זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

רובינוביץ טובה בת אברהם ולאה צימרמן ילידת אוסטרוג, פולין

נולדתי בשנת 9291 באוסטרוג שבמחוז ווהלין, פולין. אבי היה סוחר ונעדר מהבית לתקופות ארוכות. אמי בישלה עבור שכנים והשכירה חדרים בביתנו לעזרה בפרנסת המשפחה. היו לי אח מבוגר ממני ואחות צעירה. על פי הסכם חלוקת פולין, בשנת 9391 עברה העיירה לחסות הרוסים. בשלב ראשון הוטבו חיינו. ביולי 1491 נסעתי לחופשה בבית דודתי כבכל שנה. האזור

הופגז וחיילים גרמנים הסתובבו ברחובות. הופצה שמועה שהעיירה אוסטרוג נשרפה. חזרתי עם אחד הסוחרים לביתי ושמחתי לראותו עומד על תלו. אחי בנה מסתור בעליית הגג, שם התחבא עם אבי. ב-2491 הוכנסנו לגטו, כל המשפחה הצטופפה בחדר אחד. אבי ואחי התחבאו בעליית הגג, אמי, אני ואחותי התחבאנו בשוחה שחפרנו בחצר. אחותי הקטנה בכתה, על מנת שלא ייחשף המסתור, אמי יצאה מהמחבוא ונתפסה בידי הגרמנים. אני הצטרפתי לאבא. לאחר שבוע יצאנו למסע נדודים ביערות, מסע הישרדות הרואי. חברנו לקבוצת יהודים. במשך היום התחבאנו בבורות, בלילות יצאנו לחפש מזון. לאחר שהמקום התגלה, התחבאתי בתוך גזע עץ, וכמעט קפאתי למוות. בבוקר יצאתי ומצאתי עזרה בבית גוי. הצלחתי להגיע אל אבי שלקח אותי לבור חדש, שם שכבתי חודשיים עד שהחלמתי. אחי יצא לחפש מזון ונרצח בידי חברי מפלגת בנדרה. במאמץ עילאי יצאתי לאתר את אבי מעבר הנהר וסיפרתי לו על גורל בנו. הקבוצה התגלתה, אבי ואני נפצענו מהירי. טיפלתי באבי עד שהבריא, אז חברנו לפרטיזנים. נדדנו בכפרים וביערות עד שלבסוף חזרנו לעיירתנו - אוסטרוג.

בשנת 5491, לאחר המלחמה, בהסכם חילופי שטחים ואוכלוסייה, הגעתי ללודז', משם נסעתי לברלין.

בשואה איבדתי את אמי, אחי ואחותי וכן קרובי משפחה נוספים.

שהיתי במחנות עקורים בגרמניה עד 7491. בתקופה זו נישאתי לאליהו רובינוביץ. בחודש מרס 7491 יצאנו לצרפת ועלינו על אניית המעפילים “בן הכט". האנייה נתפסה והמעפילים גורשו לקפריסין. לאחר שמונה חודשים הגענו ארצה.

הייתי עקרת בית ועזרתי לבעלי בחנות למוצרי חשמל שניהל.

, וכן תועדתי בפרויקט של סטיבן שפילברג. “דרכי" את קורות חיי תיעדתי בספר לאליהו ולי שלושה ילדים: לאה, אפי ושמוליק. יש לנו 01 נכדים ו-6 נינים.

185