סיפור חיים - סיפורו של שמואל וולף

אני זוכר שגם בגדים לבית הספר חסרו. ביום שהיה צריך להגיע עם חולצה לבנה כדי להצטלם לתמונה , הגעתי בבגד אחר ונאלצתי להסתתר בשורה האחרונה כדי שלא אבלוט . גם האוכל היה מצומצם. אט אט מצב האוכל והבגדים השתפר בזכות ההטבות של אבי כנכה מלחמה.

בשנת 1943 נולד אחי חיים ושנתיים לאחר מכן בשנת 1945 נולדה אחותי הקטנה לובה.

המשפחה מנתה 4 אחים ואחיות – בן, בת, בן ,בת.

חיים, לובה ואימי

המלחמה נגמרה אך עדיין הסובייטים לא א פשרו ליהודי פולין לצאת ולחזור לארצם. רק בשנת 1946 הותרה החזרה לפולין. בהסכם בין הסובייטים לפולין , אבל לא לעיר מולדתם אלא אילצו אותם לעבור לערים גרמניות שסופחו לפולין, שכונו " השטחים המשוחררים ," לאחר שתושביהן הגרמנים הוכרחו לנטוש אותן.

הדרך היי תה ארוכה . עברנו תחנות רכבת רבות בדרך , אך לא הותר לנו לרדת בשום תחנה , עד היעד שהוגדר עבורנו מטעם השלטונות שהוא שצ'צ'ין. דירות ובתים בעיר ננטשו ע"י הגרמנים אחרי המלחמה, וכל מי שהגיע לעיר ניסה לתפוס לעצמו דירה טובה. אנחנו הצלחנו למצוא דירה במרכז העיר. בעיר שררה אווירה של אלימות ואי סדר. שוד, רצח ואונס רבים אירעו בה. הורי חששו ולכן התמקמנו ב מרכז העיר .

6