סיפור חיים - סיפורה של רבקה רחמן
לחברה אבא היה רודף אחרי כדי לראות לאן אני הולכת. כשסיימתי את התיכון התחלתי לעבוד בחברת כ ו ח אדם וחסכתי כסף במטרה לעלות לארץ. הרגשתי שעליה לארץ זו גם הזדמנות בשבילי לחיים חדשים מחוץ למסגרת המשפחתית הכובלת . שיקול
היה שלא רציתי להינשא לגבר לא יהודי . הרגשתי שאם אנשא לגבר לא יהודי
, זה
נוסף
יהיה ניצחון של היטלר. מחשבה נוספת הטרידה אותי, שמא בעתיד שוב יבוא יום בו ירצו לקחת ממני את הילדים שלי, מכל סיבה שהיא. חשבתי שבארץ זה לא יקרה.
חתימה של ההורים כדי שאוכל
, בביתנו ידעתי ש נדרש
כשנושא עלייתי עלה לארץ
ת
היה שאצטרף לקיבוץ
לעלות ארצה כיוון שטרם מלאו לי 21 . התנאי של אבי לחת
ימה
דתי.
1962 , לפני עלייתי לארץ
בשנת 1963 , עליתי לארץ וכפי שהתחייבתי הצטרפתי לקיבוץ דתי בשם " בארות יצחק " . נדהמתי מהתנאים ששררו בקיבוץ. חיינו בצריפים ישנים מימי האנגלים ו מקלחות משותפות לנשים. היה לי קשה להתקלח ליד נשים ערומות. נהגתי להגיע למקלחת מאמצת בקיבוץ ובחדר האוכל לא הסכימו משפחות של חברי הקיבוץ שנשב לידן בשולחן האוכל. גם המדריך שלנו לא היה בן הקיבוץ. מאוד לא אהבתי את היחס המפלה כלפינו. הרגשתי שם מאוד בודדה. הלך במ שנה החצי ששהיתי בקיבוץ למדתי עברית באולפן במשך חצי יום ועבדתי במחצית השנייה של היום. באחד הימים נסעתי לתל - אביב, נכנסתי לבנק לאומי ושאלת י אם הם זקוקים למזכירה. קבלו אותי לאחר בחינה קצרה. מצאתי לי חדר בדיר השכם בבוקר לפני כולן. לא קישרו אותנו , , העולים עם משפח
לכן
ות
ה של
וגם חזרתי בשאלה .
אשה מבוגרת. חזרתי לאולפן, סיימתי אותו ועברתי לתל אביב -
11
Made with FlippingBook Learn more on our blog