סיפור חיים - סיפורו של שלום-זאלו פרינץ

סיפור חיים סיפורו של שלום-זאלו פרינץ

2018 , הקשיבה וכתבה : טלי נתיב-עירוני

"לכל אדם יששם - לזכור ולעולם לא לשכוח"

העמותה למען האזרח הוותיק רעננה, יחד עם עיריית רעננה, רואות ערך רב בתיעוד זיכרונותיהם האישיים וסיפורי חייהם של ניצולי השואה, תושבי רעננה, למען עצמם ולמען הדורות הבאים. התיעוד ושימור הזיכרון של ניצולי השואה הם חובתנו המוסרית לששת מיליון קורבנות השואה שנהרגו ונטבחו ע"י הצורר הנאצי ולא זכו לראות את תקומת העם היהודי בארצו. פרויקט תיעוד זה הוא פרויקט המשך לספר "זוכרים לדורות", שיצא , ביוזמת האגף לשירותים חברתיים בעיריית רעננה, ובו 2012 לאור בשנת ניצולי שואה, תושבי העיר. 300- סיפורי חיים של כ הפרויקט מבוצע ע"י קבוצת מתנדבים ומתנדבות, תושבי רעננה )רובם(, שנרתמו והקדישו רבות מזמנם ומרצם למיזם חשוב זה. תודות תודה לכל ניצולי השואה היקרים ובני המשפחות על שנעניתם לפניותינו לתעד את סיפוריכם האישיים מתקופת השואה למרות הזיכרונות הקשים והחוויות הלא קלות הכרוכות בכך. תודה לצוות המתנדבות האיכותי על המאמץ וההשקעה הרבה בהקשבה לסיפורים ובתיעודם, מלאכת קודש שבוצעה במסירות וברגישות רבה.

תודה למחלקה לרווחת האוכלוסייה המבוגרת באגף הרווחה של עיריית רעננה על התמיכה ושיתוף הפעולה במיזם חשוב זה.

תודה לעמותה למען האזרח הוותיק רעננה על היוזמה, הארגון והניהול של הפרויקט.

ותודה מיוחדת ליוסי קווטינסקי, בעל האתר "הפורמט הדיגיטלי שלי", על הקמת אתר האינטרנט המיוחד לתיעוד סיפוריהם של ניצולי השואה, ועל ביצוע כל עבודות העריכה הדיגיטלית והשילוב באתר, בהתנדבות מלאה.

סיפורו של שלום פרינ ץ מברסלאו , גרמניה

שלום פרינץ נולד כזָאלו - צדיק פרינץ בברסלאו שבגרמניה ( בירת מחוז שלזיה ) בשנת 8391 ,

לאמו אֶרנה ולאביו הרברט .

אבי המשפחה , הרברט פרינץ , נולד בברסלאו , לאמו רגינה ולאביו זאלו פרינץ בשנת 8131 .

המשפחה הייתה ברוכת ילדים ואחדים מה ם שירתו בצבא הגרמני במלחמת העולם

, אוסקר וולטר והיינץ פרינץ - נספו במערכות בשדות

הראשונה . שלושת אחיו של הרברט –

בברסלאו , כיום

, הקרב ושמותיהם חקוקים באנדרטת הזיכרון המרכזית בבית העלמין " קוזל "

וורוצלב . הרברט עצמו נפצע קשה בשדה הקרב , הוכר כנכה - מלחמה ואף עוטר צלב " בעיטור

." הברזל משפחתו הייתה זכאית לקבל קצבת נכות .

אישור הענקת צלב הברז ל להרברט פרינץ

צלב הברזל של הרברט פרינץ

אֶרנה פובלבסקי , נולדה בברסלאו לאִמה אנה - יוהנה סימנסקי ולאביה

אמו של זאלו , צדיק -

89.88.8339 .

ליאונרד פובלבסקי . היא נישאה להרברט פ רינץ בברסלאו -ב

המשפחות מצד שני ההורים והסבים היו ילידי ברסלאו . משפחת פרינץ הייתה משפחה

. ענפה רוב בני המשפחה המורחבת התגוררו בעיר והיו ביניהם קשרי משפחה הדוקים . ככל

, הנראה רובם נספו מאוחר יותר בשואה . מכל המשפחה הצליחו רק דוד ודודה אחת להינצל .

אלזה וגינטר פרינץ הצליחו להשיג אשרות כניסה לבוליביה תמורת כסף רב והשתכנו באזור

'קוצ אבאמבה , שאליו נמלטו רבים מיהודי ברסלאו ; וגוסטב וסופי אולצלקר ( לבית פרינץ )

הצליחו לברוח לסין . כל היתר נספו בשואה .

שבעה ילדים . שלום היה בן הזקונים במש . פחה

לארנה והרברט פרינץ

נולדו

32.3.8332 ) ,

לימים יהודה יליד (

, אדגר

( אסתר ילידת 38.83.8332 ) ,

אחיו ואחיותיו הם :

, מרגוט לימים מרים

ילידת 82.2.8398 ) ,

82.2.8333 ) , ( רות - אדית

וולפגנג , לימים זאב יליד (

לימים שלום

33.1.8392 ) , , צדיק - זאלו

לימים אהרון יליד (

( ילידת 2.88.8399 ) , , בנו - ארנו

81.3.8391 .)

יליד (

1

את השמות העבריים קיבלו ילדי משפחת פרינץ עם עלייתם ארצה .

" אבא היה גנן במקצועו , ואימא גידלה את שבעת הילדים . הסתפקנו במה שהיה ולא היה

חסר לנו דבר . בדירתנו הגדולה היו סלון וארבעה חדרי שינה , מלבד חדרם של ההורים .

בסמיכות לכיכר העיר המרכזית ,

ביתנו היה ממוקם במרכז העיר , ברחוב זונ נשטראסה 38 ,

במתחם בניינים שבמרכזו הייתה חצר גדולה , שם שיחקנו , והייתה גם חלקה חקלאית שבה

' בלוק היה פרוזדור תחתון עם מרתף ובו מחסני

' בכל

כל אחד יכול היה לגדל ירקות בערוגות .

פחם ושימורי פירות וירקות , שם אהבנו לשחק , ובקומה השישית הי ה פרוזדור ארוך עם

חלונות זכוכית , ובו היו תולים את הכביסה . גם שם אהבנו מאד לשחק .

משפחת פרינץ בח צ ר ביתם בברסלאו . ראשון מימין – הרברט פרינץ ראשונה משמאל , ארנה פרינץ

– בישיבה

שכנינו היו יהודים וגויים , היחסים היו טובים וכל הילדים שיחקו יחד ".

הבית היה מסורתי , שמרנו כשרות , בערבי שבת אבא הלך לבית הכנסת המרכזי בעיר ,

' שנקרא החסידה הלבנה . ' אימא הדליקה נרות וחגגנו את החגים היהודים ".

שלום מספר " : ידידת המשפחה מברסלאו , קרלה וולף שמה , אוהבת להיזכר ולספר על

ואחריו אימא דוח פת עגלת

פגישותיה עם משפחת פרינץ בדרך לבית הכנסת : צועד אבא

תינוק וכל חבורת ילדי פרינץ מסביבה ."

בבית הייתה אווירה ציונית . האב דיבר על פלשתינה ואמר שחלום חייו הוא להגיע עם כל

משפחתו אל הארץ המובטחת .

2

שלום מעלה זיכרון ילדות " : אנחנו הילדים , התחלקנו לשתי קבוצות : שלושת הגדולים , , אסתר

, מרגוט ארנו ואני ". הוא נזכר במעשה - משובה של

וולפגנג , וארבעת הקטנים , אדית ,

ו גר דא

ילדים " : היינו הולכים בשליחותו של אבא לקנות נקניק באטליז הכשר בבעלותו של הקצב

, היהודי שחנותו הייתה ממוקמת במרחק רב מביתנו . יום אחד עלה רעיון : שנרכוש את

הנקניק המבוקש באטליז לא כשר , שם מחירו היה זול יותר וגם קיבלנו כמות כפולה . בדרך

, כמובן לא חשד בדבר

' תוספת ולאבא הבאנו את השאר , הוא .

הביתה זללנו להנאתנו את ה '

והמשכנו כך , עד שיום אחד פגש בבית הכנסת את הקצב שלנו , שהתעניין מדוע הפסיק

לשלוח את הילדים אליו לקנות מוצרי בשר . נתפסנו בקלקלתנו וקיבלנו מכות , להזכירנו שלא

מ מרים את פי האב שדגל בחינוך ובמשמעת ".

, 4391

ארנה פרינץ וארבע ילדיה מ ה

, אסתר אדגר ווולפגנג הספיקו ללמוד בביה " ס היהודי בעיר ואף

בבית דיברו רק גרמנית .

המצווה שלהם .

לעלות לתורה בבית הכנסת ביום בו חל -בר מועד

היום שבו נלקח אביו על

זיכרון הילדות הקשה והחזק ביותר נצרב היטב בתודעתו , שלום של

8329 , בעקבות הלשנה של אחד השכנים .

בצהרי היום בחודש מרץ

ידי הגסט , פוא

" נכנסו גברים אחדים לבושים מקטורני עור שחורים , הורו לאבא להתלוות אלי , הם ומאז לא

ראינו אותו יותר ". אביו של שלום נלקח לחקירות במרתפי הגסט א פו ומאוחר יותר נודע

לאושוויץ - בירקנאו , וכנכה הוצא מיד להורג " . לפני כן עוד הספיק לשלוח לאימא שתי

שנשלח

' חבילות שקיבל כביכול מהבית ". הגלויות

גלויות שבהן כתב שהוא בסדר והודה לנו על ה '

עברו דרך הדואר המרכזי בברלין ויש עליהן חותמת צלב הקרס .

. במותו

אביו של שלום היה כבן 22

3

" אימא קיימה אותנ ו זמן מה בעזרת הגִמְלה הממשלתית ותלושי מזון שהמשיכה עדיין לקבל ,

מתוקף היותו של אבא נכה מלחמת העולם הראשונה ".

- שלום זאלו בזרועות אחותו אסתר , 4393

שלום היה אז כבן חמש . כשאביו נלקח ליעד לא ידוע הופסקו גם הלימודים ובתי הספר

היהודים נסגרו והפכו למקומות ריכוז יהודים ואחסון רכושם . על ילדים יהודים נאסר להירשם

לבתי ספר אחרים .

" ואז הגיע זמן הטלאי הצהוב . כל ילד מגיל שש היה חייב לענוד את הטלאי . החלו גם ימים

של לגלוג והתנכלויות מצד השכנים הגויים כלפינו , וגם מצד הילדים . אחותי טוענת שהשכנים

הלשינו עלינו . גם הילדים ששיח קו יחד אתנו הפכו למלשינים והתחילו להכות אותנו .

הטלאי הצהוב ששרד בבית משפחת פרינץ

כעבור כחודשיים פינו אותנו יחד עם כל היהודים מבתינו . הרשו לנו לקחת רק מספר פריטים

בסיסיים ויצאנו במסע רגלי ל עבר יעד בלתי ידוע .

הלכנו שעות אחדות אל מחנה צבאי לשעבר , ששכן בפאת י ברסלאו . הכניסו אותנו לצריפים

, ארוכים משפחות אחדות לכל צריף , והתחילו להגיע כל מיני שמועות על המתרחש . אבל

לקראת חשכה פתחו את השערים והורו לכולנו לְפַנות את המחנה במהירות ולהסתלק

. מהמקום כשיצאנו נשמע מאחורינו פיצוץ אדיר והסתבר שהמחנה היה ממולכד .

4

לא הייתה לנ ו אפשרות לחזור הביתה מאחר שהדירות של ה יהודים שפונו הוחרמו וננעלו .

ו אדגר וולפגנג , נלקחו למחנות כפייה בגרמניה .

, אסתר ושני אחיי הגדולים ,

אחותי הגדולה ,

. ארנו ואני

, מרגוט

, אדית

נשארנו ארבעה ילדים עם אימא ,

אבל אז נעצרנו והובלנו

חָבַרנו למשפחות יהודיות נוספות , והתחלנו לחפש מקום להשתכן . בו

לתחנת הרכבת המקומית . העלו אותנו עם כל האחרים וכל המטלטלים על קרונות בקר ,

בטרנספורט לאושוויץ או לטרז י נשטט .

, ליעדה היינו תקועים

ברכבת הזאת , שנסעה כל הזמן קדימה ואחורה , ומשום מה לא הגיע ה

כשבועיים או שלושה , הייתה תחושה של חנק ואני זו כר שטיפסתי אל חלון מסורג בפינה כדי

, הילדים להביא מים חמים מהקטר . לא

לשאוף אוויר . לפעמים הרכבת עצרה ושלחו אותנו ,

שמידי פעם פתחו את

היה מזון והמעט שהבאנו מהבית לא הספיק . מאוחר יותר סוּפַר לנו

והושלכו גופות החוצה .

ות הדלת

באחת התחנות , בפרבר של ברסלאו , הורו לנ ו לרדת . מאוחר יותר אחיותיי סיפרו שגרמנים

שהכירו את משפחתנו הורידו אותנו מהרכבת , וכך ניצלנו בדרך נס . זה היה באביב 8322 אז ו

התחילו הפצצות של בעלות הברית .

אימא הצליחה לאתר את אחותי ואת שני אחיי הגדולים שנלקחו למחנות עבודה .

אחותי

עבדה במיון חפצי יהודים בא צטדיון ענק (Jahundert Halle) במרכז ברסלאו , שבו

אסתר

, קורצבך גרינטל ,

( שונים

אספו את רכוש היהודים , ואחיי , יהודה וזאב , עבדו

במחנות כפייה

,) נייסה בעבודות של כריתת עצים ובמפעלי ציוד ותחמושת שונים של הגרמנים ".

, רוזן - גרוס

קצבת תלושי המזון שהמשפחה קיבלה בגין האב שעקבות יו לא נודעו הופסקה , והחלו נדודים

בין הכפרים בחיפוש אחר מזון .

" היה חורף קר מאד , לא היו לנו נעליים , ועטפנו את הרגליים בניירות עיתונים שמצאנו .

ביקשנו רשות מהאיכרים ללקֵט את שאריות תפוחי האדמה וסלק הבהמות שנותרו קפואים

." באדמה

הגרמנים החלו להרגיש את תבוסתם המת קרבת והחלו לנוס .

" מצאנו מקלט ב בתים מופגזים נטושים שמקלטיהם לא נפגעו בהפצצות . התגוררנו במקלטים

, כאלה כמה משפחות יחד . מצאנו שם שקי קמח , סוכר וצנצנות של פירות וירקות כבושים ,

כנהוג באותה תקופה . היינו מוגבלים בתנועה . מותר היה לנוע רק בלילה , כשאנחנו עונדים ,

, ן כמוב את הטלאי הצהוב . כילדים לא הבַנו הרבה והמשכנו לשחק . הגרמנים שנָסו על נפשם

5

בשטח

השאירו מִתקנים צבאיים , שם שיחקנו , ומצאנו גם תותחים נגד מטוסים

שהושארו

הוא מחייך .

ועשינו מהם ' לונה פאר " ,'ק

בסוף חורף 8322 נכנסו הרוסים והפולנים לברסלאו עם כוחות הברית .

" אבל גם כאן נוצר מצב מביך ולא נעים , מפני שהם היו ש י כורי ניצחון , ושיכורים ממש , התנהגו

בצורה פרועה והיה מסוכן להסתובב ברחובות , בעיקר לנשים וילדות , ונשארנו רוב הזמן

במקלטים . אני זוכר עגלה עם סוס וחבית וודקה עליה שהם לקחו אתם לכל מקום . נראה כי

בלי הוודקה לא יכ לו להילחם , " הוא אומר בחיוך " . הם ביקשו מאתנו אוכל , ובתמורה נתנו לנו

וודקה בצנצנות ".

המלחמה הסתיימה והמשפחה עברה להתגורר באיירפורט , עיר תעשייה גדולה במזרח

גרמניה . הקהילה היהודית החלה לחפש אחר משפחות יהודיות שניצלו .

" שיכְנו אותנו בדירות פנויות , שוב התחלנו לל כת לבית הכנסת ולנסות לחזור לחיים נורמליים .

התגוררנו יחד , כל ששת האחים והאחיות , מלבד אחותי הבכורה אסתר שנישאה בינתיים

התחיל לעבוד בחנות

ועברה לגור עם בעלה באחד מפרברי איירפורט . אחי הגדול , , אדגר

מכולת של פולנים שהיגרו לגרמניה ופתחו בה חנויות . הוא פרנס אותנו בכבוד מעבודתו שם .

ואקורדיון והצטיין

באקדמיה למוסיקה . הוא ניגן בכינור , מפוחית

אחי השני , וולפגנג ,

פה

למד

, מרגוט ארנו ואני , התחלנו ללמוד בבית

, אדית

קיבל מלגה . הילדים הקטנים ,

, ו בלימודי

על כך

הספר היסודי באיירפורט . עבורי הייתה זו הפעם הראשונה שהלכתי לבית ספר ".

המשפחה התגוררה שם עד 8321 וחייתה על חבילות שהגיעו מארגון הג . וינט '

ארנה פרינץ וארבעה מילדיה , 4311

, אהרן ארנה ושלום

עומדות : מרים ואדית , יושבים :

6

מ סיבת חנוכה בבית הכנסת באיירפורט , 4311

בשנים 8322-2 הארגון החל לאסוף ילדים מכל רחבי אירופה , יתומי מלחמה ופליט ים אחרים ,

פרינץ הקטנים נשלחו למרכזֵי איסוף

במטרה להעלותם לארץ ישראל . ארבעת ילדי

משפחת

שעסק בקליטת הילדים ובהכנת

," הקיבוץ

מיוחד שנקרא "

, בברלין שם הוקם

ם לעלייה

מתחם

ארצה

.

, בברלין 4311

שלום פרינץ " קיבוץ "ב

-אלו ז

" קיבלנו בגדים , חילקו אותנו לקבוצות לימוד לפי הגילאים השונים , קבוצות המבוגרים הוכשרו

, מחנאות

, טיולים

, המטבח חדר האוכל , ערבי הווי ,

כמדריכים ומפעילי מערכות שונות : כמו ,

שיעורי מוסיקה . המדריכים הבכירים היו שליחים מארץ ישראל . אני זוכר את חדר האוכל , את

הפסנתר ואת שיעורי המוסיקה .

7

, בברלין 4311

השומר הצע " יר

קבלת שבת קיבוץ "ב

, מפולין מהונגריה , צרפת ועוד . שפת הלימוד

: ת אירופה

כאן נפגשנו עם ילדים מכל קצו ו

והדיבור הייתה אידיש והיה לנו מאד קשה , למרות שהשפה הגרמנית נשמעת קרובה כביכול

לאידיש . אבל כילדים למדנו מהר והתחברנו בקלות לכל ילדי הפליטים האחרים ". האידיש

הייתה ה שפה המאחדת בין כל הילדים שהתקבצו מארצות שונות .

" ערכו לנו פעילויות שונות , לצורך גיבוש חברתי , ודיברו על פלשתינה , ." כמובן

בברלין נשארה הקבוצה במשך קרוב לשנה וחצי , ואחר כך נדדה דרומה במשך חודשים

אחדים למקומות שונים שהיו בעבר מחנות צבאיים ויכלו לקלוט מספר רב של מאות ילדים .

" לקראת ה חורף הגענו לכפר קטן בשם דורפן , לבניין גדול שבו שיכנו מאות ילדים . שם בעצם

קלטתי לראשונה שיש יתומי מלחמה . כשהגענו קרוב למינכן התחילו לדבר על עלייה לארץ

ולְלמֵד שירים בעברית בתעתיק גרמני ". שלום מספר כי אחד ממקורות ההשראה לשינוי שמו

שאותו למד באותם ימים

, ו מִזָאל השם שניתן לו בלידתו , היה השיר " הבאנו שלום עליכם , "

במסגרת ה ." קיבוץ "

ואז הגיע היום המיוחל .

" הודיעו לנו שאנחנו נוסעים לארץ ישראל , שעלינו לשמור על שקט , שאסור לדבר או לשאול

. שאלות הגרמנים לא ששו לאפשר לילדים יהודים ממוצא גרמני לצאת מגבול ות המדינה .

אמרו לנו שיבואו אנשים עם רשימות , לכל ילד נתנו שם בדוי עם גיל מזויף , ומלבד זאת לא

ידענו כלום . השמות הפיקטיביים שקיבלנו היו של ילדים שעלו כבר ארצה במשלוחים קודמים .

יציאה מגרמניה הייתה בלתי לגאלית ונעשתה בחשאי "ע י השליחים מארץ ישראל .

8

חברי הקיבוץ בלינדנספלד בדרך לישראל

לקחו אותנו לשדה התעופה במינכן , שבו המתינו שלושה מטוסים אמריקאים עם טייסים

מתנדבים . המדריכים קראו את השמות , סביבנו עמדו שוטרים גרמנים ונכנסנו אל המטוסים

היינו כמאה ילדים במטוס

. אחד

' נורד

' דקוטה ומטוס '

, הריקים ללא המושבים , שני מטוסי '

ו היה קר מאד . הדלק לא הספיק כדי להגיע לָאָרץ והמטוסים נחתו ביוון , שם נתנו לנו ארוחת

בוקר שכללה זיתים שחורים , פרי שמעולם לא ראינו , וחשבנו שאלה דובדבנים ... מיד ירקנו

" , כמובן הוא נזכר בחיוך .

, אותם

הייתה לנו כב ר מדינה כך

8321 " .

המטוסים נחתו בשדה התעופה בלוד ביום 32 בדצמבר

שלא הייתה זו עלייה בלתי לגאלית .

הפקיד הישראלי בשדה התעופה סירב לרשום אותי בשמי המקורי זאלו , והציע שמות אחרים .

' קיבוץ שיניתי את שמי לשלום ".

, כאמור בהשראת השיר שלמדנו ב '

הילדים חולקו על פי מפתח מפלגתי ושלום נשלח לקיבוץ מרחביה של תנועת " השומר

." הצעיר באישון לילה נסעו הילדים באוטובוסים משדה התעופה למחנה נוער בכרכור , ומשם

. לקיבוץ

בן עשר היה שלום כשהגיע לקיבוץ מרחביה . אמו ואחותו אסתר נשארו עדיין בגרמניה , אחיו

אהרון נשלח לקיבוץ מסילות , ואחיותיו אדית - רות ומרגוט - מרים נשלחו לקיבוץ העוגן . אחיו

8322 , גויס לצבא ונלחם בירושלים במלחמת השחרור , האח

וולפגנג - זאב על ה עוד בתחילת

- אדגר יהודה הגיע אחריו ונלקח מנמל חיפה היישר לקרבות בצפת .

9

" אימא ואחותי הגדולה אסתר הגיעו בסוף 8323 על אניית המעפילים ' גלילה ' ונשלחו למחנה

אזור רחוב מגדל , ליד מגדל

היום ( ברעננה

. בחיפה בהמשך עברו ל ' עולים - בית'

' שער העלייה '

המים העומד עדיין על תלו ) , במקום שבו שכן בעבר מחנה צבאי בריטי .

בית מחנה עולים ברעננה , 4391

במרחביה צורפתי לקבוצת ילדי הקיבוץ , ומבחינתי הגעתי לגן עדן . לא ידענו שהיה צנע ,

שהיה מחסור בארץ במצרכי מזון . היינו ילדי שמנת , הנפנו בגאווה את הדגל האדום , ובתור

" את יו ר תנועת מפ " ם וחבר הכנסת מאיר יערי ואשתו

' ילד גולָה ' קיבלתי הורים מאמצים –

, אנדה שאימצה אותי בחום רב ".

שלום פרינץ וחבריו לקבוצת דרור בקיבוץ מרחביה , 4391

11

שלום בקיבוץ מרחביה עם סמלי השומר הצעיר

שם שירות מלא וגם שירות מילואים , ועוד שמונה שנים

בגיל 81 שלום התגייס לגולני " .

עשיתי

בהתנדבות , " הוא מציין בגאווה .

שלום פרינץ בטירונות גולני , 4391

אבל עם השחרור מצה " ל הובהר לשלום כי תשלומי הסוכנות היהודית עבור הילדים בקיבוצים

, תמו וכי אין לו עוד מקום שם .

" הם לא רצו שם את ילדי הגולָה . עזבתי והצטרפתי לאימא ברעננה .

לפני כן הספקתי לעבור קורס טרקטורים חקלאיים מטעם משרד העבודה בחוות ' וולדהיים '-

יער- נְווה , והייתי חלק ממערך חקלאים שעיבדו בשיתוף את כל קרקעות עמק יזרעאל ".

11

, רעננה 2691

שלום פרינץ רכוב על אופנוע ,

בשנת 8312 הגיעו ארצה נציגי בית המשפט הגרמני כדי לגבות עדות מאמו של שלום , ארנה

, נגד אנשי הגסטפו הבכירים לשעבר בברסלאו ר "ד,

יהודה - אדגר

, פרינץ ומאחיו הגדול ,

גרקה , האמפל והרמן פיי . הללו נמצאו אחראים לגירוש היהודים מברסלאו . להלן קטע

של ארנה פרינץ :

מעדותה

" בעקבות הלשנה נעצר בעלי על ידי שני אנשי גסט פו ולאחר שהוחזק 82 יום במרתפי

הגסטפו ב " גימפלשטראסה " בברסלאו , נשלח לאושוויץ . מיום מעצרו לא ראיתיו . לאחר מכן

קיבלתי ממחנה הריכוז שתי גלויות מודפסות , ומהן נודע לי שבעלי קיבל כביכול חבילות

ששלחתי לו . בסתיו 8329 קיבלתי הודעה רשמית שהוא נפטר ב - 32.1.8329 בעקבות

ח ולשת לב ומחלת מעיים "...

שלום התחיל לעבוד בחברת " יכין חקל " כטרקטוריסט ובהמשך עבר קורס ניהול עבודה בבניין

והיה לקבלן בניין . בשנת 8312 הוא נישא למרים מו - קי לבית הַבּר , בת לוותיקי רעננה .

שלום ומוקי פרינץ ביום חתונתם , 2691

12

באותות הוק רה רבים ממשרד העבודה וממשרד הביטחון

במהלך שנות עבודתו זכה

שלום

על עבודתו המקצועית בתחומי התכנון והבנייה .

, שירי ובשנת 8322 נולד בנם

בשנת 8311 נולדה בתם הבכורה של שלום ומרים - מוקי פרינץ ,

, שוהם נועם ודביר ,

. שי לזוג פרינץ יש חמישה נכדים : גל וטל , בנותיהם של שירי ומוטי ;

ילדיהם של שי וטלי .

שלום ומוקי פרינץ , 4399

שירי ושי פרינץ , 4331

13

בשנת 8331 החליטו כל האחים והאחיות לבית פרינץ שניצלו מהתופת לקיים מפגש משפחתי נוסטלגי . למפגש הגיעו ארבעת האחים , שכולם חיים בארץ : יהודה , , שלום אהרון וזאב , וכמובן גם שלוש האחיות , שהתפזרו בין קצוות תבל : , אסתר מרים ואדית , רות- שהגיעו . ל"מחו התמונה המצורפת מנציחה את האירוע המרגש .

מפגש משפחתי נוסטלגי , 4339

, שלום אהרון וזאב

( עומדים מימין לשמאל ) : יהודה ,

, אסתר מרים ואדית רות-

יושבות ( מימין לשמאל ) :

, שוהם נועם ודביר

מוקי עם גל וטל - הבנות של שירי ומוטי

של שי וטלי

הילדים

של שלום ומוקי פרינץ , 7111

" שבט "ה

14

הפורמט הדיגיטלי שלי

כל הזכויות שמורות לאתר הפורמט הדיגיטלי שלי - יוסי קווטינסקי אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מהחומר בפרסום זה

יש לקבל אישור מהפורמט הדיגיטלי שלי לשימוש בחומר בפרסום זה

עיצוב, הפקה והוצאה לאור אתר הפורמט הדיגיטלי יוסי קװטינסקי תקשורת רק ױרטואלית אני כבד שמיעה yoqva@inter.net.il אימײל: 052-6770011 . טל

easyflip4u.com

https://www.easyflip4u.com/easyflip-holocaust-stories