כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה יולי 2025 - גיליון 337

קיר טיפוסי בבית גבאי

סיפורי אימהות". סיפור 100 שלה מופיע באנתולוגיה של " קצר המבוסס על אירוע שקרה לה בילדות. ילדים. בן מהנדס שחזר בתשובה, בת 3 לרחל ואדי ז"ל פסיכולוגית ובן העובד בהייטק, וגם שישה נכדים. מסורת האספנות עברה גם לדור ההמשך. אבל האוסף הכי יקר לה הוא אוסף הזיכרונות שהיא נושאת מאביה. "אני בת יחידה להוריי", היא מפליגה בזיכרון, "אבי בן ציון נקאש ז"ל למד רפואה בעיראק ועבד בבית החולים תוך כדי הלימודים. הוא לא סיים את הלימודים בגלל פרעות הפרהוד במהלכם גורשו היהודים מעיראק. בזמן העלייה למטוס, לקחו המקומיים את כל הזהב שהיה לאימי, אבל לא נגעו בקרטון בו היו ספרי הרפואה של אבי. הם היו מאוד יקרים לו. הוא הביא אותם ארצה והיה מראה לי תמונות בספרים ומספר לי על מחלות שונות. אבי היה האח הראשון ברעננה בכפר נחמן, משם עבר למרפאת שועלי. הוא עבד עם דוקטור בלצן שסמך עליו מאוד. הוא נתן מרשמים כמו רופא. מאוד התגאיתי באבא. כשהיינו הולכים ברחובות רעננה אנשים שפגשו אותו היו נותנים לו כבוד. מסירים את הכובע לשלום. הוא היה אדם מאוד סובלני. בכל מקום שאני הולכת מספרים לי סיפורים על צניעותו ועל מסירותו למטופלים. אדם חכם ויפה תואר שתמיד באו אליו כמו אל רבי לשאול בעצתו. הוא היה המורה שלי לחיים. Appel1@tauex.tau.ac.il

יש פריט יקר לך במיוחד? "זה כמו הילדים שלי. כולם יקרים לי". החיוך לא סר מפניה של רחל. "הלב שלי רחב לכולם. כולם היו בניי. זה כמו בני אדם. כל פרט זה אדם וכל אחד שונה כמו בני אדם שהם שונים. יש באוסף גם מכשפה וגם למכשפה יש מקום". אני שומעת ממך שהאוסף ממשיך וגדל. עד מתי? "אני אומרת לעצמי: די אני לא קונה, אבל לא עומדת בפיתוי", מרחיבה רחל, "דברים שאני אוהבת אני תמיד מפנה להם מקום, כמו גם לחברים. אנשים אומרים לי מה את צריכה את כל זה? אבל איש לא מבין שכל פריט הוא תא בלב, תא במוח. זה קשה להסביר למי שאין לו הובי". אני מתעקשת ומעירה לרחל "אבל אין כבר מקום" והיא צוחקת ואומרת "אני אמצא מקום. אני אשים במכנסיים". מה בעניין הציורים? "אני מציירת מגיל צעיר", מספרת רחל, "בעיקר נופים מרגיעים ופורטרטים. כשאני רואה צילום שמזכיר לי מקומות שהייתי בהם בעבר, אני מעתיקה את התמונה אבל מוסיפה לה פרטים מחוויות שאני עברתי". רחל ממשיכה לצייר ומשתתפת בחוג לציור. היא לא נפרדת מאף ציור מבין האוסף הגדול שלה. כשהיא מחליפה מדי פעם את התמונות על הקיר היא מרגישה שזה מרענן את הנפש שלה. הדמיון העשיר של רחל בא גם לידי ביטוי בכתיבה. היא כתבה שני ספרי שירה, וגם כותבת פרוזה. אחד הסיפורים

9

07/2025 - 337 רעננה

Bring them Home now