זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

שפיר יעקב בן יצחק ולאה פשרובסקי יליד צ'נסטוחובה, פולין

נולדתי בשנת 0391 בעיר צ'נסטוחובה, פולין. בגיל צעיר התייתמתי מאבי. אמי, אחותי ואני התגוררנו בבית סבי וסבתי. עם כניסת הגרמנים לעיר הוקמו גטאות. התגוררנו בדירת 3 חדרים. השכרנו חדרים ליהודים ומזה התפרנסו. נהגתי לצאת מתחומי הגטו, ללקט ידיעות, וכשחזרתי סיפרתי את החדשות ששמעתי.

בשנת 2491 הגיעו לגטו יהודים רבים והגרמנים החלו לעשות סלקציות. אמי ואחותי עברו את הסלקציה ונשלחו לעבוד במפעל התחמושת שבעיר. בתחילה נשארתי בבית עם ידיד המשפחה, ולאחר כמה ימים הועברתי בגנבה למפעל שבו עבדו אמי ואחותי והצטרפתי לעבודה. עברתי את הסלקציות שנערכו פעם אחר פעם. את חלקן עברתי בערמה של ילד, ואת חלקן במזל. לעתים היה זה חבר או מכר, ואפילו גרמני שהכיר אותי מבית החרושת - הוציאו אותי מהשורות וכך ניצלתי. נשלחתי למפעל האסק, למחנה עבודה ולבסוף, בינואר 5491 נשלחתי לבוכנוואלד. ב-01 באפריל העלו אותנו על קרונות רכבת ונשלחנו ללא מזון ומים לעבר טרזינשטאט. ב-8 במאי 5491 נעמד מולנו איש הצלב האדום והודיע: “אתם משוחררים!" לאחר השחרור הועברתי לבית חולים בצ'כיה. לאחותי נודע היכן אני מאושפז והיא באה לבקר אותי. אימא הגיעה בעקבותיה. לאחר שהתאוששתי, חזרנו שלושתנו לפולין. היינו 9 חודשים באוסטריה, ואחר כך עברנו לבלגיה, ומשם לצרפת. בשנת 7491 עלינו לארץ באנייה כשאנו מחזיקים בדרכונים מזויפים והגענו לקרובי משפחה בתל אביב. בשואה איבדתי את הדוד שהציל אותי מהאקציות וכן כמה בנות דודות.

בתחילה הייתי פקיד ב"רסקו", אחר כך פתחתי חנות למוצרי חשמל בהרצליה.

בשנת 3691 נשאתי לאישה את כלילה.

לכלילה ולי שתי בנות: מיכל ולירית, וארבעה נכדים.

194