זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

קניג יהודה דב בן טוביה ורחל יליד לודז', פולין

נולדתי בשנת 7291 בעיר לודז', פולין. לאבי, טוביה, היה בית מלאכה לחייטות ובו העסיק כ-8 חייטים, אמי הייתה עקרת בית. ביתנו היה חילוני. היו לי אח ושתי אחיות. בילדותי למדתי בבית ספר פולני. מתחילת המלחמה עד קיץ 4491 הייתי בגטו לודז'. אני זוכר את תחילת ימי הגטו ואת העובדה שהכריחו אותנו לעבור אליו עם ההכרזה על העיר כעיר גרמנית

“ליצמנשטאט" מייד לאחר הפלישה הגרמנית. על רקע המחסור באוכל והרעב ששרר בגטו במהלך המלחמה, היו גילויי אנטישמיות, והפולנים הוציאו את היהודים מהתור ללחם. גרתי עם הוריי ואחי הגדול. שתי אחיותיי וסבתי נסעו לפיוטקוב. בגטו עבד אבא כחייט אומן יחד עם אחיו. אני עבדתי עם כמה נערים, בתחילה במסגרות, עבודה שלמדנו תוך כדי ביצועה, ואחר כך ברצענות במפעל שהעסיק כמאה עובדים. יצרנו אוכפים ומושכות לסוסים ותפרנו ביד תיקים גדולים. עם חיסול הגטו באוגוסט 4491 נשלחתי עם אחי לאושוויץ. ב-42 באוגוסט הייתי בין 222 צעירים שהושארו . עם התקרבות הצבא הרוסי, בסוף 4491, הועברנו למחנה זקסנהאוזן B 7994 בחיים ועל זרועי קועקע המספר על יד ברלין, ומשם למחנה לווין ליברוז, שם עבדתי בהנחת מסילת רכבת. הוחזרנו לזקסנהאוזן ומשם למחנה מאוטהאוזן שבאוסטריה ועבדתי בפינוי הריסות מהפצצות האמריקאים. אחי נפטר במחנה. בהמשך, נלקחתי למחנה אבנזה שבאוסטריה. בשל מצבי הגופני הירוד הועברתי לבית חולים בעיר באד-אישל באוסטריה, וטופלתי שם במשך שנה. לאחר מכן יצאתי במסע בדרכי ארצה. נסעתי עם חבר למחנה עקורים בזלצבורג, חצינו ברגל את האלפים והגענו לאיטליה. עברתי בין כמה מחנות עקורים שארגנו שליחי עלייה ב', ובאפריל 7491 הועברנו מהווילה צ'ריאנו מאניאנה בגנואה בסירות גומי לאניית המעפילים “שאר ישוב". משחתות בריטיות עקבו אחרי האנייה, ובהגיענו לחיפה העבירו אותנו למחנה מעצר בקפריסין. הגעתי לארץ באפריל 8491 בשם בדוי ועם תעודות מזויפות שהכינה ההגנה שהעלתה אותי במסגרת המכסות לבני נוער. בשנת 6591 נישאתי לשושנה מרמור ילידת רומניה. נולדו לנו שלוש בנות: מלכה, נחמה ושרה ויש לנו שישה נכדים. בתחילת דרכי בארץ הייתי בקיבוץ נווה איתן בעמק הירדן, עבדתי כסבל בנמל חיפה וכברזלן בבניין. לאחר מכן, במשך 24 שנה עבדתי במשרד הביטחון באזור חיפה: בלשכת הגיוס והמיון; בנמל חיפה - טיפול במטעני יצוא ויבוא. זכיתי בתעודת “עובד מצטיין" של משרד הביטחון. האמריקנים שחררו את מחנה אבנזה במאי 5491. במלחמה איבדתי את אבי, אמי, אחי ושתי אחיותיי, וכן סבתא, דוד ובן דוד ואשתו.

תועדתי בפרויקט של סטיבן שפילברג.

183