סיפור חיים - סיפורו של בנימין גרוס
כשפר שנו התחלנו ינטי ואני לטייל בעו גם ם ו ל נהגנו לנסוע כל שנה להונגריה וליגוסלביה לעיר סובוטיצ'ה לעלות על קבר אבי. כשהגעתי לקבר בראשונה המצבה שלו הייתה שבורה. הקמתי מצבה חדשה לקבר ונסעתי לשם בכל שנה עוד בתקופה השהקומוניסטים שלטו ביגוסלביה.
כל השנים נהגתי לשחות בים מאוד אהבתי את הים. בשנים האחרונות אני שוחה בבריכה מדי יום ביומו.
הבנות רחל ולאה
על השאלה איך נולד ב י הלהט הציוני להגיע לארץ, שזה החל עוד בימי ילדותי. כשקיבלתי מדי פעם כסף לקניית גלידה הייתי הולך לבית הכנסת שם היתה קופה בתוך הקיר ועליה היה כת וב "ארץ ישראל". במקום לקנות גלידה הייתי משלשל את הכסף לתוך הקופה ומקווה שזה יעזור לארץ ישראל. בנוסף נחשפתי לשנאה כלפי היהודים מאז שהייתי ילד ותחושה זו הלכה וה תעצמה בתקופת המלחמה. "בשבילי להגיע לישראל זה פרס ולהילחם עבור הארץ זו חובה". לצערי כשהגענו ארצה לא לקחו למלחמה גברים נשואים. אך השתתפתי כחבלן בחיל ההנדסה במלחמת קדש, במלחמת ששת הימים ו במלחמת יום הכיפורים תתי רש כחובש בחיל הרפואה.
אני אומר
ב חיל הרפואה ב מלחמת יום ה כיפורים
גם הילדים והנכדים שלי ציונים טובים ומסורים. כולם חיים בארץ וכולם שירתו בצבא.
12
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online