סיפור חיים - סיפורה של רבקה רחמן
קשות על המקום אליו נוסעות הרכבות . הן נסעו ברובן לאושוויץ, סוביבור, טרזיינשטאט וברגן . בלזן - במהלך התקופה בה ח יינו במחנה אמי שברה את ידה . היד לא טופלה
כראוי
ומעולם לא שבה להיות כשהייתה.
לגברים אחדים התאפשר לעבוד אצל איכרי הסביבה מחוץ למחנה. תמיד התפלאתי ם שבו שה למחנה בכל יום במקום לברוח. יש להניח שלא רצו להשאיר את משפחותיהם , במחנה תה י זו הי החלטה מוסרית. אבי עבד במחנה בפירוק נעליים לחלקיהם השונים . את הילדים העסיקו במש ה ו שדמה לבית ספר והיה במקום גם בית חולים. 1944 , העבירו אותנו למחנה הריכוז ברגן בלזן. בברגן בלזן הוקמו חמישה מחנות משנה. ב אחד מהם שנקרא "מחנה הכוכבים" ,Sternlager שיכנו את יהודי גם אנחנו חיינו במחנה זה . חלק מיהודי הולנד ששוכנו ב"מחנה הכוכבים" ו יועד להחלפה ב אזרחים גרמנים כמו הטמפלרים בישראל ו אסירים גרמנים . לאחר כחצי שנה ,
בינואר
הולנד.
מסמך אישי שלי , שהונפק על ידי הצלב האדום , המציין את קורות י י מרגע שנלקחתי מביתי ביולי 1943 עד שחרורי מברגן בלזן ב 24.4.45 היהודים במחנה לא קבלו בגדי אסירים והותר להם ללבוש את הבגדים שלהם חויבו אך לענוד את הטלאי הצהוב. הייתה במחנה הפרדה בין מגורי נשים ו מגורי גברים במהלך היום ניתן למשפחות להיות יחד. האוכל במחנה כלל פרוסת לחם אחת ליום , ברוחב ארבעה סנטימ ט ר וכוס מרק כרוב פעם ביום. החלק הקשה ביותר היה הרעב
אם כי
4
Made with FlippingBook Learn more on our blog