סיפור חיים - סיפורה של אלישבע לשם

לביתו של מי ו, כל במשך היום שהיתי באסם ובערב הייתי מוכנסת הביתה ו לישון באסם . אבי היה מתגנב מידי פעם מתוך המחנה ב יער לבקרני . שהיתי באסם מספר חודשים בעוד אימא נות רה בגטו עם אחיות אבי , סבי וסבתי . יום אחד נמל טתי מהאסם במטרה להגיע לא ,מאי כמובן שנתפסתי והוחזרתי לאסם ... בשלב מסוים הוצאו אנשים מגטו ברזנ ו לעבודה מחוץ לגטו , לכרות כבול - חומר ששימש להסקה . זה היה יום גשום במיוחד , אמא ברחה מהעבודה והלכה ברגל דרך כפרים . בדרך לא דרך הגיעה לביתו של מיכל ו הצטרפה אלי לאסם . החיפושים אחר יהודים נמלטים המסתתרים ביערות עורר ו

שבה

בל שש גדול ח

שמא ייתפס חברו מיכל וישרפו את ביתו ואת כל משפחתו . לא כדי אבי מהמחנה ו צי רף אותנו לקבוצה של כשמונים איש , שאסף

יבו של , אבי

לסכן את חברו הטוב מיכל רח ב ,

. סביבו מטבע הדברים אבי הוביל את הקבוצה מאחר שהכיר את היער היטב , דרכים ה את , מסתור ה מקומות ומיקום הגויים היד ידותיים .

. חודשים אבי היה מצביע

את מסע ההישרדות שלנו ביער , מסע שארך 22

אמי ואני

,אבי

התחלנו

יתה דלילה . בנקודה שבה בחרנו לשהות היינו יוצרים חפירה

על מקומות שהאוכלוסייה ב הי הם

ו, צעירים בור נוסף נחפר וממנו שאבנו מים .

בענפי עץ

ית מוסוו

, עמוקה

השתדלנו לא ל הישאר זמן רב במקום אחד . . הגרמנים שחששו להיכנס ליער , היו שולחים את האוקראינים לרדוף ולרצוח יהודים , ובתמורה לתפיסת יהודי שילמו לאוקראינים קילו מלח . האוקראינים נקראו ' בנדרובצים ' (*) אנשי בנדרס ש, היו ידועים באכזריותם . (*) בסוף 1942 הופיעו ביערות ווהלין יחידות פרטיזנים של התנועה הלאומנית האוקראינית ה) – UPA - צבא המורדים האוקראיני .( יחידות הפרטיזנים הללו נשאו שמות רבים , : כגון " בנדרובצים בול", " ", " בובצים זלנובצים " שנקראו ש"ע סטיפן בנדרה , אביהם הרוחני של י המיל ציות האוקראיניות במלחמת העולם השנייה . הפרטיזנים האוק ראינים עסקו ברציחות המוניות בקרב האוכלוסייה הפולנית , בשרֵפת הכפרים הפולניים ובביצוע מעשי זוועה ביושביהם . בנוסף לכך הם רצחו את שרידי היהודים שמצאו ביערות או במקומות מסתור אחרים . לאחות אבי , שהצטרפה לקבוצה , היה תינוק בן חצי שנה שאימץ התנהגות חייתית ונהג לזח , ול להציץ מחוץ לחפירה ולהשמיע צרחות חייתיות . חלק מחברי הקבוצה חששו שמא יתגלו בגלל התינוק וביקשו מאבי ל גרש את אחותו וה אחיין התינוק . אבי כמובן סרב באומרו : " מה שצריך לקרות יקרה . אני לא אגרש את אחותי ובנה -כ ." 30 מחברי הקבוצה נפרדו מאתנו והמשיכו לבדם . אף אחד מה קבוצה הזו לא שרד , הם נפלו לידי ה ' בנדרובצים ' ... ' הבנדרובצים ' הצליחו לרצוח גם כמה מהקבוצה שלנו שיצאו בלילות לחפש אוכל . לאבי היה כלל נוסף - יש להביא כל יהודי שנרצח לקבורה כדי לא להשאיר יהודי למאכל חיות '. היער הבנדרובצים ' היו אורבים לקוברים ומתנפלים עליהם . , מיכל החבר של אבי , היה הסייר עביר ל שה שעה ומיקום בטוחים לקבור ' . תפס י מבלי לה אבי דאג שמיכל לא ידע איפה אנחנו , וזאת מחשש שמא מיכל ייתפס , יעונה ועלול חלילה להישבר ולגלות את מקומנו . לכן היו כל פעם מתאמים נקודת מפגש חדשה ' לשם היה מיכל מביא לנו מצרכים ".

אבי

3