מגזין המכון לרפורמות מבניות

לא העלתה על סדר היום את הטיפוס על שלבי הסולם החברתי, עליו אנחנו מדברים כאחד מיסודות הדמוקר טיה," מסביר עו"ד בירן. איפה המוסדות והארגונים היציגים? לטענת עו"ד בירן, המוסדות והארגונים היציגים, ובהם הסתדרות העובדים, הסתדרות המורים, ההסת דרות הרפואית, לשכת עורכי הדין, לשכת המתכננים וכו' – אינם פועלים כדי להוביל את האנשים החלשים בחברה במעלה הסולם החברתי. ״מתבקש שכל אחד מהארגונים האלה ייקח את חלקו – ויוביל את הרפורמה החברתית מול הממסד הממשלתי הנמצא בשלטון, כדי לפתוח פתח לעידן חדש לשכבות אותן הם מייצגים. הרי ברור שככל שה זמן עובר, והעושר החדש מתרכז בידיים מעטות יותר, ההזדמנות ההיסטורית עשויה להיות מוחמצת. אם הם יקומו כאחד, ובראשם הסתדרות העובדים הכללית, המהפך ימומש״, טוען עו"ד בירן. מהו העושר החדש? אנו נמצאים בעידן חדש – של עושר חדש. עושר שהוא לא רק נכסי ואינו נחלתם הבלעדית של העשי רונים הגבוהים. זהו עושר בלתי מוחשי שיכול להגיע לכלל השכבות החברה הישראלית. ״אם המדינה לא תדע למקסם את הפוטנציאל הגלום בעושר הזה של ההון האנושי בעיקרו, תהיה זו בכייה לדורות. המחאה הנוכחית מדברת על פרוצדורה, על ה-"איך" שהוא גם חשוב, אך בו זמנית היא מזניחה את ה-"מה", שהוא הדבר החשוב באמת," טוען עו"ד בירן במחקרו. הסולם החברתי שצריך ואפשר לטפס בו כולל את שלבי הרפורמות הדרושות בחינוך, בריאות, רווחה וב שוק העבודה – אך הבסיס לכולם הוא הדיור. גם אם ייפ תרו כל הבעיות בתחומים הללו, ללא דיור ראוי בהישג יד – לא תהיה נגישות לבריאות, חינוך, תעסוקה ורווחה. לילד שחי בשכונת עוני לא משנה שיש חינוך ובריאות "בחינם", כל עוד אין לו בית ראוי לחזור אליו. מחקר של בנק ישראל שפורסם לאחרונה הראה כי בעלות גבוהה יותר על דיור של משפחות מעוטות הכנ סה, משפיעה באופן חיובי על מעורבות אזרחית ושיעו רי הצבעה גבוהים, על כניסה לשוק העבודה, על איכות בתי הספר, על יציבות במקום המגורים ועל עלייה ברמת החיים בדירה. עמ יי יד ןצ רה הע וז דשמר נ והי וחתד ש בואו נדבר רגע על ההזדמנויות שהאדם יוצר לעצ מו. מהפכת המידע, והגידול הדרמטי בפריון העבודה והייצור – שינו ללא היכר את מבנה העבודה מייצור פשוט לשירותים מתוחכמים. נוצר לנגד עינינו מעמד יוצרים חדש, שהוא למעשה המעמד היצירתי של העושר החדש. מעמד זה מורכב ממדענים, מהנדסים, ארכיטקטים, מעצבים, סופרים, אמנים ומוסיקאים, ולמעשה כל מי שמשתמש ביציר

הדיירים לקבל ככל בעלי הקרקע במדינה זכויות קומ בינציה, על בסיס זכויות בנייה מרביות. בפועל, הות- מ"ר בלבד 12 קן על ידי הממשל הקודם תקן שמעניק לדירה הקיימת. האפליה והדריסה החמורה של תושבי השכונות לא תוקנה גם על ידי הממשלה הנוכחית. בית המשפט העליון ביקש מהשלטון המקומי והתאחדות הקבלנים להתייחס לעתירה בהקשר לתקן האמור, השלטון המקומי בתגובה ביקש לדחות את הע תירה, ולהשאיר את המצב המקפח לכאורה על כנו.

השאלה האסטרטגית היא: מהו התוכן החברתי של המחאה? המלחמה על דמותה של מדינת ישראל הדמו קרטית צריכה להיערך בהשתתפותו של הציבור הרחב כולו, וזה יקרה אך ורק כאשר הציבור יתן את קולו על מה שהוא נלחם באמת ביום יום. רק כך – התחרות בין הצדדים תהיה על הקול של הציבור הרחב, הרוצה את הרפורמות שבאמת נחוצות לו, סביב הסולם החברתי – רפורמות הנוגעות בחינוך, הבריאות, הרווחה, הדיור והתעסוקה. "התוכנית האסטרטגית של מדינת ישראל לדיור איננה יכולה להיות מוגבלת לאספקת 2040 לשנת דירות בניסוח כוללני כפי שהיא היום, אלא ביצירת ה-"בית" לכלל האוכלוסייה של מדינת ישראל, שהיא מפולחת לכל מגזר ולכל מיקום – משום שהיא המסד ליתר השלבים בסולם. אנו באים להציג במחקר את הסו לם החברתי הניצב על סדר היום הלאומי כמטרה אסט רטגית עליונה של החברה הישראלית – ויצעיד אותה לעידן החדש". מסביר עו"ד שרגא בירן, ראש המכון לרפורמיות, את התהליכים הנחוצים כיום במשק. לא על פי יפוי כח – אלא על פי יפוי מצפון ומה עם רוב העם? אלו שמנסים לגמור את החודש? אלו שידם אינה משגת לקורת גג? הרפורמה שמצי גה הממשלה אינה עוסקת כלל בעובדה שהרפואה לא זמינה לכולם בזמן אמת, לדוגמה. היא לא מזכירה את המחסור ברופאים, בזמן שחלקם שוקלים כעת רילו קיישן בעקבות הסיכון הדמוקרטי. נזכור, כי העלייה לאורך הסולם החברתי בתחומי הבריאות, החינוך והתעסוקה – יכולה לאחד את כולם למען מטרה משותפת, לאור העובדה שבמקרה הזה באמת מדובר ברצון אחד משותף למרבית העם – הרצון לאיכות חיים טובה יותר. "המהפך החברתי יכול לבוא מתוך תקווה כאן וע כשיו באחדות הלאומית," מסבירה ד"ר שגית אזארי ויזל, סמנכ"לית המכון, "אולם אם הייאוש יתפוס את מקומה של התקווה וישתלט עלינו – התהליך הקשה של העוני יצמיח כאן את הפונדמנטליזם, את האלי מות והטרור. כבר היום רואים שהאלימות העולה לכדי טרור הפכה לתופעה של סחיטה באיומים, דמי חסות, השתלטות של קבוצת פשע, אלימות מגדרית, אלימות 150- במגזרים שונים ובעיקר במגזר הערבי, שהגיעו לכ מקרי רצח מתחילת השנה. הוצאה מהעוני והדחק, רק היא יכולה לפתור את בעיית אלימות הרחוב, במשפחה וגם במגזר הערבי". ממשלת השינוי חוקקה בחוק ההסדרים של שנת את התקנות לגבי שיקום השכונות וההתחדשות 2022 העירונית, שנמצאות כיום בדין בבית המשפט העליון. אלף משקי בית, מצפים בשלב 540- תושבי השכונות, כ זה לפסיקה מבית המשפט העליון. המכון לרפורמות מבניות עתר לבג"צ בשם תושבי השכונות, שקיבלו את הזכויות על הדירה והקרקע , שיושמה על ידי ראש 2009 במסגרת הרפורמה בשנת הממשלה דאז נתניהו. לטענת המכון, זוהי זכותם של

צילום: ורדי כהנא שרגא בירן: "מדינת ישראל יכולה וצריכה לעשות את המהפך לקראת העלייה בסולם החברתי, שכיום היא חסומה. החקיקה כבר קיימת, צריך רק לקבל את ההחלטות הנכונות"

מאז השבעתה של הממשלה, לא עלתה לסדר היום אף אחת מהרפורמות המהותיות שראש הממשלה, בני מין נתניהו, קידם בעצמו בקדנציות קודמות שלו, כמו דיור בהישג יד, התחדשות עירונית תוך הענקת מלוא הזכויות והסדרים בבריאות ובחינוך שהועלו מיד לאחר , אך בפועל לא יושמו. 2011 המחאה החברתית בשנת "גם המחאה החברתית, למעשה עד עצם היום הזה,

שגית אזארי-ויזל: "המהפך החברתי יכול לבוא מתוך תקווה ואמונה באחדות הלאומית. אם הייאוש יתפוס את מקומה של התקווה – התהליך הקשה של העוני יצמיח כאן את האלימות והטרור" צילום: ישראל הדרי

freepik : איור

8