זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

אוברשטיין עליזה בת יהודה ואלישבע ליאוקומוביץ ילידת בוברוסק, ברית המועצות

עליזה (אליזבטה) נולדה בשנת 2391 בבוברוסק שברוסיה הלבנה. רבים מתושבי המקום היו יהודים. בשנת 6391 נאסר אביה ונשפט ל-5 שנות מאסר בגין מעורבותו, לכאורה, ברצח קירוב, מהבולטים בתומכי סטלין. הוא שוחרר לאחר המלחמה, אך נפטר באותה שנה. האם גידלה את בתה, עליזה, וסבלה רבות בשל היותה “אשת מרגל". היא הייתה מנהלת המסעדה בחברת החשמל המקומית.

ביום פלישת הגרמנים לאזור הלכה עליזה עם אמה לעבודתה. ברדיו הושמעה הזהרה מפני הפצצות של מטוסים גרמניים, וכל העובדים ברחו במשאיות לעבר היער. גם עליזה ואמה היו בין הבורחים. זה היה ב-52 ביוני 1491. מאותו יום ועד סוף המלחמה לא חזרו לביתן. הן פגשו ביער את הסבתא והדודות והלכו עמן לעיר הסמוכה, רוגטשוב, שם ילדה הדודה את בתה. הן המשיכו ברכבת לאזור סטלינגרד, שם הופנו לכפרים וגרו בבתי איכרים. היחס אל היהודים היה טוב. המבוגרים עבדו בשדות. עם התקרבות הגרמנים לאזור, הועלו היהודים על רכבות והם החלו בנסיעה שנמשכה כחודשיים לעבר אוזבקיסטן. הם הגיעו לכפר ליד טשקנט שם שהו 8 חודשים. הם התגוררו באורווה, ישנו על קש וסמרטוטים. המבוגרים עבדו בשדות. 5 בני משפחה נפטרו שם ממחלות שונות, ביניהם גם הסבתא. הסבתא שהייתה דתייה מאוד הכינה מבעוד מועד תכריכים והשביעה את בתהּ שלכשתמות יקברו אותה כיהודייה בתכריכים. למרות שתושבי הכפר היו מוסלמים, הם נעתרו לבקשה והסבתא נקברה בטקס דתי יהודי. במקום שרר רעב וגם כסף לא היה להם לקנות מזון. הם ניזונו מקליפות חיטה שחוממו על תנור ברזל. עליזה, אמהּ והדודות נסעו לג'אללאבד, שם עבדה האם בהנהלת חשבונות במחסני הנפט, אז השתפר מעט מצבם הכלכלי. לאחר מכן עברו לקוקיאנגק בקירגיזיה, שם עבדו במסעדה, האם בהנהלת חשבונות והדודות במסעדה. אוכל לא חסר להן. בעיר זו התחילה עליזה ללמוד בבית ספר רוסי. המשפחה נותרה בקוקיאנגק עד שנת 7491. לאחר מכן שבו לבוברוסק. בשנת 7591 חזרה אמהּ לפולין, נישאה ועלתה לארץ, כאן נולדו לה עוד שני ילדים. עליזה נותרה ברוסיה. בשנת 4591 נישאה לצליק אוברשטיין.

עליזה ובעלה היו מסורבי עלייה במשך 51 שנה. רק בשנת 2791 הורשו לעלות ארצה.

לעליזה וצליק שלושה ילדים: נינה, ליאורה ובוריס. לזוג 6 נכדים ו-4 נינים.

עליזה עבדה בארץ כמנהלת חשבונות והיא מתנדבת בגן ילדים בקריית שרת.

34