סיפור חיים - סיפורה של מירה ברק

10

בזמן העבודה על תכנית הטלוויזיה סיפרתי לתחקירנית על משפחת לאנג שניס כיח להו תה

כל מה שעברתי בעקבות זה. שאלו אותי אם אני מוכנה לעשות בדיקת ד י.

על ו , שאני בתם

, מאחר שבתקופת המשפט, בשנת 1957 , לא היו בדיקות כאלה. ברור שהסכמתי ,

.איי .אן

במשך שנים רבץ עלי בלון ענקי של יי סורי מצפון, במיוחד אחרי מות הוריי. חשבתי שאולי

כי

טעיתי בבחירה שלי כשהייתי ילדה , ואולי בכל זאת הם ההורים הביולוגיים שלי והדם שלהם

זורם גם בעורק י י. אבל מאידך , אילו הייתי עוזבת את הוריי המאמצים הייתי עושה להם עוול

נוראי. בסופו של דבר שתי הבנות של לאנג לא הסכימו לעשות את הבדיקה . אביהם שכב

באותם ימים בבית חול ים על ערש דווי .

את כל הסיפור

-ב 2009 נוצר קשר עם בימאית הסרטים הדוקומנטריים נילי טל. היא

הכירה

,שלי והצליחה לשכנע את האחיות לעבור את הבדיקה. האב, לאנג, כבר לא היה בחיים.

, בבית הגיעו גם בתי ובני הצעיר , ונילי טל ליוותה הכול עם צוות

שהייתה נעימה ול

, פגישה ל

קשה לתאר מה עבר עלי במשך שלושת חודשי ההמתנה לתוצאות הבדיקה. האחיות

צילום.

קיוו , כמובן, שהתוצאות יהיו חיוביות . אבל פתאום ירדה עלי מין אדישות , וכל ההתרגשות

בבוקר המיועד נסענו למעבדה הגנטית בתל השומר.

פגה.

התוצאות היו שליליות ולא ניתן היה להוכיח שאני אחותן .

גשות האש ם שרבץ על ראש י במשך

הרגשתי כאילו לקחו סיכה ופוצצו את הבלון רשל הכבד

עשיתי

שנים רבות . רווח לי. עם כל הרצון למצוא משפחה , רווח לי על שבגיל - שתים

עשרה

את ההחלטה הנכונה ובחרתי להישאר עם הוריי המאמצים. תארי לך שהייתי עושה עוול לזוג

אנשים נפלאים , ושם הייתי חיה בבית שאין לי אליו ולא כלום, שום קשר. אבל אי אפשר לבוא

אליהם בטענות. הם איבדו ילדה בשואה ועשו הכול כדי למצוא אותה.

הילדוּ ת שלי וכל תהפוכות חיי עשו אותי אדם סגור מאד. רק לאחר שנישאתי ובניתי לי בית

והקמתי משפחה נעשיתי פתוחה לכל דבר. את הילדים שיתפנו בכול. לא הסתרנו מהם דבר.

כל צעד שעשינו, לכל מקום שנסענו אליו דיווחנו להם. עד היום הם שותפים למסע החיפוש ,

שטרם הסתיים ."

מירה ברק מספרת את סיפורה בפורומים שונים, בצבא, בבתי ספר, במועדוני גמלאים ועוד.

"בשנה שעברה ביקש ממני אחד מ י נכד י שאספר את הסיפור בכיתתו, כיתה ו'. אמרתי

למנהלת בית הספר שאולי הילדים קטנים מידי, שאולי בגילם לא מתאים לספר להם סיפור

וכשאני קוראת את

כזה. אבל הם רצו לשמוע, ואחר כך כל ילד כתב לי על קלף , תודה -ברד

הקלפים האלה שלהם אני רוצה לבכות.

Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online