי מדודתי, לטיפה שמיע (מורה למתמטיקה וסגנית מנהל מיתולוגית בבי"ס תיכון אוסטרובסקי - נ.א) שאני מאוד קשורה אליה. ללטיפה היה ויש עד היום אוסף בובות וכבר מגיל צעיר אהבתי להסתכל באוסף שלה. מאוחר יותר התחלתי לאסוף בעצמי. בעלי מאוד אהב שאני אוספת, וכשהייתי מטיילת איתו בארץ או בחו"ל הוא היה אומר תקני את זה". יש סיפורים מאחורי הפריטים? "עכשיו אני רואה שכל דבר הוא סיפור", אומרת רחל, ומתקשה לבודד את הסיפורים. אחרי הכול יש באוסף מאות פריטים. "יש פה משהו אחד שקיבלתי מדודה מירושלים. זהו כד בסגנון עתיק עשוי מזכוכית. אני שומרת אותו כזיכרון מהדודה מהנסיעה עם אימא לירושלים, ומאוויר ההרים הצח בשכונת בקעה בירושלים. זיכרון ילדות שמלווה אותי עד היום".

8

07/2025 - 337 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו