זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

אסולין אווה (אסתר) בת עזריאל (זולטן) ואנה בלום ילידת נודווארוד, הונגריה

נולדתי בשנת 4391 בעיר נודווארוד (היום אוראדוה). אבי נפטר כשהייתי בת 01 מי, סבתי, ודודיי, האחים והאחיות של אמי. סבתא ּ חודשים. גרתי בבית אחד עם א הייתה דתית ואני הלכה אתה לבית הכנסת האורתודוקסי. אני זוכרת כי אהבתי לשחק בחצר הבית עם חברים ועם בן דודי, אביגדור. בעיר זו הלכתי לגן ולכיתה א'. בשנת 1491 עברנו לבודפשט.

הוכנסתי לבית יתומות. אימא חתמה על אישור המתיר לבית היתומות לפעול להצלתי בעת הצורך. לאחר זמן הועברתי לבית יתומים אחר בגטו שבעיר. בבית היתומים רוכזו גם בנים, זקנים וחולים. משם הועברתי לבניין ששימש בעבר כבית מסחר. ההונגרים רצו לשרוף את המקום על יושביו. למרבה המזל באו נורווגים והצילו אותנו. הוחזרנו לבית היתומים. בערב חג המולד של שנת 4491 באו חיילים הונגרים מ'צלב החץ' במטרה לקחת את כל דיירי בית היתומים לצעדת המוות. בלילה הכניסו אותנו בחשאי לשני בתים שהתרוקנו מבעליהם היהודים, לשוער נאמר להשגיח על המקום במשך הלילה, וכי למחרת יבואו לקחת אותנו. בלילה הגיעו אנשי המחתרת היהודית והובילו את כל הילדים למקום מבטחים. שוחררתי באביב 4491 וחזרתי לביתי שעבר לתחום השלטון הרומני. קיבלת ישם טיפול מסור ובגדים והתחלתי להתאושש. מאורדיאה, עברתי לביקשטשבה וחברתי לאנשי ה'שומר הצעיר'. לאחר זמן גילתי כי אמי נותרה בחיים. היא הייתה בברגן בלזן, שרדה ונשלחה להחלמה בשוודיה. לאחר שהתאוששה חזרה לבודפשט. נסעתי לשם על מנת לפגוש אותה. בפברואר 9491 עליתי ארצה עם עליית הנוער והגיעתי לקיבוץ העוגן. אמי התחתנה בשנית והגיעה לארץ בשנת .1951 בשואה איבדתי את סבתי, וכן דודים ודודות מצד אבי ומצד אמי ואת בן דודי אביגדור.

בשנת 4591 נישאתי לנסים אסולין ברעננה.

לנסים ולי נולדו שלושה ילדים: אשרת-הלן, אביעזר ויאיר-יוסף. ויש לנו שישה נכדים.

במשך השנים עסקתי במסחר. בזמני הפנוי אני נהנית מתחביביי: איסוף בובות, סריגה, ציור ופיסול בעץ.

מכל משפחתי הענפה נותרתי רק אני - באיזה נס? איני יודעת!

76