רפואת הפה והשיניים - עיתון ההסתדרות לרפואת שיניים בישראל - כרך ל"ז, גיליון מס' 3 אב תש"פ

Sartorius TE64 הדוגמיות נשקלו במאזניים אנליטים ( ) וצפיפות הדוגמית חושבה Talent Analytical Balance כמנה של משקל הדוגמית בנפח המחושב. דוגמיות הממברנות ה״רטובות״ הוכנו ע״י השריית הממברנות בתמיסת סליין בהתאם להוראות היצרן: דקות, 30 דקות, ביו- גייד למשך 3- אוסיקס פלוס ל רימקס למספר שניות עד שהפכה ללחה. מכל אחד 10- דוגמיות יבשות ו 10 מסוגי הממברנות נכללו במחקר Instron, רטובות. הדוגמיות נבדקו במכונת העמסה ( ) עם Model 4502, Buckinghamshire, England ניוטון. כל דגימה הוצמדה למכונה 100 תא עומס של מ״מ נותר בין שני קצותיה. 10 בתופסנים, כך שמרחק של cross כוח מתיחה התפתח תוך תזוזת ראש המכונה ( מ״מ/דקה עד לנקודת 1 במהירות קבועה של )head הקריעה של הממברנה. הכוח נמדד בצורה מקוונת באופן רציף כפונקציה של התארכות הדגימה (עקומת כוח- תזוזה). התכונות המכניות של הממברנות הוגדרו ע״י ארבעה משתנים: א. כוח העמסה מקסימלי (ניוטון) נמדד בנקודת העומס המקסימלית, טרם קריעת הממברנה. ) (מגה- tensile strength ב. מאמץ מתיחה מקסימלי ( ) חושב כעומס המקסימלי מחולק לשטח MPa פסקל החתך של כל דגימה. ג. המתיחה המקסימלית (מ״מ) בנקודת העומס המקסימלי. ד. האנרגיה שהושקעה במהלך ההעמסה (ג׳אול). האנרגיה חושבה כשטח מתחת לעקומת עומס-תזוזה עד לנקודת כיוון שהמשתנים לא התפלגו בצורה נורמלית, בוצע נרמול התוצאות לצורך אנליזה סטטיסטית על-ידי הוצאת שורש ריבועי של הנתונים. השוואות בין המשתנים בוצעה עם חזרות ANOVA Two Way באמצעות אנליזת שונות מרובות לשני פקטורים: סוג הממברנה (יצרן), מצב הממברנה (לח/יבש), לאחר מכן בוצע מבחן פוסט-הוק. בוצע למציאת ההבדלים בין כוחות הקריעה T-test מבחן הקבוצות. קורלציות בין המשתנים השונים והצפיפות 3 בין בוצעו ע״י קורלציית פירסון. הבדלים נחשבו משמעותיים .2 גרסה SPSS בשימוש בתוכנה p value < 0.05 כאשר ערכי העומס המקסימלי. אנליזה סטטיסטית:

תוצאות א. מתיחה - כללי

הממברנות שאינן מצולבות, רימקס וביו-גייד, הראו תגובה לא לינארית בעת ההעמסה הן במצב יבש והן במצב רטוב. הממברנה אוסיקס-פלוס המצולבת, הראתה תגובה לינארית להעמסה במצב היבש. לפיכך חושבה האנרגיה שנדרשה לפעולת ההעמסה כשטח מתחת לעקומת ההעמסה על-פני שיפוע העקומה (המייצג את ). הן סוג הממברנה והן מצבה 1 מודול האלסטיות) (גרף (לח/יבש) השפיעו משמעותית על המשתנים שנמדדו העומס המקסימלי של שלוש קבוצות הממברנה . העומס המקסימלי היה גבוה 2 מתואר בגרף מס יותר משמעותית עבור הממברנות במצב יבש לעומת ): רימקס (יבשה: p < 0.001 הממברנות במצב רטוב ( ניוטון), ביו-גייד 7.66±2.65 : ניוטון, רטובה 15.67±5 ניוטון), 3.7±1.43 : ניוטון, רטובה 9.41±3.16 : (יבשה אוסיקס פלוס הציגה את הכוח המקסימלי הנמוך ביותר ניוטון). 1.63±0.24 ניוטון, רטובה 7.07±2.29 : (יבשה ג. חוזק מתיחה: tensile מייצג את החוזק הממוצע למתיחה ( 3 ׳ גרף מס ). רימקס הראתה חוזק למתיחה גבוה לעומת strength MPa , רטובה: MPa 10.4±2.66: השתיים האחרות (יבשה ) ביוגייד תפסה את המקום השני: (יבשה: 5.25±1.35 ) ואוסיקס פלוס MPa 1.2±0.14 , רטובה MPa 5.13±2.48 ) את MPa 1.2±0.14 , רטובה MPa 5.13±2.48 (יבשה המקום השלישי. לא נמצא הבדל משמעותי בין אוסיקס .) p > 0.05( פלוס לביו-גייד בחוזק למתיחה ד. התארכות הממברנות: התארכות הממברנות בעומס המקסימלי (בעת קריעה) . כל הממברנות נמתחו לאורך רב יותר 4 מוצגת בגרף משמעותית במצב רטוב בהשוואה לממברנות במצב ). ממברנת רימקס p < 0.05 Tukey יבש (מקורי) מבחן ( נמתחה יותר מהאחרות הן במצב יבש והן במצב רטוב מ״מ). אורך 12.83±1.23- מ״מ, ו 7.01±1.38 (יבשה המתיחה המקסימלי של ביו-גייד היה נמוך יותר (יבשה מ״מ) בעוד שממברנת 2.3±0.25 מ״מ, רטובה 1.9±0.15 אוסיקס פלוס הציגה את הערכים הנמוכים ביותר של .) p<0.001 במבחן המתיחה( ב. עומס מקסימלי/קריעה

8

.3 ז, גיליון ״ פ, כרך ל ״ רפואת הפה והשיניים, אב תש