כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אוקטובר 2025 - גיליון 340

צ׳ילבות

תיאטרון

נאוה וינגרטן מאת:  מאת עומר קרן, תיאטרון הקאמרי שחקניות: מרים זוהר, מיה לנדסמן ועוד. אלי קופרמן וחוה זלצר הן שתי שחקניות שמפרידים ביניהן שבעה עשורים, כמו גם הסתכלות על עולם בכלל והתיאטרון בפרט. אלי היא צעירה פרועה המייצגת את הדור החדש בתיאטרון, עם כל האנרגיה והשאפתנות שבאות יחד איתו, ואילו חוה זלצר, היא דיווה קשוחה ומרירה בת תשעים פלוס, המייצגת את הדור הישן עם הניסיון והמוניטין שצברה לאורך השנים.

שתיהן דעתניות, בטוחות בעצמן בהערכת הקהל, בהצלחתן המקצועית, והן בעלות לשון חדה, ועדיין נראה שאין להן דבר במשותף. לאלי הצעירה שפה עכשווית, גסויות ותפיסה משלה על מראה חיצוני, אהבה, חברות וקשר עם המין השני. חווה המבוגרת לא מקבלת אפילו את שמה של אלי כי הוא שם של בן. מה שמתחיל במלחמה קשה וארסית, הופך למערכת יחסים מפתיעה. הן הכי שונות, לא מסכימות על כלום, אבל בין זו שמתחילה את דרכה לזו שעומדת בפני סיומה, מחבר דבר אחד: תשוקה אדירה לחיים. חוה לועגת לאלי על המראה שלה: שמנה, לא נשית, מחוספסת ואנוכית "ואת עוד רצית לשחק את קורדליה, דמות שכולה אהבה. איך אפשר לאהוב דבר כל כך אגואיסטי?" ואלי לא נשארת חייבת ומכה בחזרה: "לא, כי את כולך לב, ואיך את חושבת לשחק את ליר, אבא לשלוש בנות כשאת בכלל לא יודעת מה זה ילדים?"... המחזה מתחיל בפיצוץ בין השתיים. אך ככל שהעלילה מתקדמת, מתפתח מתחת לעוינות קשר חברות המבוסס על הכרה והערכה. ההצגה מעלה נושאים כמו כבודו של אדם בכל גיל, חברות שאינה תלויה בדבר וכן עולם התיאטרון כעולם אכזרי ולא בטוח מבחינה תעסוקתית. הליהוק של גלעד קמחי מושלם. מרים זוהר שחקנית עוצמתית ומעוררת השראה. לרגעים נדמה שלא הכול סיפורים, וההצגה מתארת משהו אמיתי מחייה.. הרצון להיות נאהב ומוערך על ידי הקהל מול הגיל המתבגר והגוף שבוגד. מיה לנדסמן מציגה מהפך מצעירה אגואיסטית לכזו ששמה את טובת האחר לפני טובתה והגשמת חלומה. היא לומדת מחוה על נשיות, נימוס, כבוד, ומוציאה לפועל את הטוב שהסתתר בתוכה. אלי מצידה נותנת לחוה תחושת רלבנטיות ונותנת לה טעימה מהחיים המודרניים. למבוגרים ההצגה לעיתים היא מבט במראה. לצעירים יותר, חומר למחשבה על המבוגרים בסביבתם... .2025 המחזה יעלה בבית יד לבנים בנובמבר nava_win@yahoo.com צילום: אוהד רומנו

רוקם באור

תערוכה

מלכה מהולל מאת:  תערוכה של הצלם ונגליס קיריס מוזיאון ארץ ישראל, רמת אביב אוצרת: רז סמירה

מי שמקצועו או תחביבו צילום לומד בין הדברים הראשונים בתחום שפוטוגרפיה היא ציור או רישום באור. צלם האופנה היווני הידוע ונגליס קיריס לוקח את הצילום באור צעד אחד קדימה לרקמה באור. הוא עדיין צלם, אבל הוא גם אומן בנשמתו, מה שהוביל אותו ליזום ולערוך תערוכה יוצאת דופן באיכותה, ביופייה ובחשיבותה.

ונגליס קיריס נענה להזמנת המוזיאון והגיע הנה כדי להקים תערוכה דומה באופייה לכזאת שעשה ביוון. המוזיאון העמיד לרשותו ששמור בביתן לתרבות יהודית ולפולקלור, אוסף שמכיל תלבושות מלאות, 20-18- את האוסף הגדול של התלבושות מהמאות ה פריטי לבוש, כיסויי ראש, תכשיטים וטליתות. האוסף הזה זכה לחיים חדשים מזווית מקורית ובלתי צפויה. מקורן של התלבושות בקהילות יהודיות ברחבי העולם: בוכרה, עיראק, איראן, תימן, פולין, טורקיה, ארצות הבלקן וארצות במערב אירופה. דוגמנים ודוגמניות והלביש אותם בתלבושות האלה, צילם אותם, הדפיס את הצילומים על בדי 80 ונגליס הזמין לא פחות מ כותנה גדולים ואז החלה המלאכה הייחודית: צוות רוקמות רקם על חלק מהצילומים דוגמאות עדינות בחוטי זהב וחוטים אחרים שהדגישו את יופי הלבושות והצילומים. היצירות עצמם מפעימות אבל הן מקבלות חיים אמיתיים בעזרת תאורה מדויקת שמדגישה את העבודות. יש בתערוכה שילוב ושיתוף פעולה בין מלאכת הצילום, מלאכת היד, אוצרות וההיסטוריה שמלמדת שיש מקום לכל קהילה באשר היא. בנובמבר. 15 כדאי למהר. התערוכה תיסגר ב- malcamehulal@gmail.com

12

10/2025 - 340 רעננה

החזרנו אותם הביתה