סיפור חיים - סיפורו של יצחק גולדבלט
בסופו של דבר הגענו למחנה אבנזה kz Ebensee) ) מחנה ריכוז נאצי לעבודת כפייה, באוסטריה עילית בקרבת העיירה אבנזה למרגלות האלפים. היו בו אסירי ם יהודים ולא יהודים. זה היה מחנה נורא בתנאים איומים ו עבודה קשה שרבים לא עמדו בה. היחס אל האסירים היה נורא וכלל מכות והתעללות. באחד הימים קיבלתי 25 מלקות. בזמן שקיבלתי את המלקות אמרתי תהילים. מישהו שעמד לידי החזיק אותי שלא אפול. אם הייתי נופל היו יורים בי. עבדתי בעבודות מפרכות כמו נשיאת פסי רכבת וחציבה בהר לצורך בניית מנהרות. 1945 , יום הו לדתי נכנס החייל האמריקאי הראשון למחנה. שקלתי כ 35 ק"ג. לא היה בנו כוח כדי לשמוח. נשלחתי לבית חולים צבאי למספר ימים. בזכות שליטתי בשפה האנגלית הייתי מתורגמן וקיבלתי אוכל טוב. לאחר שעזבתי את בית החולים הגעתי לבודפשט שם פגשתי מכר מסיגט שסיפר לי ששני אחי יעקב וזיגמונד נמצאים בעיר ארד שברומניה. נסעתי לשם ופגשתי אח אחד. השני היה בעיר אחרת. פגשתי גם את שתי אחיותי , אסתי ונלי (בינה) שהיו בסיגט . בחמישה במאי,
1946 , יושבות: מימין אסתר ונלי מאחור: אני, זיגמונד ויעקב
1946
ואחי יעקב,
נלי אחותי
מימין
סוף מאי
: אני,
נלי ואני המ שכנו לנדוד בין כפרים ברומניה וישנו ברפתות. חזרנו לא וסטריה במטרה להגיע לארץ ישראל. שם שהינו במחנה עקורים גדול במשך כחצי שנה. משם נסענו לאיטליה למספר חדשים ומשם הגעתי לקפריסין.
בקפריסין היינו עדיין בחזקת שבויים של האנגלים אך לאחר ה תקופה שלי במחנות של הגרמנים המקום ההוא כמו בית הבראה בשבילי. בבקרים לימדתי כיתה של ילדים את
ההי
7
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online