סיפור חיים - סיפורו של שמואל וולף

אבי היה סנדלר ואמי , ש לא אהבה את המקצוע שבחר, דחקה בו להחליף מקצוע . ואבי , שרצה לשאת את אימי הח ל לעבוד כ צבע וזגג. אני נולדתי ב 1933- ו שלוש שנים אחרי נולדה אחותי יוספה. בשנת 1936 התרחש פוגרום גדול באזור ש ל נו, ויהודים רבים נרצחו. הילדות שלי הייתה מאושרת למרות שהורי חיו בדוחק בדירה שכורה, אבל אנחנו ה ילדים לא הרגשנו כל מחסור. אהבנו לטייל לאורך ה נהר שחצה את העיר, הסתובבנו ב גני ה עיר המוצלים , ליד משפחות וילדיהם ש ערכו פיקניקים . אימי היטיבה לשיר, וקולה הנעים מעורר בי עד היום געגוע. העיר שלנו הייתה במרחק של 40 ק"מ מו ורשה , ממנה הביאו סחורות וכל מה שחסר בעירנו. המצב הכלכלי בבית היה קשה. אבי, שהיה קומוניסט שירת בצבא הפולני . השלטונות הפולנים לא אהבו קומוניסטים , ולכן רדפו אחרי אבי בשל היותו קומוניסט ואף הכניסו אותו לכלא מספר פעמים. לא רק אבי היה קומוניסט, גם כל אחיו היו קומוניסטים. אימי, מלכה למשפחת מטושבסקי, בת ל מוטל ורייזל, גרה במינסק מזוביצקי . אימי היתה אחת מ 13 אחים: יוספה , אלעזר, שייע , חסקל , מלכה – אימי, לייזר, חווה, ישראל, אליעזר, צירל, חנה, יוסף ו רייזל.

דודי, יוסף מטושבסקי, מבקר את משפחת וולף

סבא מוטל היה סנדלר וחכר גם מטע תפוחים מעשיר פולני לא רחוק ממינסק מזוביצקי. כך הצליחה משפחת סבי להתפרנס יפה, והילדים אהבו לאכול תפוחי ם ישר מהעץ. אני זוכר את הימים המאושרים שאפשרו לי לבוא למטע התפוחים של סבא ולאכול תפוח שזה עתה נקטף.

2