כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אוקטובר 2025 - גיליון 340

מגזין דיגיטלי לאזרח הותיק רעננה

˘„Á המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

גיליון

סליחה

2025 אוקטובר תשרי תשפ"ו

340

7-6 החיים הם שיעור פילוסופיה 5-4 החיים כאימון מפרך 7-6 עשו שונא ליעקב בישולאה - מבזקים - תשחץ - סרט - ספר - תיאטרון - תערוכה מדורים קבועים:

אזרחים ותיקים כבר לא מחוץ למשוואה: המדינה מקנה להם פיצוי בחל"ת מאיר חוטקובסקי מאת: 

מלכה מהולל מאת:  בשביל כבוד צריך לעבוד?

נדמה שאין עוד מושג שהוא חיובי ושלילי באותה מידה כמו 'כבוד'. נהגנו לחשוב פעם שכבוד הוא משהו טוב, משהו שבא לאנשים באופן טבעי, שיש מעליו הילה של ערכים מוסריים, שהוא משהו שאנחנו מעריכים ושואפים להשיגו. האמירה השגורה 'בשביל כבוד צריך לעבוד' לא יכולה להיות יותר שגויה. בשביל כבוד צריך בסך הכול להיות. להיות אדם עם שיעור קומה ערכי, עם חמלה ואנושיות, עם אמונה בעשיית הטוב, עם מבט בגובה העיניים, ולהיות מורם מעם לא במובן המתנשא אלא במובן של ריחוק מקטנוניות, מהבלים וממלחמות חינם. אין צורך, כמו שאמר קזבלן, ללכת עם החזה מתוח כדי שכולם יידעו למי יש יותר כבוד. אז איך הגענו למלחמות על כבוד, או שמא נאמר כבוד מדומה. לא המצאנו את זה פה אצלנו. מלחמות על כבוד ובשל כבוד היו קיימות ועדיין אצל הסמוראים היפנים שמעדיפים למות (חרקירי) במקום להתמודד עם בושה, אצל המוסלמים שרוצחים על ימין ועל שמאל על רקע כבוד המשפחה, במערב הפרוע, וגם בקרב משפחות פשע. הכבוד מעל הכול. למה? למה המושג הזה מוציא מאנשים שימוש בשפה נמוכה, למה הוא גורם לאלימות, למה יש מי שאינו מבין שככל שתרדוף אחר הכבוד - כך הוא יברח ממך. אין עוררין שהמדינה שלנו נמצאת בשפל מדרגה שלא ידעה כמותו. מלחמות היהודים לאורך ההיסטוריה, אף שהיו אלימות, לא הגיעו, למיטב ידיעתנו, לרמת שיח לא מכבדת ברמה כזאת. אנשים פוגעים זה בכבודו של זה ואז מתבצרים בטיעון השחוק 'הוא פגע לי בכבוד'. מדינות דמוקרטיות וליברליות מעגנות את חשיבות כבוד האדם וחירותו בחוקה או בחוקי יסוד. הן מצהירות כי אין לפגוע בכבוד הזולת, וכי זכותו הטבעית והמולדת של כל אדם לחיות את חייו בכבוד כפי שהוא מבין אותו מבלי לתת דין וחשבון לאחר, בתנאי בסיסי כמובן שהוא אינו פוגע בזולתו. ובכל זאת, בכל זאת מתרחשות חדשות לבקרים פגיעות שגורמות נזקים, לפעמים בלתי הפיכים, בכבודם של אנשים ולא רק בכבודם. אין דין ואין דיין שיעצרו זאת. רגע לפני שיהיה מאוחר מדי, חשוב לקחת אוויר ולהפנים שגם במלחמה, מלחמה עם אויבים מבפנים כמו גם עם אויבים מבחוץ, ישנן פגיעות שהדעת, המוסר וגם החוק אינם סובלים.

ומעלה – יש לכם זכויות חדשות 67 אזרחים ותיקים בני ימי 10- שחשוב להכיר: אם נאלצתם לצאת לפחות ל חופשה ללא תשלום (חל"ת), ויש בידכם תקופת אכשרה חודשי עבודה במהלך השנה וחצי האחרונות – גם 6 של אתם זכאים להיכלל במתווה הפיצויים לחל"ת במסגרת תוכנית "עם כלביא". מדובר בצעד משמעותי המעיד על שינוי מדיניות – המדינה אינה מתעלמת עוד מהאזרחים הוותיקים ומכירה בזכותם לשוויון בתמיכה כלכלית בעת משבר תעסוקתי, בדיוק כמו שאר ציבור העובדים. 75%־ במסגרת הזכאות, ניתן לקבל מענק בשיעור של כ מהשכר החודשי הממוצע בשלושת החודשים הגבוהים ביותר מתוך ששת החודשים שקדמו להפסקת העבודה, שקלים ליום. 134 עד לתקרה של למידע נוסף ולסיוע אישי – ניתן לפנות למוקד אזרחים .8840* : ותיקים בטלפון meirch@gmail.com פלוס אוקטובר גם ברעננה התקיימה בשידור ישיר הקרנת טקס הזיכרון באוקטובר. בטקס התקיים ביוזמת 7 - הלאומי לקורבנות ה המשפחות ובהובלת "קומו", תנועה לאומית לישראלים שמאמינים בישראלים, שרוצים לחיות במדינה טובה יותר ולשקם את האמון בה ובמוסדותיה. את הטקס הנחו אשירה גרינברג וצחי הלוי והשתתפו בו עשרות אומנים מכל הארץ. הטקס התקיים בפארק הירקון לעיני אלפי צופים והוקרן בנקודות רבות בארץ. / - פלוס מינוס +

חעדובשור ותשהגבמלאים

עובר ושב

˘„Á המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

יולי

337

2022 תשרי תשפ"ב אוקטובר

מלכה מהולל עורכת ראשית: לאה הראל עורכת לשונית: נילי אפלבוים, יהודית הלפר, נאוה וינגרטן, מאיר חוטקובסקי, עוזי מנור, לאה קליין, חברי המערכת: אביבה קניג, רן תלמודי, דני הורוביץ. 09-7729320 : , פקס 09-7747041 טלפון: 4331125 רעננה, מיקוד 114 רח' ההגנה כתובת המערכת:

העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה המו"ל: 054-6471244 : אסתר טאירי מודעות לפרסום:

דפוס החלוץ, רעננה הדפסה: מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי) גרפיקה: www.amutaraanana.co.il אתר העמותה למען האזרח הוותיק: את מדף גיליונות "כיוון חדש" תמצאו בהקלקה בגוגל - כיוון חדש.

הבעיה, כמובן, היא שעבירות על החוק כבר מזמן הפכו להיות לחם חוקם של אנשים כאלה ואחרים במדינה.

תגובות לכתבות בעיתון ניתן לשלוח לכל אחד מחברי המערכת. ראה כתובת מייל בתחתית הכתבות. תמונת השער: מבקשים סליחה בכותל המערבי צילום: מלכה מהולל

malcamehulal@gmail.com

2

10/2025 - 340 רעננה

החזרנו אותם הביתה

רעיה אלעד

לאה קליין מאת: 

בכל יום רביעי בצוהריים אמרי, המטפלת הפיליפינית שלי, שלא מוותרת על שנת צהרים, אורזת בשמחה כלי כתיבה ומחברות והולכת ללמוד עברית אצל רעיה אלעד, דיירת ה'מגדלים', שמלמדת את המטפלות מארצות שונות שיעורי עברית בהתנדבות. את רעיה זכרתי מרעננה, כשהיינו נפגשות בחוגים לריקודי עם. מאוד שמחתי לפגוש אותה פה, והיא הסכימה ברצון להתראיין. , נשואה ליעקב, להם שני ילדים, שישה נכדים. 1945 רעיה נולדה בחיפה בשנת יש לך זיכרונות ילדות מחיפה? ״זוכרת רק שהייתי בגן עירוני. כשהייתי בכיתה ב' עברנו לגור בכרמל, ושם למדתי בבית הספר הריאלי,

סיפור תמונה

ובכיתה ה' עברתי לביה"ס חוגים".

אחרי התיכון? "למדתי הוראה וחינוך בסמינר אורנים ובסמינר גורדון בחיפה".

צבא? "הייתי בנח"ל, יצאתי עם גרעין של מחנות העולים להכשרה בקיבוץ כברי. שם גם הכרתי את האדם שנקרא 'רעננה'. כעבור שנים, כשגרתי ברעננה, התברר לי שכל הוותיקים שם הכירו אותו. הוא נקרא על שם המושבה - כיום העיר רעננה. הוא היה מאוד ידידותי, תמך בחבר'ה הצעירים. לאחר הטירונות חזרנו לכברי להמשך ההכשרה. אני נשארתי בכברי, ויתר חברי הגרעין עברו לקיבוץ אייל". מתי נישאת, והיכן הכרת את בעלך? "את בעלי, יעקב, הכרתי בטירונות. הוא היה המ"מ של קבוצת הבנים. נישאנו בת"א בבית הכנסת 'אוהל מועד'. גרנו בחולון, והתחלתי ללמד באזור. בחולון גם נולדו ילדינו, ושם גידלנו את משפחתנו. כעבור שש שנים עברנו לרעננה". מדוע לרעננה? "רצינו דירה יותר גדולה. קנינו בית עם גינה, והתחלתי ללמד בבית ספר ממלכתי ב', שנקרא על שם ברטוב, מראשוני המורים ברעננה. הייתי עשרים ושתיים שנים סגנית מנהלת. לאחר שפרשתי לגמלאות, המשכתי ללמד כמתנדבת. עכשיו זו השנה העשרים שאני מתנדבת". מה נותנת לך ההתנדבות? "אני מרגישה סיפוק ואפילו שמחה והרגשה טובה, בעיקר שאני מקדמת את ילדי בית הספר במתמטיקה. היו גם כמה שנים שעזרתי בכיתות א', ב', ג', ומכיוון שהייתי המורה הוותיקה, יכולתי לעזור בייעוץ לסובבים". כיצד ביליתם את זמנכם החופשי? "תמיד מצאנו זמן לטיולים בארץ ובחו"ל. היינו מטיילים עם ספי בן-יוסף, שרמת הדרכתו גבוהה. רקדתי ריקודי עם במקומות שונים, ועזרתי רבות לטפל בנכדינו. עד היום אני מקדישה זמן לנכדים, והקשר איתם חזק". מתי החלטתם לעבור לדיור מוגן, ומדוע? "החלטנו, בשיתוף עם הילדים, לעבור כי לבעלי הייתה קצת ירידה בזיכרון. חשבנו שבמקום מוגן ירגיש יותר בטוח. הוא גם הפסיק לנהוג. חוץ מזה ראינו שכאן מותר להחזיק בעלי חיים, ויש לנו חתול. כשבאנו לראות את המקום, מאוד התרשמנו מן המרחבים והגינות היפות". באילו פעילויות אתם משתתפים? "שחייה, התעמלות והרצאות. אני עדיין יוצאת שלוש פעמים בשבוע ללמד. כאן אני מלמדת קבוצת מטפלות ומטפלים את השפה העברית". באיזו שיטה את מלמדת אותם, הרי הם מארצות שונות. "הלימודים מתנהלים בעזרת משחקים המשרים אווירה טובה ושמחה במהלך הישעור. קניתי קלפים מיוחדים ללימוד הקריאה. בכל שבוע - נושא אחר, כמו 'מלים והיפוכן', הטיית פעלים בזמנים שונים ועוד נושאים רבים״. והם מרוצים? "כשנגמר השיעור, לא רוצים ללכת הביתה. הם מרוצים וגם אני מרוצה". Cleah1@walla.com

אילן שחם על כסא העץ המרשים למרגלות צלחת הנחושת.

3

2025/ 10 - 340 רעננה

החזרנו אותם הביתה

החיים

כשאתה אימנת את הנבחרת, אנחנו מתגעגעים'. אני אמנם אדם קשה ואימפולסיבי אבל עם לב טוב. כל השחקנים ידעו שבשעת צרה אני אהיה הראשון לעזור להם. ועד היום אני עוסק בעזרה לזולת, לעמותות שאני קשור אליהן.

כאימון

מפרך

מאת: רן תלמודי 

אומרים שקשה באימונים – קל בקרב. למרות ששלמה שרף היה שנים ארוכות המאמן המיתולוגי של נבחרת ישראל

תחילת הדרך כשחקן בכפר-סבא

באוקטובר איבדתי את הנכדה שלי היקרה, 7 בשבת ה- , שנרצחה במסיבת הנובה. מאי... מאי... 24- בת ה מאי נעים מאי... ישבתי בבית בשלושים והייתי גמור. עלו בי המחשבות הגרועות ביותר שיכולות להיות לבן אדם. זה כל כך פגע בי, אתה לא יכול לתאר לך. ביום שישי לפני השבת היא הייתה פה לארוחה משפחתית. כל שישי הילדים והנכדים מתכנסים איש, ואני מבשל להם ארוחה. הם לא 20- פה, למעלה מ יודעים מה אני מכין להם, מפתיע אותם כל פעם מחדש. אני בא מהמטבח הפולני. להוריי היה בית קפה בכפר סבא. אימא בישלה שם. עד היום זקני כפר סבא פוגשים אותי ואומרים: 'אה, איך אנחנו מתגעגעים לאוכל של אימא שלך'. כנראה קיבלתי ממנה את החוש לבישול. כשאשתי לאה הייתה בחיים היא בישלה. בשנים האחרונות למחלתה התחלתי לבשל לה שנה. אישה 11 הכול. היה לה סרטן קיבה והיא נפטרה לפני מדהימה. היא הייתה בת זוג טובה, אימא נהדרת, וסבתא עוד יותר טובה. היא הייתה כמו נמרה ששומרת על הגורים שלה. בתמונה על הקיר ממול מצויר פורטרט של אשתי. היא הייתה אחת היפות בשרון. היו לה עיניים מלוכסנות וחשבו שהיא סינית. כשהייתי צעיר היה לי דיסקוטק מעל בית הקפה של הוריי. היא באה לרקוד ואני הייתי רקדן טוב. ככה היכרנו. בוא נחזור למאי שלי. ביום שישי היא הגיעה לארוחה המשפחתית, ישבה על הברכיים שלי. לאחר הארוחה נסעה לנובה. בשבת בערב קיבלתי את הבשורה המרה. היא חזרה מטיול בעולם, עבדה במסעדה באילת ורצתה ללכת לקורס דיילות. בזמן הירי במסיבה היא התקשרה מבוהלת לבן הבכור שלי וצעקה: 'יורים עלינו, יורים עלינו'. לרוע המזל היא הגיעה אחרונה למיגונית בבארי ולא היה מקום בפנים. לכן נשארה בחוץ ושם נורתה. ההורים והאחים שלה במשבר ונמצאים בטיפולים. אביה עושה סימנים של לחזור בתשובה. לא. לא הלכתי לטיפולים. כנראה יש לי אופי חזק. . כששמעתי על מאי ישבתי בבית והרהרתי מה אני ניצול שואה יהיה עם החיים שלי. עברתי את השואה של מלחמת העולם השנייה, עכשיו אני עובר את השואה השנייה בגלל האובדן, 1,000- נרצחים, קרוב ל 1,200 וגם המדינה עוברת שואה. מעל פצועים, נכים, קטועי ידיים 20,000- חיילים הרוגים, קרוב ל

"מה אגיד לך? לא ציפיתי שבמרום גילי אחווה שואה וזה מה שהמדינה עוברת בשנים האחרונות. זה מציק לי. אי אפשר להתרחק מזה. אתה שואל למה יש לי הרבה מה להגיד, נלך מהקל אל הכבד. הסיבה העיקרית הכדורגל שלנו בישראל כל כך מחורבן? לדעתי היא רמת האימון. היא נמוכה מאוד. הבעיה לא נעוצה בשחקנים. תראה כמה שחקנים ישראלים משחקים היום בעולם. הם מצליחים למרות המעמד הבעייתי של ישראל והיהודים בעולם, למרות שלא אוהבים אותנו, למרות האנטישמיות הגואה. רמת המאמנים נמוכה כי אין מספיק כסף לשלם למאמנים טובים וגם אם היה כסף, הזרים לא רוצים לבוא לפה. כנ"ל לגבי שחקני חיזוק. מגיעים רק הלא-יוצלחים. תשמע, הלב של החיים שלי זה איך הגעתי לכדורגל? הכדורגל. הייתי שחקן, עברתי להיות מאמן והיום אני פרשן כדורגל בערוץ הספורט. גדלתי בבית עני. הספורט שלנו הילדים היה לצאת לרחוב. ברחוב לא נסעו הרבה מכוניות והיו הרבה רחובות של חול. היינו מסמנים את השער עם שתי אבנים ולפעמים גם עושים את הכדור מסמרטוטים כי לא היה כסף לקנות כדור אמיתי. כשעברנו לכפר סבא הלכתי לשחק בהפועל כפר סבא בגיל צעיר. מאוד אהבתי את הכדור. שיחקתי בהפועל כפר סבא הרבה שנים, והפכתי להיות המאמן של הקבוצה. רציתי להיות המאמן הכי טוב שיכול להיות והצלחתי. אתה יודע, כולם רוצים להיות מאמני נבחרת אבל רק בודדים מצליחים להגיע. אני הגעתי. היו לי הצלחות כבירות בנבחרת וגם בקבוצות: בהפועל כפר סבא, במכבי חיפה, בבני יהודה, בהפועל יהוד. אימנתי את נבחרת הבוגרים של ישראל, את נבחרת הנוער וגם את הנבחרת האולימפית. שנים. עד היום 15 אף מאמן לא עשה קריירת אימון כזו של כשאני הולך ברחוב אומרים לי: 'איזו תקופה יפה הייתה בכדורגל, הקרב שלו על חייו האישיים לא קל, בלשון המעטה. אני נפגש איתו בביתו במושב גן חיים. הוא בן שנה וסבא שכול מאז 11 , ניצול שואה, אלמן מזה 83 באוקטובר והוא מדבר על חייו ועל כל מה שמעיק 7- ה עליו בפתיחות, ללא פילטרים וללא מעצורים:

4

10/2025 - 340 רעננה

החזרנו אותם הביתה

"יד עזר לחבר" בחיפה מחפשת תורמים. זו עמותה שמטפלת בניצולי שואה. הייתי מאוד קשור לנושא הזה של ניצולי שואה כי נולדתי לתוך השואה. מאוד חרה לי בזמנו איך מדינת ישראל לקחה מניצולי השואה את השילומים מגרמניה ובנתה את ניצולי שואה והמדינה 150,000- המדינה פה. יש היום קרוב ל לא מטפלת בהם כראוי. צלצלתי ואמרתי לשמעון סבג, מייסד העמותה, שאני רוצה לתרום. באתי לשם והעיניים שלי לא האמינו למה שאני רואה. בן אדם שניצל מתאונת דרכים קשה מאוד נדר נדר לעזור לניצולי שואה. הוא השקיע מכספו, קנה בית ועוד בית ולמעשה רכש וגם שכר כמעט את כל רחוב קסל בשכונת הדר בחיפה. הוא חילק את הבתים לחדרים-חדרים ניצולי שואה. הוא בנה להם חדר אוכל, 120 והוא שוכן שם בית כנסת, וגם ייחד מקום למוזיאון שואה קטן בו מונצחים הנפטרים והציוד האישי שלהם. נכנסתי למטבח בו בישלו אוכל לא טעים. התחלתי לעבוד, נתתי לטבח טיפים איך לשפר את האוכל והגשתי אוכל לזקנים. שאלתי את שמעון, מה אתה הכי צריך? אמר אמבולנס. למה? הסביר שיש הרבה הסעות של הניצולים לבית חולים ולשכור אמבולנסים עולה הרבה כסף. אמרתי לו, שמעון, יש לך. תוך שבועיים קניתי אלף שקל לאחר שגייסתי תרומות. 470- לו אמבולנס ב התחברתי לשמעון הזה. אני מביא לניצולי השואה בגדים, שיניים תותבות, אפילו הבאתי מרפאת שיניים שלמה כדי לטפל להם בשיניים בלי כסף. עד עכשיו שמעון ואני בקשר, כמו משפחה. לאחר האסון של מאי הוא אמר לי, אנחנו נעשה באוקטובר על שם הנכדה מאי נעים. בקרוב 7- מוזיאון לזכר ה ייפתח המוזיאון הזה בסמיכות למוזיאון השואה. יציגו שם תמונות ויומנים של הנרצחים ופרטי ציוד שהשאירו. באה הבת שלי ענת, אימא של מאי, ואמרה לי, באמת אבא כל הכבוד שאתה מנציח את שמה של הילדה אבל אני רוצה, למען ההמשכיות, שהשם של מאי יהיה קשור לילדים, שהרי לניצולי השואה לא נותרו הרבה שנים לחיות. הבת שלי החליטה להקים עמותה שנקראת "השפיריות של מאי". למה, שפיריות? היא הייתה אצל מין מגדת עתידות שאמרה לה, ׳כל פעם שאת רואה שפירית, תדעי שזאת מאי׳. מאז היא כל הזמן רואה שפיריות. הקמנו את עמותת השפיריות של מאי ובמסגרת הזו אנו עורכים בת-מצווה/בר-מצווה לילדים מכל הארץ שידם לא משגת לממן אירוע כזה. אני תורם ומתרים אנשים לעמותה. למשל דרך תוכנית ברדיו שקל. אני לא מתבייש 750,000 חיפה התרמתי בארבע שעות ומתרים אנשים עשירים שאני מכיר. יש לנו כסף ולא יהיה ילד במדינת ישראל, שביום שאמור להיות הכי שמח בחיים שלו, הוא לא ישמח בגלל שאין לו. אנחנו קונים להם בגדים ועושים להם תספורת. לבנות אנחנו עושים טיפול פנים וציפורניים. הכול. מממנים את האוכל, המוזיקה ועוד. לא. אני רק מדבר ספורט. אתה שואל אם אני עושה ספורט? יש לי כאבי גב קשים בגלל עקמת והתנוונות של עמוד השדרה. על ניתוח אין מה לדבר בגלל הסיכון. רק שמן קנאביס מקל טיפות עוזרות לי לעבור את היום. אבל בלילה... 5 . את הכאב אני נזכר בנכדה שלי ולא יכול להירדם. אין לילה שאני לא חושב עליה. איזה פרח. תסתכל על התמונה, איזה פרח". rtalmudi@gmail.com

ורגליים, עיוורים ופגועי נפש. והוא המנוול, פושע המלחמה, לא רוצה להקים ועדת חקירה ממלכתית. אתה מבין? אמרתי לעצמי, אם הייתי צעיר, מייד הייתי אורז מזוודות ובורח מפה. הוא וכל החבורה הכושלת שאסף סביבו, זו שמנהלת את המדינה היום, הם בושה וחרפה למדינת ישראל. רק הוא אשם, הדם של הילדים והנכדים שלנו על הידיים שלו והוא מנסה לגלגל את זה על הצבא. כן, קראתי למרד. צריכים לעלות עם טנקים על הכנסת ולפזר אותה. תראה איזה מנהיג הוא וכמה "מוטיבציה" הוא נותן לצבא: את הבן שלו שולח למיאמי, אנחנו מממנים את השמירה עליו שם, ופה הוא נותן יד לפטור של החרדים משרות צבאי ועוד משלם להם משכורת. זה מנהיג? זו מנהיגות? ברור שהחטופים ימותו אם לא ישוחררו מיד. אם הבן שלו היה זרוק במנהרות של עזה הוא היה מתנהג אחרת. שמיר ובגין היו קמים ויוצאים החוצה בזמן שכהנא נאם. לא נתנו לו לגיטימציה. אבל נתניהו הכשיר את השרץ הזה, נתן לכהניסט להיות שר לביטחון לאומי. כן. והכהניסט הזה עושה לעצמו משטרה פרטית, אתה מבין? איזה ביטחון? איזה לאומי?

שרף בסלון ביתו על רקע תמונות אשתו ונכדתו

הגענו למצב העגום של היום כי מפא"י איך הגענו לזה? ההיסטורית שגתה בדרך בה נהגה בספרדים וגם לא הצמיחה שום מנהיג מקרבה. היום זה ספרדים נגד אשכנזים, כאילו יש עדיין קיפוח. ומי מפלג את העם? ראש הממשלה! מה, היום יש קיפוח? יש לי נכד בן עשר מהבן, אימו ממוצא מזרחי והוא בא אליי יום אחד ושואל, אה, סבא, מה אני, אשכנזי או ספרדי? נקרע לי הלב מהמצב הזה. היום אני '. במלחמה הוריי 49 . עלינו לארץ ניצולי שואה בשנת 83 בן ברחו מפולין לסיביר ואבי עבד שם כחוטב עצים בקור של מעלות. אני נולדתי בסיביר. לי לא צריך להגיד 50 מינוס ישראל השנייה כי אני האשכנזי עברתי את זה. היינו חצי שנה במחנה עולים בפרדס חנה באוהל. בחורף האוהל היה מתרומם ברוח והיינו קמים רטובים עד לשד עצמותינו. כילד הייתי עומד עם מסטינג בתור לאוכל ומקבל עגבניות מבושלות ולחם וזהו. בעיקר לחם.

יום אחד נתקלתי במודעה: עמותת היום אני פעיל חברתי.

5

10/2025 - 340 רעננה

החזרנו אותם הביתה

החיים הם שיעור פילוסופיה אירי ריקין הוא איש רב פעלים: איש תקשורת, מבקר ספרות שכותב במדורי ספרות של מעריב והארץ, במאי, יוצר דוקומנטרי ובעיקר מרצה לפילוסופיה. הוא גם מרצה מבוקש בתוכנית ללימודי חוץ של אוניברסיטת ת״א וירושלים ובמסגרות אחרות. רציתי לשמוע ממנו למה פילוסופיה, למה בחר להתעסק בהתנהגויות של בני אדם, ביקשתי לשחק איתו משחק מילים קטן, וגם לשמוע פרטים אישיים שאינו מרבה לחשוף. מאת: דני הורוביץ 

בפסיכולוגיה היה מכתב שנכתב על ידי אריסטו ונקרא 'על הנפש'. הפילוסופיה, מזה למעלה מאלפיים שנה, מנסה להבין את טבע האדם וההתנהגות האנושית, כמו שהפסיכולוגיה . הפסיכולוגיה מנסה 19 - מנסה לעשות זאת מסוף המאה ה להבין כדי לעזור לבן אדם שסובל מכל מיני דברים ואילו הפילוסופיה לא מנסה לעזור אלא רק להבין". בוא נשחק משחק. אציג בפניך צמדי מילים ואבקש את התייחסותך אליהם. "המחקרים מראים סטטיסטית, שכאשר מבוגרים וצעירים , בהנחה שהם בריאים יחסית, החיים 60 אנשים מגיעים לגיל שלהם נעשים יותר טובים ונוחים. אני יכול להעיד על עצמי שהדברים מתכתבים עם ניסיון החיים הפרטי שלי. יש כמה הסברים לתופעה: בגיל הזה הציפיות שלנו מהחיים קטנות יותר, אנחנו מתחילים להבין את ההבדל בין עיקר לטפל, אין לנו את כל החלומות שהיו לנו כשהיינו צעירים ואנחנו בעיקר הרבה יותר מכילים וסובלניים, ויודעים להוקיר ולהעריך את מה שיש לנו. בניגוד למשתמע מהאמירה ש'העולם שייך לצעירים', הקושי שלהם בחיים הרבה יותר גדול משל המבוגרים בגלל כל הציפיות, החלומות והתקוות שיש להם ובעקבותיהם כל התסכולים. בגלל זה אני מאחל לאנשים שיגיעו לזיקנה, בעיקר כי אז יגיעו אל השלווה. אתה לומד ליהנות מהדברים שבאמת חשובים בחיים. בנוסף לכך, מחקרים אחרונים מראים, בניגוד למה שחשבנו פעם על המוח שמידרדר, שאם נגרה את המוח שלנו, הוא ייצר רגנרציה וכך, גם בגילאים מבוגרים ניתן להתפתח וללמוד דברים חדשים. הזיקנה מושמצת ויש לה יחסי ציבור גרועים, ."60 אחרת אנשים היו מבינים שהחיים מתחילים אחרי גיל "אין ספק שהאדם הוא החיה היחידה שמודעת חיים ומוות לכך שהיא הולכת למות, אך מאחר שמעולם זה לא קרה לנו ואף פעם לא קיבלנו כלים פסיכולוגיים להתמודד עם הנושא, אנחנו לא מבינים את המשמעות המלאה של המוות. לכן הוא מפחיד כל כך (פחד מוות, אנחנו אומרים). אני מנסה להסביר שהחיים הם מחלה סופנית שמועברת במגע מיני ושכולנו נולדים כדי למות. אני מדבר על המוות כדי להעביר את המסר שרק המוות הוא זה שנותן טעם לחיים. ולכן כל נשיקה שאנחנו נותנים, כל שיר שאנחנו מאזינים לו וכל עוגה שאנחנו אוכלים - המשמעות שלהם נובעת מזה שיום אחד לא נהיה כאן. אל לנו לפחד מהמוות. מדוע? כי נדמה לנו שיש שני מצבי צבירה: חיים ומוות. אבל אין מוות, יש רק סוף החיים. כשהחיים נגמרים, אין כלום. זה כמו לפני שנולדים, רק מהצד השני. וכמו שלא דואגים לפני שנולדים,

צילום: תומר אפלבאום

אירי ריקין

אז למה פילוסופיה? "הפילוסופיה עוסקת בסוגיות הליבה של הקיום האנושי. אלה שאלות מעניינות שבני אדם שואלים את עצמם משחר ההיסטוריה. למשל, מה משמעות החיים? מה תכלית החיים? האם יש גבולות למה שאנחנו יכולים לדעת? האם יש לנו רצון חופשי? מה מעצב את ההתנהגות שלנו והאם היא פרי בחירה שלנו? מה זה מוסר, מה זה טוב ומה זה רע? מהו אושר? נכון שקרנה של הפילוסופיה ירד אבל אני לא יכול שלא לעסוק בשאלות אלה. אינני שיפוטי לגבי מי שבוחר אחרת. זוהי בחירה אישית ולגיטימית. אני שואל את השאלות האלה מאז שאני זוכר את עצמי. כבר בהיותי ילד שאלתי את עצמי למה אנשים מתנהגים כפי שהם מתנהגים, ומנסה להבין את המכניזם של ההתנהגות שלהם. בעיקר, למה הם שקרנים ומעמידים פנים. אני זוכר את אימא שלי יושבת ומפטפטת עם שכנה שלה בחיבה ואחרי שזו הלכה אימי 'מלכלכת' עליה עם אבי . לקח לי הרבה זמן להבין שאלה הם החיים. אמנם מעולם לא הייתי גאון גדול, אך בורכתי בכמה כישרונות שהשתלבו עם ניסיון החיים שלי וכך למדתי להתבונן ולהבחין בהתנהגויות שונות של אנשים". כמו הפסיכולוג, גם אתה עוסק בהתנהגות של בני אדם. מה ההבדל ביניכם? "אני לא מטפל באנשים. משמעות המילה פילוסופיה היא 'אהבת החוכמה'. הפילוסופיה מעצם היותה אם כל המדעים והידיעות, עוסקת גם בנפש האדם. החיבור הראשון

6

10/2025 - 340 רעננה

החזרנו אותם הביתה

בו והדוב מת. הקשיש מיד הגיב ואמר: "זה לא יכול להיות, בטח מישהו אחר ירה בדוב". אמר לו הרופא: "זה בדיוק מה שרציתי לומר לך". אנחנו אלופי העולם בלראות את המטאטא של הזולת. על כל אחד לחשוב כמה מטאטאים יש לו בחייו שהוא חושב שהם רובים. אנחנו עושים שימוש רב בשקר במערכות יחסים שם יש פרדוקס: מצד אחד אנחנו מהללים את האמת ומחנכים את ילדינו שלא לשקר, כפי שנאמר בתורה 'מדבר שקר תרחק', אבל כל מערכות היחסים שלנו וכל החברה האנושית מבוססים על זה שלא נגיד אחד לשני את האמת אלא נעשה שימוש בשקרים מוסכמים או לא מוסכמים. אם היינו אומרים אחד לשני את מה שאנחנו באמת חושבים על השני, המין האנושי היה נכחד תוך שעה. אנחנו משקרים על בסיס יומיומי, אך אנחנו לא מרגישים שקרנים כי אנחנו אומרים לעצמנו שזה שקרים לבנים, לרבות השקר שאסור לשקר". דמיון ומציאות "אנחנו חייבים להאמין לסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו כי זו הדרך שלנו לשרוד בעולם. כך לדוגמה, האמונה באלוהים, שאף אחד מעולם לא ראה אותו, לא פגש אותו ולא שמע אותו. פרויד אמר על זה שאם בן אדם אחד מאמין במשהו שלא קיים אומרים שהוא משוגע ואם עושים את זה הרבה אנשים ביחד קוראים לזה דת. הוא התכוון לזה שבני אדם מאמינים במשהו שהם לא תפסו באף אחד מהחושים, אבל כחלק מההונאה העצמית יש לנו צורך הישרדותי להאמין שיש מישהו שמנהל את העולם והוא אחראי לכל חוסר ההיגיון, אי הצדק והסבל שאנחנו רואים בעולם ושיש משמעות ותכלית לכל אלה. וגם אם אין לדברים הסבר, אומרים המאמינים: 'נסתרות דרכי האל'. בגלל זה לאדם מאמין הרבה יותר קל לסבול את חוסר ההיגיון וחוסר הצדק ואילו לאדם שאינו מאמין יותר קשה לשאת את הדברים. עם זאת, האדם החילוני שמגחך על האדם המאמין על כך שהוא מאמין בסיפורים דמיוניים הוא עצמו מאמין בסיפורים דמיוניים שהומצאו על ידו, כמו אמונה בחוקים ובדמוקרטיה. ולכן גם הוא מגוחך". אושר ואומללות "אי אפשר למדוד אושר כמו שמודדים טמפרטורה. לכן כל המחקרים מאוד בעייתיים. אושר הוא תחושה סובייקטיבית. עבורי אושר זה שאתה יכול לעשות בחיים שלך את כל מה שאתה רוצה לעשות ויכול לא לעשות את הדברים שאינך רוצה לעשות. זה שיש לך אנשים שאוהבים אותך כמו שאתה. זה לקום בבוקר ואם אתה רוצה לאכול גבינה, תאכל גבינה ואם אתה רוצה לטוס ליוון, טוס ליוון. תחיה את החיים שאתה רוצה לחיות. לגבי הסבל, אין ספק שהוא חשוב, כי אם היינו מאושרים כל הזמן אז לא היינו יודעים שאנחנו מאושרים. הסבל הוא הקומפוסט של האושר. לא שנסבול בהכרח אלא שכשחסר לך משהו או שמשהו כואב לך, ברגע שהשלמת את החסר או נגמר הכאב, אתה מאושר". חיים פרטיים ריקין ממעט לדבר על חייו הפרטיים: "אני לא אוהב להתעסק בנסיבות חיי ואני לא מדבר עליהם. ראוי שחייו של אדם יהיו פרטיים". אני רואה בסיפור חייך מקור השראה לאנשים רבים. אולי בכל זאת? › 11 המשך בעמוד

כך גם לא נדאג אחרי שלא נהיה פה. וכפי שאמר הפילוסוף ויטגנשטיין: "המוות אינו אירוע בחיים". כלומר, אנחנו לא נדע אף פעם שאנחנו מתים אלא רק אחרים יידעו זאת. לכן אין סיבה לדאגה ממוות. כשזה יקרה, זה יקרה ולא יכאב לנו שום דבר. יש לזכור את המוות לא כחרב שמתהפכת מעל ראשינו, אלא כתזכורת שאל לנו בחיינו לבזבז זמן יקר על מריבות מיותרות. אדם שמאמן את עצמו לזכור את עובדת המוות יחיה חיים יותר מדויקים ויותר מאושרים. אבל זה עניין סובייקטיבי. אני יכול גם להבין אנשים שיגידו לי 'אני לא רוצה לשמוע על זה בכלל, זה רק מדכא אותי'". קדמה ופשטות "לקדמה יש אינסוף יתרונות וגם חסרונות. להילחם נגדה זו מלחמה אבודה. כל מה שבני אדם מסוגלים לעשות, הם יעשו בסופו של דבר. המצאות רבות מקלות על חיינו אבל גם מזהמות את הסביבה. יש אנשים שהיו מוותרים על כל המדע והטכנולוגיה, ומעדיפים לחיות בטבע הפראי. יש אחרים שאומרים 'מה אכפת לי מה שקורה לעולם', כמו שאמר ברנארד שואו: 'מה עשו בשבילי הדורות הבאים שאני אעשה משהו בשבילם?' אלה חיים בגישה של 'לא אכפת לי שהעולם הזה ייחרב בעתיד, אני רוצה ליהנות ממנו היום וכמה שיותר'. בתחרות חיבורים 18- ז'אן ז'אק רוסו השתתף במאה ה שהנושא שלה היה האם הקדמה האנושית הופכת את האדם גם למוסרי יותר. כיום אנחנו יודעים בוודאות שלא. זה שיש לנו קדמה טכנולוגית ומדעית לא עושה אותנו מוסריים יותר, לפעמים אפילו פחות. הסיבה שבגללה בני האדם בנו פירמידות, פיתחו קודים גנטיים וטסו לירח לא נבעה משיקולים של טוב או רע לאנושות אלא בגלל שהם תמיד רוצים עוד. זה הופך אותם ליצורים אומללים שאף פעם לא מסתפקים במה שיש להם". אמת ושקר ״יש הבדל בין שקר לבין הונאה עצמית. מה זה שקר? שקר זה שאני מספר לך שיש לי יאכטה, כשאני יודע שאין לי יאכטה. הונאה עצמית זה כשאין לי יאכטה, אני מספר לך שיש לי ואני מאמין בזה. ההונאה העצמית השכיחה ביותר היא האופן שבו אדם רואה את עצמו. על כך חז"ל אמרו: 'כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו'. כלומר, אנחנו רואים את החולשות של הזולת אבל כשאנחנו בוחנים את עצמנו אנחנו לא מבחינים בשום בעיה. הונאה עצמית זה אחת האפליקציות שיש לנו בני האדם שעוזרת לנו לשרוד את החיים שלנו כי אם לא היינו משקרים לעצמנו, ומעוותים ומשנים את המציאות בצורה כזו שנוכל לסבול אותה, פשוט היינו משתגעים כולנו. אם לא היינו בטוחים מבחינה אבולוציונית שהילדים שלנו הם הכי יפים וחכמים בעולם, והיינו רואים אותם בצורה אובייקטיבית כפי שהם, יכול להיות שחלק מאיתנו היו נוטשים את הילדים שלהם. אנחנו מחווטים מבחינה אבולוציונית לראות את המציאות באופן שנוכל לסבול אותה. בגלל זה הבן אדם שאנחנו משקרים לו הכי הרבה זה אנחנו עצמנו. אנחנו לא עושים את זה במודע. אנחנו חיים הרבה פעמים בסרט בגלל זה וכשמישהו בא ומדליק לנו את האור באולם אנחנו פתאום לא מבינים מה שקורה. בהקשר זה שבא לרופא 90 אני נוהג לספר את הבדיחה על קשיש בן להיריון. הרופא 30- ואמר לו שהוא הכניס את אשתו בת ה שידע שזה לא הגיוני, סיפר לו על איש אחד שהלך לצוד דוב עם מטאטא במקום רובה וכשראה את הדוב הוא ירה

7

10/2025 - 340 רעננה

החזרנו אותם הביתה

ע ֵֵש ָָו שונא ליעקב

שנה 2000 אנטישמיות. בהודו התקיימו במשך לפחות שתי קהילות יהודיות שלא הותקפו מעולם בשל יהדותן. אחת מהן הייתה קהילת חבל קוצ'ין שמרבית חבריה עלו לארץ. בסין, בעיקר בעיר קאי – פנג, התיישבו יהודים ולא סבלו רדיפות. ביפן התעוררה 11- וה 10- במאות ה התנגדות ליהודים על רקע התערבותו לצד יפן של איל הון יהודי אמריקני – יעקב שיף – במלחמת רוסיה יפן . הוא תרם לחתימת הסכם שלום שסיים 1905 של שנת את המלחמה והביא חלק מהאינטליגנציה היפנית לכלל דעה שהיהודים הם כוח אדיר בארצות הברית המסוכן ליפן. יחד עם זאת, היו ביפן שהציעו לתת ליהודים שטח התרכזו 1938- מסוים במנצ'וריה אותו כבשה יפן מסין. ב פליטים 18,000 בשנחאי הכבושה תחת השלטון יפני יהודים ממרכז אירופה. שאלות נפוצות" מציג 7 – שמואל רוזנר בספרו "היהודים סיבות שונות לשנאה ליהודים: סיבות תועלתניות היה צריך להסביר את הכישלון הגדול של העולם הנוצרי . הצורך 1147 במסע הצלב השני שיצא מאירופה בשנת בהסבר הביא לעלילות דם נגד יהודים. לחילופין היה צריך לחגוג את ההצלחה הגדולה של העולם הנוצרי בכיבוש החוזר של ספרד מידי המוסלמים ולמי צריך להראות אצבע משולשת? ליהודים, בדמות הגירוש הגדול מספרד ורדיפתם ע"י האינקוויזיציה. היו בעבר הרבה 1492 בשנת אירועים מקומיים שהלהיטו את היצרים נגד יהודים, כמו למשל בעל אחוזה שחב חוב כספי גדול ליהודי והוא לא רוצה להחזיר את החוב, או למשל מנהיג פוליטי כושל שמעוניין לגלגל את האחריות מעצמו ומפנה את זעם ההמון כלפי יהודים שהם מיעוט מוחלש באזור שלטונו. סיבות דתיות ואורח חיים למן העת העתיקה בה חיו היהודים בסביבה פגנית, המשך בעולם הנוצרי ולאחריו המוסלמי, היהודים לא נטמעו. הם סירבו להסתגל מבחינה דתית/תרבותית לחברה הסובבת אותם וזה הפך אותם ל"אחרים", כאלה שבנוכחותם מזכירים באופן עיקש ואף מרגיז את שרידותם וחיוניותם למרות היותם מיעוט ולמרות שהמעטפת הדתית והתרבותית סביבם הייתה שתלטנית וכוחנית כלפיהם. השונות התבטאה בין היתר בשמירה על כשרות, בקדושת השבת ובחיים בקהילות נבדלות. סיבות פסיכולוגיות פרויד גרס שהנוצרים סובלים מתסביך אדיפוס – שנאת האב עד כדי רצון לרוצחו – שהרי היהדות היא האב ממנו יצאה הנצרות. פסיכולוגים לא פרוידיאניים גרסו שבעתות משבר, אומות ותרבויות סובלות ממשבר תודעתי עמוק ומחפשות הסבר, כלומר מי אשם? היהודים "אשמים" כמובן בקריסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, והיהודים "אשמים" כמובן בהתעצמות האסלאם מול הנצרות בימי הביניים, והיהודים "הנבלים" הקפיטליסטים

מאת: רן תלמודי 

ספרי הכותרת לעיל היא ציטוט ממדרש (קובץ מדרשי הלכה) שמסביר איך יתכן

אחד הסממנים הידועים של שנאת יהודים לאורך ההיסטוריה הוא עלילות הדם. זה התחיל בימי הביניים . זה כמעט תמיד אותו סיפור, על 20- ונמשך עד המאה ה יהודים שהורגים ילד נוצרי כדי להשתמש בדמו לעשיית מצות בפסח, רק הנאשם מתחלף לאורך הדורות. ואם במקרה נאשם יהודי בעלילת דם יצא זכאי במשפט, , האנטישמים 1911 למשל היהודי בייליס ברוסיה בשנת משתמשים בזיכוי כדי להוכיח את נכלוליות היהודים שהצליחו לגרום לזיכוי של פושע מול האימפריה הרוסית הגדולה. נשאלת השאלה למה שונאים אותנו? ההיסטוריון הישראלי יהודה באואר טוען בספרו "העם המחוצף" שבתרבויות שדתן מונותאיסטית התפתחה שנאת יהודים. הנצרות שיצאה מהיהדות (ישו היה יהודי שומר מצוות) רצתה להתפשט, להתנחל בלבבות העמים ולמחוק את סימני מוצאה ולכן טענה שהיא "ישראל האמיתי" בעוד שהיהודים חטאו ולראיה הם נענשים דרך חורבן וגלות. האסלאם טען שהיהודים והנוצרים פירשו בצורה שגויה את כתבי הקודש ואילו מוחמד הוא אחרון הנביאים, הוא המכתיב דרך ההתגלות שחווה את הדרך האמיתית. מכאן היחס המזלזל והשנאה של האסלאם לנוצרים ויהודים, ָר �ָּ בייחוד ליהודים. מוחמד לא סלח לקהילה היהודית בח ָָייב (ליד העיר מדינה, אליה עבר מוחמד ממכה בראשית ימיו כמנהיג דתי) על סירובה להתאסלם ולקבל את מרותו. שונא 1928 יהודים במיוחד הוא האסלאם הרדיקלי שנוסד בשנת במצרים על ידי חסן אל-בנא. הוא הקים את תנועת "האחים המוסלמים" ממנה חמאס ינק את האידאולוגיה שלו. התנועה דוגלת בפונדמנטליזם דתי ובשימוש בכוח להשגת מטרותיה כולל מלחמה בישראל כדי להשמידה. לעומת זאת, טוען יהודה באואר, בחברות שבסיסן התרבותי/דתי אינו מונותאיסטי לא קיימת כלל המדרש אומר: ״וישקהו - שלא נשקו בכל לבו״. כלומר עֵֵשו לא ממש זנח את שנאתו ליעקב גם בפגישת האיחוד המרגשת. במקורות קיימת הדעה שהאֶֶדומים, צאצאי עֵֵשו, הם למעשה ייצוג לנצרות לדורותיה השונאת לנצח יהודים. שעש ָָו, שונאו הגדול של יעקב, נפגש איתו לאחר חזרת יעקב ארצה מחרן, וכמתואר בתורה, רץ לקראתו, מחבק אותו ונושק לו.

8

10/2025 - 340 רעננה

החזרנו אותם הביתה

פלסטינית. בכך ישראל אכן נושאת בחלק מהאחריות לאסון המתמשך הפוקד את הפלסטינים בעזה. יחד עם זאת העולם מתעלם מהעובדה שאילו חמאס היה משחרר את החטופים שבידיו, הוא היה מסיים למעשה את המלחמה ואת הרס חיי הפלסטינים ולכן הוא נושא באוקטובר החמאס ביצע 7- באחריות הפוליטית לכך. ב פשעים נוראיים כלפי ישראלים וידע שהתגובה הישראלית תהיה עוצמתית ושאוכלוסיית עזה תישא בתוצאות האכזריות, אך הוא אדיש לסבל אזרחיו. בעבר היהודים חיפשו מוצא וחלקם מצאו את הציונות כפתרון ארוך טווח לאנטישמיות, כלומר הקמת מדינה לעם היהודי בארץ ישראל. בהקשר לאנטישמיות, הפתרון הזה הכזיב. שהרי מה קיבלנו מבחינת האנטישמיות כתוצאה מהקמת מדינת ישראל? קיבלנו שנאה מוסלמית כלפי היהודים במדינה היהודית שתקועים לערבים (לשיטתם) כעצם בגרון, קיבלנו תעמולה ערבית שהתיישבות היהודים בארץ ישראל היא המשך הקולוניאליזם, של , קיבלנו שטפון של 19- המעצמות האירופיות מהמאה ה גינויים וחרם מצד השמאל הליברלי בעולם המערבי, ובנוסף קיבלנו חששות במדינות שונות מנאמנות כפולה של אזרחיהן היהודים, כלומר חששות שאותם יהודים יעדיפו אינטרסים של מדינת ישראל על פני אינטרסים של המדינות בהם הם חיים.

הם אויבי המהפכה הקומוניסטית ברוסיה. בצמרת יצירות האומנות ידועות דמויות של יהודים המתוארים כנתעבים, למשל שיילוק במחזה "הסוחר מוונציה" של שייקספיר ופייגין, לוכד הילדים בספר "אוליבר טוויסט" של דיקנס. שנאה עצמית היו לא מעט הוגים יהודיים שטענו שמקור האנטישמיות הוא בהתנהגות היהודים עצמם. למשל הפילוסוף הצרפתי, יהודי ברנאר לזר, שלחם למען זיכוי הקצין היהודי צרפתי אלפרד דרייפוס (הואשם מסיבות אנטישמיות באשמת שווא של בגידה), טען שמי שאמלל את היהודים הם מנהיגי היהודים שהיה להם עניין, משיקולים תועלתיים, בשימור מצבם העלוב של היהודים תחת הנהגתם. חוזה הציונות הרצל טען שהיהודים סובלים מפני שהם מתעקשים לשבת בקרבם של עמים אחרים ובכך גורמים לפיתוח רגשות שליליים אנטי-יהודיים. באוקטובר אי אפשר שלא לראות 7 מאז פרוץ מלחמת את ההתחדשות של האנטישמיות מתוך הלב הליברלי של המדינות הדמוקרטיות. התופעה הזו נגלית באופנים שונים: זינוק במספר פשעי השנאה נגד יהודים בעולם המערבי, אובססיה ציבורית נגד ישראל ומעשיה, דמוניזציה של הציונות המציגה אותה כאידיאולוגיה ייחודית בפשעיה, חרם על אזרחים ישראלים, מוסדות ישראליים וסחורות ישראליות. כל זה מזכיר את הטלת הסטיגמה על יהודים בעבר. האנטישמיות עטופה בטענות שביקורת על ישראל אינה אנטישמיות ושסיווג הביקורת על ישראל כאנטישמיות היא טיעון מניפולטיבי שנועד לנטרל ביקורת על ישראל. יש אפילו שונאי ישראל הטוענים שאנטישמיות היא תגובה מוצדקת בגלל המעשים של ישראל כלפי העולם המוסלמי, בייחוד כלפי הפלסטינים. מאז הקמתה ישראל נמצאת במצב כזה או אחר של מלחמה נגד ערבים ובדרך כלל ידה על העליונה. זה יכול להסביר מדוע ישראל ויהודים תומכי ישראל מעוררים שנאה בעולם – החזק תמיד שנוא. לכך נלווית האנומליה של הפּּליטוּּת הפלסטינית. בניגוד לפליטי מלחמה אחרים בהיסטוריה המודרנית שלהגדרתם כפליטים הייתה תפוגה, העולם מנציח את הפליטוּּת הפלסטינית מאז קום מדינת ישראל. אפשר לשאול מדוע אחרי כל כך הרבה שנים עדיין אין לפלסטינים מדינה והאם לישראל יש יד בכך? כנראה שכן, וזו לא אך ורק אשמתם של הפלסטינים עצמם, של העולם הערבי ושל גופים בינלאומיים. המלחמה הנוכחית בעזה שגרמה שם להרס עצום ומצב הומניטרי קשה לתושבי הרצועה הביאה רבים בעולם לטעון שישראל מבצעת בעזה רצח עם. הביקורת על ישראל מתודלקת גם בהצהרות של שרים בממשלת ישראל על מיליון העזתיים למקומות אחרים 2 הכוונה להעביר את בעולם ולהתנחל שם. מי אשם במצב העגום של תושבי עזה? לאורך השנים ישראל נקטה במדיניות של טיפוח חמאס (ארגון שחרת על דגלו את השמדת ישראל) ככוח נגדי לרשות הפלסטינית, כאמצעי למנוע הקמת מדינה

יעקב ועשו

אפשר לסכם את המצב באירוניה: בעבר היהודים נחשבו גורם מפריע, ובאין להם מדינה, אפשר היה להתעלל בהם. ואילו היום הם גורם מפריע כי יש להם מדינה (שהצליחה) ולכן צריך לקעקע את מדינתם. rtalmudi@gmail.com

9

10/2025 - 340 רעננה

החזרנו אותם הביתה

מבזקים... מבזקים... מבזקים - בזאר עבודות יד של העמותה לאזרח הוותיק- מרכז היום ✿ מבקרי מרכז היום הוצג לרגל השנה החדשה בקניון רננים- עבודות האומנות כללו מוצרי קרמיקה וחפצי אומנות שונים, וזכו לעניין רב בקרב קהל המבקרים בקניון.

יהודית הלפר מאת: 

מבזקים

הגיעה עולים מצפון אמריקה קבוצה גדולה של ✿ עולים שהגיעו 250 לרעננה בסוף אוגוסט. מתוך בחרו לבנות את ביתם ברעננה. הלן מזוז, 75 , ארצה המשנה לראש העיר ומחזיקת תיק הקליטה, קיבלה את פניהם בשדה התעופה.

, בנוכחות יו"ר מבקרי המרכז הרימו כוסית לשנה החדשה ✿ העמותה, מאיר קצין, ומתנדבים. ראש העיר ברוידא הגיע לברך את המבקרים.

בהמשך קיימה העירייה, בהובלת מנהל קהילה ומחלקת הקליטה, אירוע קבלת פנים בפארק רעננה, בנוכחות ראש העיר ושר הקליטה אופיר סופר. העולים החדשים בעיר זוכים לחיבוק ואהבה מהנהלת העיר ומתושביה וגם למגוון פעילויות מיוחדות המותאמות להם כגון: טיולים, חוגים לילדים ולמבוגרים, סדנת תעסוקה ועוד.

, התומכת במשפחות נפגעי הטרור משפחה אחת בעמותת ✿ וחיילי צה"ל, הרימו כוסית במשכנו החדש של סניף רעננה.

מתנדבות מועדון "חברותא", הפועל במוצאי שבתות אחת ✿ לשבועיים נפגשו להרמת כוסית לכבוד השנה החדשה. המתנדבות עוזרות בארגון האירוע ומתיה אחראית לגביית הכספים.

לקראת ראש השנה התקיימו בעיר מספר אירועים: ✿ עם יונתן רזאל, ליאור אלמליח והתזמורת מופע סליחות האנדלוסית.

Yehudit_helfer@walla.co.il

מימין לשמאל: בטי, ונטורה, מזל, מתיה, רחל גולדנברג, רינה, מרים זכות, מושיקו, עדינה ועדנה.

10

10/2025 - 340 רעננה

החזרנו אותם הביתה

מאת: דני הורוביץ  האסיפה השנתית של העמותה למען האזרח הוותיק - רעננה

- החיים הם שיעור פילוסופיה 7 המשך מעמוד ›

ריקין מתרצה ומספר שבגיל שבע וחצי הוא נפצע בתאונת דרכים, היה קרוב למוות ומאז הוא מרותק לכיסא גלגלים. הוא ממשיך ומספר ששנים ספורות לאחר נישואיו, שנמשכו שנה, אשתו חלתה במחלת חשוכת מרפא והוא סעד 25- כ שנה, עד שלאחרונה היא נפטרה. 20- אותה כ סיכום "אין ספק שהגישה שלי לחיים היא להתמקד ברגע וההבחנות שאני עושה בין טפל ועיקר הן שונות משל אנשים אחרים ומושפעות מההתמודדויות שלי. אני אמנם איני אדם מאמין, אך אני אוהב את היהדות כתורת חיים והיא מלמדת אותנו את הכרת התודה ואני מכיר תודה על כל מה שהרווחתי בחיי". תודה? "המודעות שלי למוות ולסופיות של החיים היא זו שגרמה לי לאהוב אותם ולהעריך אותם וכל דקה שיש בהם, הרבה יותר מאנשים רבים אחרים. לכן, ככל שזה נשמע אבסורד או לא נורמלי, אני הרווחתי המון מהחיים האלה, עם כל הבלגן הגדול שהיה לי בהם. החיים שלי טובים, אני אוהב את הדברים שאני עושה ואני עושה את הדברים שאני אוהב, אני שמח בחלקי ומאושר יותר מרוב האנשים סביבי, לרבות אלה שלא חוו כל טרגדיה שהיא. אני לא גיבור גדול ולא עשיתי שום דבר הרואי בחיי. יאמרו לך הרבה אנשים שחוו טרגדיות ומשברים בחייהם שהמשברים יצרו להם כוחות והם נבנו מהם למשהו טוב יותר". וכשאני מתייחס להיותו מרותק לכיסא גלגלים, הוא מגיב: "אני אמנם יושב על כיסא גלגלים ואני לא יכול ללכת, אך אני עושה את כל הדברים שאני יכול לעשות. הנכות שלי היא הכי בולטת שיש, אבל היא נכות פחות קשה מהרבה נכויות אחרות שהן פחות נראות לעין, שלא לדבר על אלה שסובלים מכאבים נפשיים ומכאבים פיזיים וכרוניים. "אדם בריא, כזה שאין לו פגיעה או נכות, עם והוא מוסיף: כל האמפתיה שלו לנכה, רואה רק את החסר אצלו ואינו יכול להבין את הרווח העצום שאנשים מפיקים ממצבם, ואין להאשים אותו בכך. אתה יכול לחוות חיים מלאים ומאושרים גם כשאתה שוכב במיטה ואתה יכול להיות אומלל גם אם אתה יכול לרוץ. כל המחקרים מראים שהאושר הרבה פעמים נמצא במקומות האחרונים שהיית מצפה למצוא אותו. לעיתים דווקא העשירים ו"המצליחים" אינם זוכים לאושר, כי הם מקדישים את חייהם לרדוף אחרי משהו שהוא בלתי ניתן להשגה. בקורסים שלי אני מלמד את הספר 'פו הדוב' שמהווה דוגמה למי שמאושר. הוא כל בוקר קם ושואל את עצמו מה אני רוצה לאכול ארוחת בוקר? ולאחר שהוא אוכל, הוא נהיה מאושר. אני כמוהו מהבחינה הזאת. לאחר שהבנתי את זה אני חי כך ובגלל זה טוב לי". איחול עצמי לשנה החדשה שהחלה זה עתה? "שהחיים שלי יישארו כמו שהם עכשיו, כמה שיותר זמן". Danny10@hotmail.co.il

כמדי שנה, לקראת תחילתה של שנה חדשה מתקיימת במשרדי העמותה אסיפה כללית שנועדה לסקור את

פעולות העמותה ולתכנן את השנה הבאה.

, יור" העמותה, ניהל את הישיבה במקצועיות מאיר קצין ובנועם הליכות. הוא סקר את הפעילות הרבה שלה מאז , ציין במיוחד את הישגיה בשנה האחרונה 1983- הקמתה ב בצד האתגרים שאיתם היא מתמודדת והודה לחברי ההנהלה על תרומתם. בהמשך, נבחרו חברי הוועד המנהל וועדת הביקורת. גזבר חיימקה פרלשטיין ומנכ"ל העמותה - יוסי רביד העמותה - דיווחו על מגוון פעילויותיה, על שביעות רצון המבקרים בהם והודו על כך למנהלות המרכזים. כמו כן, הוצגו הדוחות , שהוכנו ע"י רו"הח 31.12.24 המילוליים והכספיים ליום , ואלה אושרו פה אחד. איריס שטארק החדשה בסיום האספה, שתי מנהלות המרכזים – מרכז היום לרווחת קשישי העיר ומרכז התרבות כושר ופנאי לאוכלוסייה פירטו את הפעילות מיכל מילר וגילה ערן הבוגרת בעיר - הענפה שהן מובילות. מרכז היום מעניק לקשישים פעילויות חברה ותרבות, חוגי הפעלה ומלאכה, ריפוי בעיסוק, התעמלות, ארוחות בוקר וצוהריים וכן הסעות אל המרכז וממנו. מרכז התרבות כושר ופנאי מפעיל מגוון חוגים, כמו ספורט, חדר כושר, פילאטיס, מועדון ברידג', חוגי אמנות, פיתוח אישי, כמו לימוד שפות, מוזיקה ותנ"ך. המרכז מארגן לחבריו גם טיולים ונופשונים, בארץ ובחו"ל. שתי המנהלות זכו למילות הוקרה על הרחבת היקף הפעילות והגדלת מספר האנשים שפוקדים את המרכזים, על שיפור האמצעים שבמקום, ובכלל על פעילותן המקצועית והמסורה. הוגש דו"ח על הפעילויות שמרכזת מרים זכות (נעדרה מהישיבה): קבוצת פטאנק, טיולים, מכשור למניעת נפילות וצילום אירועים. בסיום הישיבה המשתתפים הרימו כוס לחיים לכבוד השנה החדשה וחולק להם הירחון החגיגי של העמותה – "כיוון חדש". עיתון שנכתב ע"י צוות מתנדבים שמשמשים כחברי מערכת העיתון. העיתון מיועד לאוכלוסייה המבוגרת בעיר ומופץ באינטרנט ובמוקדים בעיר שאליהם גמלאים נוהגים להגיע. danny10@hotmail.co.il

11

10/2025 - 340 רעננה

החזרנו אותם הביתה

צ׳ילבות

תיאטרון

נאוה וינגרטן מאת:  מאת עומר קרן, תיאטרון הקאמרי שחקניות: מרים זוהר, מיה לנדסמן ועוד. אלי קופרמן וחוה זלצר הן שתי שחקניות שמפרידים ביניהן שבעה עשורים, כמו גם הסתכלות על עולם בכלל והתיאטרון בפרט. אלי היא צעירה פרועה המייצגת את הדור החדש בתיאטרון, עם כל האנרגיה והשאפתנות שבאות יחד איתו, ואילו חוה זלצר, היא דיווה קשוחה ומרירה בת תשעים פלוס, המייצגת את הדור הישן עם הניסיון והמוניטין שצברה לאורך השנים.

שתיהן דעתניות, בטוחות בעצמן בהערכת הקהל, בהצלחתן המקצועית, והן בעלות לשון חדה, ועדיין נראה שאין להן דבר במשותף. לאלי הצעירה שפה עכשווית, גסויות ותפיסה משלה על מראה חיצוני, אהבה, חברות וקשר עם המין השני. חווה המבוגרת לא מקבלת אפילו את שמה של אלי כי הוא שם של בן. מה שמתחיל במלחמה קשה וארסית, הופך למערכת יחסים מפתיעה. הן הכי שונות, לא מסכימות על כלום, אבל בין זו שמתחילה את דרכה לזו שעומדת בפני סיומה, מחבר דבר אחד: תשוקה אדירה לחיים. חוה לועגת לאלי על המראה שלה: שמנה, לא נשית, מחוספסת ואנוכית "ואת עוד רצית לשחק את קורדליה, דמות שכולה אהבה. איך אפשר לאהוב דבר כל כך אגואיסטי?" ואלי לא נשארת חייבת ומכה בחזרה: "לא, כי את כולך לב, ואיך את חושבת לשחק את ליר, אבא לשלוש בנות כשאת בכלל לא יודעת מה זה ילדים?"... המחזה מתחיל בפיצוץ בין השתיים. אך ככל שהעלילה מתקדמת, מתפתח מתחת לעוינות קשר חברות המבוסס על הכרה והערכה. ההצגה מעלה נושאים כמו כבודו של אדם בכל גיל, חברות שאינה תלויה בדבר וכן עולם התיאטרון כעולם אכזרי ולא בטוח מבחינה תעסוקתית. הליהוק של גלעד קמחי מושלם. מרים זוהר שחקנית עוצמתית ומעוררת השראה. לרגעים נדמה שלא הכול סיפורים, וההצגה מתארת משהו אמיתי מחייה.. הרצון להיות נאהב ומוערך על ידי הקהל מול הגיל המתבגר והגוף שבוגד. מיה לנדסמן מציגה מהפך מצעירה אגואיסטית לכזו ששמה את טובת האחר לפני טובתה והגשמת חלומה. היא לומדת מחוה על נשיות, נימוס, כבוד, ומוציאה לפועל את הטוב שהסתתר בתוכה. אלי מצידה נותנת לחוה תחושת רלבנטיות ונותנת לה טעימה מהחיים המודרניים. למבוגרים ההצגה לעיתים היא מבט במראה. לצעירים יותר, חומר למחשבה על המבוגרים בסביבתם... .2025 המחזה יעלה בבית יד לבנים בנובמבר nava_win@yahoo.com צילום: אוהד רומנו

רוקם באור

תערוכה

מלכה מהולל מאת:  תערוכה של הצלם ונגליס קיריס מוזיאון ארץ ישראל, רמת אביב אוצרת: רז סמירה

מי שמקצועו או תחביבו צילום לומד בין הדברים הראשונים בתחום שפוטוגרפיה היא ציור או רישום באור. צלם האופנה היווני הידוע ונגליס קיריס לוקח את הצילום באור צעד אחד קדימה לרקמה באור. הוא עדיין צלם, אבל הוא גם אומן בנשמתו, מה שהוביל אותו ליזום ולערוך תערוכה יוצאת דופן באיכותה, ביופייה ובחשיבותה.

ונגליס קיריס נענה להזמנת המוזיאון והגיע הנה כדי להקים תערוכה דומה באופייה לכזאת שעשה ביוון. המוזיאון העמיד לרשותו ששמור בביתן לתרבות יהודית ולפולקלור, אוסף שמכיל תלבושות מלאות, 20-18- את האוסף הגדול של התלבושות מהמאות ה פריטי לבוש, כיסויי ראש, תכשיטים וטליתות. האוסף הזה זכה לחיים חדשים מזווית מקורית ובלתי צפויה. מקורן של התלבושות בקהילות יהודיות ברחבי העולם: בוכרה, עיראק, איראן, תימן, פולין, טורקיה, ארצות הבלקן וארצות במערב אירופה. דוגמנים ודוגמניות והלביש אותם בתלבושות האלה, צילם אותם, הדפיס את הצילומים על בדי 80 ונגליס הזמין לא פחות מ כותנה גדולים ואז החלה המלאכה הייחודית: צוות רוקמות רקם על חלק מהצילומים דוגמאות עדינות בחוטי זהב וחוטים אחרים שהדגישו את יופי הלבושות והצילומים. היצירות עצמם מפעימות אבל הן מקבלות חיים אמיתיים בעזרת תאורה מדויקת שמדגישה את העבודות. יש בתערוכה שילוב ושיתוף פעולה בין מלאכת הצילום, מלאכת היד, אוצרות וההיסטוריה שמלמדת שיש מקום לכל קהילה באשר היא. בנובמבר. 15 כדאי למהר. התערוכה תיסגר ב- malcamehulal@gmail.com

12

10/2025 - 340 רעננה

החזרנו אותם הביתה

/ סוזן מייסנר זוהר כמו גן עדן יהודית הלפר מאת: 

: פולין ברייט, מתקשה להיפרד מקברו של בנה שנפטר ממחלת לב מולדת 1918 ינואר בהיותו בן חודשים ספורים בלבד. ביחד עם בעלה תומס ושלוש בנותיהן: אוולין, מגי ווילה, הם עומדים לעזוב את קוויקרטאון שבפנסילבניה, ולעבור לפילדלפיה העיר הגדולה, בהזמנת פרד, דודו הערירי של תומס שהוא בעלים של בית לוויות. פרד הערירי מציע לאחיינו ולמשפחתו להתגורר בביתו וללמוד את מקצוע הקברנות על מנת שיוכל לרשת אותו בבוא העת. לפולין היה ברור מלכתחילה שהיא רוצה לנהל את משק ביתה בעצמה ואין לה צורך בסוכנת בית, ובהמשך גם השתוקקה לטפל בגופות לקראת הקבורה בעצמה. פולין משתלטת די מהר על ניהול ביתה החדש בעזרת הבנות. בתה האמצעית מגי מסתקרנת מעבודת אימה ומצטרפת לעבודתה. מלחמת העולם הראשונה בעיצומה. תומס מקבל צו גיוס ומתגייס לצבא ארה"ב, כמו ג'יימי, בן השכנים בן

ספר

השמונה עשרה, שמגי מאוהבת בו בסתר. המשפחה מנסה להסתדר בלי תומס, אבל אז פורצת מגיפת השפעת הספרדית במלוא העוצמה. פולין מתנדבת לסייע למשפחות עניות שבן משפחתן חלה ויום אחד אוספת לביתה תינוק שאימו מתה ואחותו גססה. רבים מחבריהם ומכריהם של בני המשפחה הולכים לעולמם. האסון העולמי אינו פוסח גם על משפחתם. אט אט נעלמת מגיפת השפעת, מלחמת העולם מסתיימת והחיילים חוזרים מהצבא, גם ג'יימי. העלילה קופצת מספר שנים קדימה, וילה נערה צעירה, מגי עוזרת לאביה בבית הלוויות ואוולין היא רופאה פסיכיאטרית מתמחה. לאן יוביל אותן סיפור חייהן? האם תזכינה לאהבה בבגרותן? הספר כתוב כיומנים אישיים של פולין ושלוש בנותיה, כל דמות בשפתה, בהתאם לגילה. לצורך כתיבת הספר, ערכה הסופרת מייסנר תחקירים מעמיקים על תולדות השפעת הספרדית, שנתנו לה כיוון בכתיבת הספר. ספרה הנוסף, גם הוא רב-מכר הוא: "סודות של חיים נפלאים". Yehudit_helfer@walla.co.il מלכה מהולל מאת:  בימוי: ג'ניפר דבולדר משחק: יואכים ארסגל, חוזה גרסייה, אור אטיקה מערכת החינוך הייתה מאז ומעולם נושא חביב על תסריטאים ובמאים ברחבי העולם. סרטים כמו להתראות מר צ'יפס, לאדוני באהבה, ללכת שבי אחריו, וויפלאש וסיכון מחושב (עם מישל פייפר) הם רק דוגמאות אחדות לנושא. במרבית הסיפורים מדובר בתלמידים שאינם תלמידים רגילים, ועל כן זקוקים למישהו אחד, למורה אחד שיאמין בהם. יש נם גם סרטים הפוכים - איך מורה מרושע וסאדיסט אחד יכול לנסות להרוס חיים של תלמיד (וויפלאש). להיסטוריה יש דוגמאות של כאלה שהצליחו. לתת את הקול שייך לז'אנר הראשון, לז'אנר של המורה הטוב המשתמש בשיטות הוראה לא קונבנציונליות, ואף שהן מוכיחות את עצמן עדיין הוא מסכן את עצמו ואת משרתו. הסיבה, כמובן, היא שהוא מאיר את חבריו לחדר המורים באור פחות מחמיא ממה שהם היו רוצים לחשוב על עצמם. מר דווארסו, המורה החדש לדרמה, שאינו חושש להשתמש בשיטות הוראה נועזות כדי שעובר עם אימו לגור בעיירת 14 לחלץ מתלמידיו כישורים וכישרונות שהם בעצמם לא ידעו שקיימים בהם. כזה הוא קולין, ילד בן הולדתה אחרי גירושיה. קולין סובל מגמגום שפסיכולוגים וקלינאי תקשורת לא הצליחו לרפא. באופן פרדוכסלי דווקא החוג לתיאטרון יאתגר את קולין להתמודד עם הגמגום. כבר בתחילה בוחר המורה להסיר את הקליפות מעל קולין באמצעות דימוי בננה שמקלפים אותה. השיעורים שלו קולניים, דבר שמעצבן את המורים האחרים שמרבים להתלונן עליו. איזו הצגה בוחר דווארסו להעלות בהפקת סוף השנה? את סיראנו דה ברז'ראק, שבדומה לקולין סובל גם הוא מפגם שמפריע לו (אף גדול). גם חברו הטוב של קולין מקס סובל משונות חברתית שמפריעה לו במיוחד בשל יחסו המחפיר של אביו להומוסקסואליות. לא צריך להיות פסיכולוג מומחה להבין שקולין משליך את רגשותיו על סיראנו וכך מצליח לעבור את הדרך הקשה לגאולה. רגע לפני שהוא עולה על הבמה, אומר לו המורה החכם את המשפט: "על הבמה אתה יכול להיות מי שתרצה, אפילו אתה עצמך." את המשפט הזה מיהרתי לרשום לי כדי לא לשכוח את העומק והאמת שבו. אז יש בסרט הזה אדם שמאמין באחר, יש כאלה שסובלים משונות חברתית, ישנם אנשים מקובעים ושמרנים - ולגמרי במקרה התפאורה היא כיתת בית ספר. זה יכול היה באותה מידה להיות סביבת עבודה, או צבא, או תנועת נוער, או משפחה. כי אנחנו כולנו צריכים רק בן אדם אחד שיאמין בנו, אפילו אם הוא זה שמשלם בסוף את המחיר. malcamehulal@gmail.com לתת את הקול

סרט

13

10/2025 - 340 רעננה

החזרנו אותם הביתה

לאה קליין מאת: 

בישולאה

שני מרקים מרק כרישה כפות שמן זית 4 ❱ כרובית קטנה ½ ❱ תפודים בינוניים 2 ❱ כרישה 1 ❱ כפות סולת 2 ❱ כוסות מים 8-6 ❱ כפות אבקת מרק עוף 2 ❱ כפית שמיר קצוץ. 1 ❱ מלח ופלפל ❱

דקות. את התפודים לחתוך לקוביות ואת הכרובית – לפרחים, להוסיף 7- לנקות את הכרישה ולחתוך לטבעות ולאדות בשמן הזית במשך כ דקות. להוציא את הירקות ולהעביר בבלנדר ולהחזיר לסיר. 20- את הירקות, המים, אבקת המרק והתבלינים (ללא השמיר) ולהמשיך לבשל כ דקות נוספות. אם המרק סמיך מדי, ניתן לדלל אותו במעט מים. 10- להוסיף את הסולת והשמיר ולבשל כ

מרק תרד כף אבקת מרק-עוף 1 ❱ גזרים חתוכים לפרוסות 3-2 ❱ גר' תרד קפוא או טרי 800 ❱ מלח ופלפל. ❱ כפות שמן זית 3 ❱ בצל קצוץ 1 ❱ כוסות מים 5 ❱

לטגן את הבצל בשמן, להוסיף את עלי התרד והגזר ולאדות מעט, להוסיף את יתר החמרים ולבשל כשעה. לרסק בבלנדר.

Cleah1@walla.com

העמותה לאזרח הוותיק ברעננה ותושבי רעננה כולה,

למאיר קצין - יו"ר העמותה

ברכות חמות להולדת שלוש הנינות

שיר, נטע ובארי

מזל טוב

מאחלים ומייחלים לשיקומם המלא והמהיר.

וכן ברכות לנישואי הנכד אלישבע עב"ל יוסף

העמותה למען האזרח הוותיק - רעננה פינת חנה סנש 114 ההגנה

אולם וחדרים לאירועים: ימי הולדת, ישיבות ˆ מפגשים עסקיים, סדנאות, חוגים ˆ פעילות חברתית. ˆ

כן ירבו שמחות, נחת, אושר ובריאות לכל המשפחה המורחבת!!! מברכים: חברי הנהלת העמותה וצוות העובדים

חניה נוחה במקום

בשעות אחר הצהרים והערב. איש. 50-70 עד 10- החל מ פרטים והרשמה לפנות למרים/אסתר בשעות הבוקר 09-7747041 . טל

14

10/2025 - 340 רעננה

החזרנו אותם הביתה

שי אלקובי תשחץ מאת: 

תשחץ

חברותא שמחים להזמינכם לערב חברתי אחת לשבועיים במרכז תרבות כושר ופנאי רעננה 114 ההגנה ״בואו לעשות שמח״ 19:30 מוצ"ש בשעה 18.10.25 . שייקה גינזבורג הזמר והגיטריסט . רפי וולבה ובליווי המאסטרו והקלידן שכולם אוהבים. 60- בערב ״שירי תקוה ואהבה״ וריקודי שנות ה 19:30 מוצ"ש בשעה 01.11.25 . דניאל תמיר הזמר והגיטריסט

. אבי שחם ובליווי המתופף בערב ״שירים מסביב לעולם״

שכולם אוהבים. 60- וריקודי שנות ה כולל כיבוד עשיר ומפנק. ₪ 50 : כניסה לאירוע

(נא להביא מזומן מדוייק) כרטיסים בכניסה לאירוע מרים ורחל נשמח לראותכם,

15

10/2025 - 340 רעננה

החזרנו אותם הביתה

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה (קידום בריאות בגיל השלישי) פרויקט ח.י.ל

הליכה נורדית • מפעילה, מחזקת ומגמישה את שרירי פלג גוף עליון. • שיפור כושר גופני, משפרת קואורדינציה. • משפרת סיבולת לב ריאה ומייעלת זרימת דם. • מפחיתה עומס מהגב התחתון וממפרקי הברכיים. • משחררת כאבים ומתח בשרירים באזור צוואר וכתפיים. • מקילה על הליכה בעליות, בירידות ובשטחים חלקים. • הליכה זו מתאימה גם למוגבלים בתפקוד, כחלק משיקום (קבוצה נפרדת לחולי פרקינסון, טרשת נפוצה, שבץ מוחי). וחזרה לשגרה. . בפארק רעננה ליד האגם – מקום הזינוק פתיחת הקבוצה מותנה במספר הנרשמים 10/2025 החל אמצע חודש מפגשים (פעם בשבוע) כולל שימוש 5- ל ₪ 300 עלות: . במקלות, ביטוח ודמי הרשמה. מדריכה מוסמכת הרשמה ותשלום מראש לאחר השיעור השלישי יש לרכוש מקלות. 18.00 רביעי בשעה או הקורס יתקיים בימי שלישי 09-7747041 מרים/אסתר לפרטים והרשמה בשעות הבוקר • משפרת יציבה ומאזנת את שיווי המשקל. • צריכת קלוריות מוגברת, פעילות חברתית. • מתאים לגברים ונשים ברמות הליכה שונות.

העמותה למען האזרח הוותיק רעננה מרכז תרבות כושר ופנאי חוויות ❤ השראה ❤ חדשנות הרשמה לחוגי אומנות 2025-2026 חוג/מורה יום ושעה עלות לחודש

₪ 220

08:45-11:00 שלישי

ציור בהדרכה איתן מנשרוב ציור בהדרכת עמית תובל

₪ 220

10:00-12:00 רביעי בוקר 16:00-18:00 רביעי אחה"צ

₪ 360 כולל חומרי גלם

11:10-14:10 ראשון 08:30-11:30 שלישי 11:30-14:30 שלישי 08:00-11:00 שני 11:15-14:15 שני 09:00-12:00 רביעי

עיסת נייר בהדרכת: טלי ירון

₪ 360 כולל חומרי גלם ₪ 360 כולל חומרי גלם

קרמיקה בהדרכת: איילת נדלסטיצ'ר

קרמיקה בהדרכת: זהבה הוד

₪ 360 כולל חומרי גלם

10:00-13:00 חמישי

קרמיקה מתי טל

₪ 250

16:00-18:00 רביעי

סריגת בובות אריאלה זיוניץ

09-7720707. בטל והרשמה פרטים שלנו הווטצאפ לקבוצת הצטרפו רעננה 114 ההגנה , ופנאי כושר תרבות מרכז צרפתית. איטלקית. ספרדית. ערבית ריקודי עם נשים חבורת זמר המרעננים נפגשים שישי בבוקר פיתוח קול. תיאטרון. אורגנית. . NIA ריקוד אתני. ניה חדר כושר חדיש כולל שיעורי התעמלות מוזמנים לשבוע ניסיון ללא תשלום או התחייבות בקרוב נופשונים... - מצפה רמון מלון דרומה - אלף שיר לצפון מלון איילה 1/2026 כפר בלום 2/2026 אילת המיטב מרכז תרבות כושר ופנאי 09-7720707 , רעננה 114 ההגנה

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה , פינת רחוב חנה סנש, רעננה 114 רח' ההגנה

מרכז יום לאזרח הוותיק 2025 תוכניות מיוחדות לחודש אוקטובר

יום חמישי יום חמישי יום חמישי יום חמישי

09.10.25 16.10.25 23.10.25 30.10.25

בשעה

- 10:30

. שירה בציבור עם שייקה . שרים עם קובי והאקורדיון . שרים עם טושקו והחצוצרה

בשעה בשעה בשעה

- 10:30 - 10:30 - 10:30

. שרים עם ארז שמואלי

* מכירות במרכז יום:

יום חמישי

23.10.25

- מכירת תיקים ותכשיטים.

* ייתכנו שינויים בתכנית *

מרכז יום לאזרח הוותיק להרשמה - ☎ 09-7711598

16

10/2025 - 340 רעננה

החזרנו אותם הביתה

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online