סיפור חיים - סיפורו של אפרים פישל ברנשטיין

בלשון המעטה . " לא היה כמעט זמן למשחקי

שבע בערב ". אפרים זוכר את ילדותו כלא , קלה -

שלא סיים לימודים בבית ספר , לא ידע איך לחנך , נהג לצעוק עלינו ולאיים שילשין

ילדות , רב וה,

להורים ופחדנו , וכך גדלתי עד גיל 12 ".

רוב הגברים היהודים בילו את ימיהם בבתי הכנסת והנשים ניהלו חנויות . הפרנסה לא הייתה מצויה בשפע אצלם . " אבל משפחתנו ראתה ברכה בעמלה , מפני שהורי י רשו יער גדול ושטחי חקלאות רבים . אבא עיבד את השדות והיה גם סוחר בהמות . הוא סיפק בשר בקר לצבא הצ . כי' בחצר הבית היו לנו הגויים נהגו לבוא לדרוש בעצתו . היחסים עם הגויים היו טובים , הם הוקירו אותנו , חבריי היו יהודים וגויים כאחד , ואני לא זוכר שום אירועים על רקע . אנטישמי , להפך טוב ה החבר ביותר שלי היה בנו של הכומר המקומי , שהוא עצמו היה חבר של אבא שלי ב. כל יום הוא נהג לבוא לשבת עם , אבא לעשן סיגריה ולדבר על פוליטיקה . אבא קרא לו בשמו הפרטי . בבית דיברנו אידיש ובחוץ צ ' כית או אוקראינית ". , פרות 50 , עופות ירקות ותפוחי אדמה לאספקה ביתית , והפרנסה , , כאמור הייתה בשפע . לאבא הי ו יֶ דע והבנה בבָ , קר והוא שימש כעין וטרינר מקומי גם . בחורים מהכפר נסעו לארץ ישראל . אחד היה בנו של סופר אידיש , והקהילה הענישה את אב ה על עליית הבן לישראל ' , יציאתו לשמד ', כפי שנתפסה אז , ולא אפשרו לו לעלות לתורה בבית , הכנסת גם בימי הזיכרון של הוריו . גדל ן אותו הב חוקר התנ , ך" ' פרופ חיים גבריהו . המשפחה נהגה ללכת לבית הכנסת בשבתות ובחגים , ואת החגים חגנו בבית על פי המסורת . " תמיד ידעתי שאני יהודי , " הוא אומר . - אבל ב 1938 נכנסו ההונגרים והתחילו תקנות חדש ות נגד היהודים ופרעות ." הבעלוּ ת על רכוש ושדות נשללה מהיהודים , וכל ילד מתחת לגיל 14 הוכרח ללכת לבית ספר הונגרי . אחותי הבכורה חיה נשלחה לבודפשט מפני שהפרנסה לא הייתה מצויה כבר , ושם , דוד התגורר , ש לזר בָּ אחיה של אימא . היא נסעה עם שלוש חברות נוספות והן מצאו ע בודה במפעל שתפר מדים לצבא ההונגרי . כעבור חודשים אחדים גם אחותי יטל ג נסעה לבודפשט . אני סיימתי את כיתה ' ח ונשארתי בבית . את השדות נאלצנו למסור לגויים , על פי התקנות החדשות , אבל הם התחלקו אתנו ברווחים ". בשנת 1939 נכנסו הגרמנים ו מאוחר יותר נודע למשפחה כי הדוד שה תגורר בפראג , , ש הרמן בָּ יהאח , של האם נשלח עם אשתו ובנו בטרנספורט להשמדה -ב 1942 . במשלוח היו 2,700 יהודים , וכשעברו את הגבול לפולין ירו בכולם למוות . כשהגעתי מאו יותר לפראג מצאתי את כל את אירועי שנת 1933 הוא אינו זוכר " . לא ידענו כלום . עוד הוא זוכר " : לא היה חשמל והכל עבד על נפט . פעם בשבוע התרחצנו במקווה נשים ה . טבלו שם באמצע השבוע ו, יום ב הגברים ". שישי בבית לא דיברו על ארץ ישראל או על ה . משיח גם בקהילה דיבורים כאלה היו אסורים בשנת ". 1937

שתי

שני

להיות

לימים

חר

האירועים מתועדים ב ". עירייה ה משרדי

ט לנסוע לבודפשט .

י החל הוא

1942 , כשמלאו לאפרים 16 ,

בסוף שנת

2