מכון חרוב - שבת אחים גם יחד - השמה וליווי של אחאים במסגרות חוץ-ביתיות

שבת אחים גם יחד

שבת אחים גם יחד השמה וליווי של אחאים במסגרות חוץ-ביתיות

מחקר פעולה משתף של מכון חרוב ומל"י, המפעל להכשרת ילדי ישראל - אסופה מסכמת

2023 פברואר | שבט תשפ"ג

עיצוב, עריכה והפקה אושר ברנע ריכוז ועריכה: ורדה בן-יוסף עריכת לשון: ענת שולץ תרגום: סטודיו אלי דייץ' עיצוב גרפי:

osher@haruv.org.il לתגובות:

מכון חרוב 9765418 קמפוס הר הצופים, ירושלים 077-5150304 , פקס 077-5150300 ' טל Haruv.org.il אתר מכון חרוב: מל"י, המפעל להכשרת ילדי ישראל , נס ציונה 1 רח' מרגולין 08-6328595 , פקס 08-6984660 ' טל Mally@org.il אתר מל"י:

לציטוט ברשימה ביבליוגרפית: ). שבת אחים גם יחד – השמה וליווי של אחאים במסגרות חוץ- 2023( מכון חרוב ומל"י ביתיות. מחקר פעולה משתף של מכון חרוב ומל"י, המפעל להכשרת ילדי ישראל – אסופה מסכמת. לציטוט מאמר מתוך האסופה, יש לצטט כמו בספר ערוך, לדוגמה: ), השמה והתערבות עם קבוצות אחאים בהשמה חוץ-ביתית מנקודת 2023( קני-פז, סיגל מבט מודעת טראומה, בתוך: מכון חרוב ומל"י, שבת אחים גם יחד – השמה וליווי של אחאים במסגרות חוץ-ביתיות. מחקר פעולה משתף של מכון חרוב ומל"י, המפעל להכשרת .)25-32 ' ילדי ישראל – אסופה מסכמת (עמ

4

תוכן עניינים

משה דולב, אורנה טאוס, פרופ' כרמית כץ ופרופ' אשר בן-אריה || דברי פתיחה

8

תוכן עניינים

| 10 | 11

– אחאים בהשמה חוץ-ביתית: מחקר אמפירי, מדיניות ותיאוריה שער ראשון – סקירה סיסטמטית של ספרות אקדמית – השמה חוץ-ביתית של אחאים אושר ברנע, נעה כהן, ענבל הינדי ופרופ' כרמית כץ || בין-לאומית – פרופ' רות זפרן || אחאות כקטגוריה הראויה להכרה במשפט – השמה והתערבות עם קבוצות אחאים בהשמה חוץ-ביתית מנקודת מבט ד"ר סיגל קני-פז || מודעת טראומה – "כמו שני אנשים ששרדו משהו, יחד אבל לבד" – אחאות בהקשר של פרופ' כרמית כץ || התעללות והזנחה – פרופ' דפנה טנר || פגיעות מיניות בין אחאים – מחקרים ותובנות – יוצרים שפה אחאית: ממצאים מתוך מחקר הפעולה המשתף של מל"י, שער שני המפעל להכשרת ילדי ישראל, ומכון חרוב – מחקר הפעולה המשתף בנושא אחאים של מל"י, המפעל להכשרת ילדי ישראל, ומכון חרוב – "הכוח האחאי" – מה לימדו אותנו צוותי המשפחתונים של מל"י על אושר ברנע, נעה כהן, ענבל הינדי ופרופ' כרמית כץ || אחאות? – "הם תמיד יהיו חלק ממך, לטוב ולרע" – מה לימדו אותנו בוגרי המשפחתונים על החוויה האחאית של ילדים במשפחתונים? אושר ברנע, נעה כהן, ענבל הינדי ופרופ' כרמית כץ || – תקציר מדיניות מל"י, המפעל להכשרת ילדי ישראל, בנוגע לאחאים בכפרי ילדים ובמשפחתונים – אחאים בשדה: הצצה אל עבודה עם אחאים במל"י שער שלישי – סטודיו פתוח בכפר הילדים בכרמיאל: מרחב לימינלי למפגש אחאי ד"ר מיכל בת אור, קרן סהר, עירית בירגר, רומי ישי, עמית פרי, כרמית || אבירם ודברת אורן – "שבט אחים ואחיות" – קבוצת אחאים בהנחיית סטודנטיות, כפר הילדים מירי בלוקה, חן ממן ויובל בוסני || בעפולה עילית – "למרות כל המורכבויות, זה שווה את זה" - עדויות מתוך משפחתון עם אילאיל לוין (מראיינת) || שבעה אחאים נספח "יש לעשות כל מאמץ לאפשר לאחאים לשמור על קשר, אלא אם הדבר נוגד את - תרגומים ממסמכים של האו"ם המעודדים השמה משותפת טובתם או רצונם" כמדיניות גלובלית מקורות

19 25

33

38 | 44 |

45

48

53

59

| 62 | 63

66

69

| 74 |

| 76 |

5

6

הקדשה

ביראת כבוד ובהתרגשות רבה אנו מקדישים את האסופה המסכמת של מחקר הפעולה המשתף שלנו לאחים ולאחיות בישראל ובעולם כולו. יצאנו אל המסע הזה מתוך אמונה אמיתית בכוחם של אחים ואחיות, ואנו מסיימים אותו בהכרה שהחיים לצידם הם זכות בסיסית. ברגע של שבר וטראומה המשפחה מתפרקת, אבל אתם, האחים והאחיות, לימדתם אותנו שיש רכיב מרכזי במשפחה שנשאר אֵיתן – אחים ואחיות. לימדתם אותנו כמה כוח אתם נותנים זה לזה גם ברגעי הטראומה והשבר, גם כעבור שנים רבות. לאורך המסע החשוב הזה נחשפנו לנרטיבים רבים וחשובים שעיצבו עבורנו את המדיניות ואת הפרקטיקה המוצגות באסופה מסכמת זו. משפט אחד של החמצה, מפיו של בוגר שהשתתף בפרויקט, מזקק את המסר הילדי בדבר מחויבותנו, המבוגרים, לקיום הקשר ביניכם, האחים והאחיות: "לא עשיתי קידוש עם אחי בערב שישי כל הילדות שלנו". אנו מנצלים את הבמה הייחודית של אסופה חשובה זו כדי לקרוא לקובעי מדיניות ולאנשי שטח באשר הם – להסתכל אל האחים והאחיות, להֵישיר אליהם מבט ולהתחייב לראות בהם תמיד יחידה משמעותית במשפחה, כזאת הראויה להתייחסות רחבה ומעמיקה. החיים לצד אחים ואחיות הם זכות של כל ילד וילדה, וכמערכת זוהי חובתנו – לממש את זכותם זו. (ישעיהו מ"א) "אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ, וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק"

שלכם, בהערכה ובמחויבות עמוקה, מובילי הפרויקט: משה, אורנה, אושר, כרמית ואשר

7

דברי פתיחה

היום שבו המשפחה "מתפרקת לך" או "מתרסקת לך" (כלשונם של ילדים) הוא יום שנחרט בנימי הנפש של כל ילדה וילד הבאים בשערי מל"י, המפעל להכשרת ילדי ישראל, ובשעריהם של מוסדות פנימייתיים אחרים. ביום שבו הילד נלקח מבית ההורים – בין בתהליך סדור ובין באִבחה – הוא מאבד את העוגן הבסיסי ביותר שדרוש לו. המוכר והבטוח כבר אינם, והוא מגיע למסגרת זרה לו ו"מאיימת". המשענת המרכזית שעליה אפשר לסמוך – בימים, בשבועות ולעיתים אף בחודשים הראשונים – היא האחאים: גורלם דומה, הם חווים את אותה החוויה ולעיתים הם השותפים האינטימיים ביותר לצרה של הילד. מל"י – ארגון חשוב הקולט ילדים ברגעים האלה, של שבר ואי־ודאות – מבקש ללמוד את משמעות הקשרים העדינים בין האחאים. כמחצית מהילדים בכלל מסגרות מל"י הם אחאים; המאפיין הייחודי הזה מצריך מחשבה מעמיקה. השאיפה העיקרית שלנו היא לאפשר להם להמשיך את הקשר האחאי ולשמר את המשפחתיות שהכול זקוקים לה. את השאיפה הזאת מממשים צוותי מל"י, במגבלות המסגרת ולפי ההמלצות המקצועיות שהצוותים מגבשים בבחינה של כל מקרה ומקרה. פותח המודל המשפחתי לילדים בהשמה חוץ-ביתית. פיתוח המודל במל"י – 1973־ כבר ב המפעל להכשרת ילדי ישראל – נעשה מתוך הבנה שיש לאפשר לילדים הזדמנות לחוות חוויה משפחתית אחרת, חוויה שהם יוכלו להפנים ולעשותה לכלי בקטיעת רצף המצוקה הבין־דורי. מעת שפותח המודל ועד היום, אימצו אותו פנימיות רבות והבינו את כוחו ואת ערכו. אנו סבורים כי לאחאים תפקיד משמעותי במודל משפחתי זה. בחשיבה המתמשכת של מל"י, בהיותו ארגון החורט על דגלו למידה והתחדשות, מציאת הדבר הנכון ביותר לעשות דורשת חשיבת-עומק בסוגיית האחאים, ומענה על שאלות נוקבות שעולות בנושא זה. למרות הניסיון העצום של הארגון, אנחנו מחויבים לעצור, ללמוד, לחשוב ולארוג בעדינות ובצניעות את הרקמה המיוחדת של סוגיית האחאים. בכוונתו של הארגון להבין מה הם שיקולי ההשמה הנכונים ואילו תוכניות יש להפעיל כדי ללמד וליישם אחאוּת יציבה וחזקה. השותפות של מל"י ומכון חרוב היוותה מתכון מעולה לבחינת נושא האחאים בהשמה חוץ ביתית. שותפות ארוכה זו, המבוססת על יחסי אמון וחברות, חברה כאן למחקר פעולה משתף – פרויקט מחקר המשלב עבודת שטח ואקדמיה, כך שכל צד תורם את חלקו להפריה הדדית למען שיפור רווחתם של ילדים שהוצאו מביתם. במוקד הפרויקט עמד נושא רב משמעות אך כמעט בלתי-נראה בשדה המחקר והפרקטיקה – האחאות. בעבודה המשותפת במחקר הפעולה נעשתה למידה הדדית של שטח ואקדמיה. יחד למדנו עולמות חדשים, התעמקנו בדילמות ובמכשולים שבדרך, וניסינו לייצר מודלים מקצועיים לעבודה עם אחאות ושפה חדשה הממשיגה את היתרונות ואת הקשיים המלווים את הנושא. צעדנו יחד, צעד אחר צעד, במסע לחיפוש הנתיבים הנכונים.

8

דברי פתיחה

אסופה זו היא תוצר של תהליך זה, ואנו מקווים כי היא תהיה אבן דרך משמעותית עבור הקהילה המקצועית ביצירת שיח עדכני וחדשני על אחאות כגורם מרכזי ברווחתם של ילדים שהוצאו מביתם. לאסופה זו שלושה שערים המשקפים את העבודה שנעשתה במסגרת הפרויקט. השער הראשון משקף את הלמידה המשותפת, והוא מכיל מאמרים המהווים גוף ידע רלוונטי למי שעוסקים בהשמת אחאים. השער השני הוא הצצה אל תהליך יצירתו של הידע במסגרת מחקר הפעולה המשתף, והוא מכיל את ממצאיהם של שני מחקרים שנערכו במסגרת מחקר הפעולה המשתף, ואת עיקריה של מדיניות מל"י, המפעל להכשרת ילדי ישראל, בנוגע להשמת אחאים. השער השלישי מעניק לקורא טעימות מתוך פעילויות בתוך מל"י, אשר במוקד שלהן עומד הקשר האחאי, ומטרתו לשמש מקור השראה לקורא בשאלות יישומיות של קליטה, טיפול ועבודה ארגונית עם אחאים. אנחנו מודים לחברי צוות ההיגוי של מחקר הפעולה מתוך מל"י, על שפינו מזמנם בתוך היומיום העמוס כדי להשתתף בתהליך תשתיתי של פיתוח ויצירה של שפה: אשר בן שימול, אורן וזאנה, אסנת עמאר, עקיבא יחיאל, מירי בלוקה, רותם לגזיאל, נטלי גרינברג, קרן גופמן, נטלי רכבי וליאורה רוזנברג. תודה מיוחדת על ההשתתפות בתהליך הלמידה נתונה לנתמר הלל, מנהלת האגף לשירותים פסיכו-סוציאליים ורפואיים במינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך, לפביאן מלישקביץ, העובדת הסוציאלית הראשית באגף, וליעל אלתרמן־ שאשא, סגנית מנהלת האגף. מל"י חורט על דגלו למידה מתמדת ובחינה גם של המובן מאליו, ארגון מתפתח שאינו שוקט על שמריו. מכון חרוב שואף להוביל את העיסוק בילדים נפגעי הזנחה והתעללות בארץ ובעולם, בד בבד עם עוצמה אקדמית ושמירה על קשר עמוק עם השטח. אנחנו עדיין במעלה הדרך, נחושים להתמיד בלמידה ולייצר תובנות מיטיבות לילדים – כדי שנוכל לסייע להם לחיות חיים של הזדמנות, רווחה וחוסן. , מנכ"ל מל"י, המפעל להכשרת ילדי ישראל משה דולב , עובדת סוציאלית ראשית מל"י, המפעל להכשרת ילדי ישראל אורנה טאוס , מנהלת תחום המחקר במכון חרוב פרופ' כרמית כץ , מנכ"ל מכון חרוב פרופ' אשר בן-אריה

9

שער ראשון — אחאים בהשמה חוץ-ביתית: מחקר אמפירי, מדיניות ותיאוריה

10

השמה חוץ-ביתית של אחאים – סקירה סיסטמטית של ספרות אקדמית בין-לאומית

1 אושר ברנע, נעה כהן, ענבל הינדי וכרמית כץ

קשר בין אחאים הוא לרוב הקשר הארוך ביותר לאורך חייהם של איש או אישה. אחאים הם סוכני חִברוּת (סוציאליזציה) ראשונים במעלה זה עבור זה, ולמערכת היחסים ביניהם השפעה ניכרת על רווחתם הנפשית של ילדים ועל התפתחותם. לקשר האחאי חשיבות גדולה מילדות עד בגרות, ויש לו משמעות מיוחדת במצבי משבר בחיים של פרט ומשפחה ). כנקודת מוצא למחקר הפעולה המשתף, נערכה סקירת סיסטמטית Kramer et al., 2019( של ספרות בין-לאומית שעסקה בקשר האחאי בקרב ילדים בהשמה חוץ-ביתית. באופן ספציפי יותר, המטרה שלאורה עוצבה סקירת הספרות היא לתת מענה לשאלות: מהי משמעותו של הקשר האחאי עבור ילדים שהוצאו מביתם? כיצד הוא נראה בהקשר החוץ ביתי? אילו קשיים ומכשולים עומדים לפני הקשר האחאי? ואילו תנאים מסייעים לו? מאמר זה יעלה את הנושאים המרכזיים שעלו מתוך סקירת הספרות הסיסטמטית אשר תפורסם .Child Abuse and Neglect בכתב העת ואילך 2000 מחקרים אמפיריים משנת 40- בסקירה המקיפה שנערכה נמצאו פחות מ שעוסקים בהשמה חוץ-ביתית של אחאים. זהו מספר זעום לעומת מספר המחקרים היוצאים בכל חודש ועוסקים, לדוגמה, בילדים הנתונים להזנחה והתעללות. הנתון הזה הוא חלק מתמונה גדולה יותר המספרת על מיעוטו של המחקר בתחום האחאות. נראה כי הקשר האחאי אינו מקבל את הבמה הראויה לו, בהתייחס למשמעות האדירה, לטוב ולרע, שעשויה להיות לו בחייהם של ילדים ומבוגרים. ) מגדירים את המחקר בתחום האחאות White & Hughes, 2017( החוקרים ווייט והיוז כ"נמצא בכל מקום אך אינו נראה" בשדה האמפירי. בצד דלילותו של המחקר האמפירי בתחום האחאות, הוא נעדר מסגרת תיאורטית מאחדת שתהווה "מפה" למחקר, וחוקרים Katz & ;2016 ,' מתריעים על הצורך להרחיב ולהעמיק את המחקר בתחום זה (אברמוביץ .)Hamama, 2018 בטרם ניכנס לעובי הקורה של האחאות בהשמה חוץ-ביתית, יש להדגיש כי תמונת איננו ההשמה הנפרדת והמשותפת של אחאים בהשמה חוץ-ביתית אינה ברורה, כלומר – . מחקרים מעטים יודעים בדיוק מהו שיעור ההפרדה בין אחאים בהשמה חוץ-ביתית

1 . אושר ברנע היא רכזת צוות מחקר ומובילת פרויקט האחאים במכון חרוב, ודוקטורנטית בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים. נעה כהן וענבל הינדי הן דוקטורנטיות בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. פרופ' כרמית כץ היא מנהלת תחום המחקר במכון חרוב, חוקרת ומרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב.

11

אושר ברנע, נעה כהן, ענבל הינדי וכרמית כץ

שעוסקים בכך מעידים כי התשובה לשאלה זו מעורפלת, וככל הנראה יש הערכת חסר של הפרדת אחאים, כלומר – שיעורי ההפרדה גדולים מכפי שנראה. מחקרן של ג'ונס ועמיתות אחאים שהוצאו מביתם בסקוטלנד. המחקר הראה כי 200- ) בחן כ Jones et al., 2019( כאשר מתעמקים בתמונת האחאים המלאה של ילדים ופעוטות, ובכלל זה נבירה בשולי התיקים שלהם במערכות הרווחה כדי לקבל תמונה משפחתית מלאה יותר, מתגלה עלייה דרמטית בשיעורי ההפרדה. החוקרות מצאו כי בשבע מתוך כל עשר דיאדות של אחאים, האחאים חיו בנפרד ולא היה ביניהם קשר ישיר. הן מצאו גם כי משך הזמן המתארך מחוץ לבית מעלה את שיעור הזרות בין האחאים, כלומר – את שיעור הקשרים המרוחקים או המנותקים. : כיצד צריכה להיות מוגדרת אחאות בחינה של סוגיה זו מחייבת את העיסוק בשאלה קשר דם? חיים משותפים תחת אותה קורת גג ובאחריותם של אותם הורים? ומה דינה של אחאות למחצה? וכיצד יש להתייחס לאח שנולד להוריו לאחר שנים רבות שבהן אחיו מחוץ לבית? או לאחאים במשפחת אומנה או במסגרת חוץ-ביתית אחרת? מחקרם של לרי ילדים דרך ארבע הגדרות 100,000- ) בחן את נתוניהם של כ Lery et al., 2005( ועמיתים שונות של אחאות, והראה כי למרות חפיפה ניכרת, ההגדרות מציירות מפות אחאות שונות. כלומר, הגדרתה של אחאות אצל ילדים בהשמה חוץ-ביתית מורכבת, ויש להעמיק ולבחון ברגישות את מפת הקשרים האחאיים של כל ילד וילדה. לאחר הכרה זו במיעוט המחקרי ובמורכבות שעולה מתוך הנתונים האפידמיולוגיים של התופעה, תעסוק סקירת ספרות זו בשלושה נושאים מרכזיים: אחאות כגורם התורם לרווחתם הנפשית של ילדים בהשמה חוץ-ביתית, גורמים המעודדים או מעכבים השמה משותפת של אחאים והקשיים המלווים השמה והחזקה של קבוצות אחאים בהשמה חוץ-ביתית. אחאות כגורם התורם לרווחתם הנפשית של ילדים בהשמה חוץ-ביתית הנתון הבולט ביותר העולה מתוך המחקר העוסק בהשמה חוץ-ביתית של אחאים הוא שקשר אחאי עשוי לתרום לרווחתם הנפשית של ילדים שהוצאו מביתם, ולהוות גורם של חוסן עבורם. מחקרים בחנו את רווחתם הנפשית של ילדים בתנאים של קשר אחאי חי, רציף וקרוב, וכן את האופן שבו השמה משותפת של אחאים לעומת השמה נפרדת עשוי להשפיע על הרווחה הנפשית של ילדים ובני נוער. של ילדים למסגרת החוץ- תחושת השייכות מחקרים העידו על תרומתו של קשר אחאי ל ביתית או למשפחת האומנה, ועל תפקידו בחיבור שלהם לדמויות ההוריות החדשות, ובכך – בהקלה אפשרית של תהליכי הסתגלות. כלומר, ילדים שהושמו יחד עם אחיהם נטו להרגיש שייכים יותר למסגרת וליצור קשר טוב יותר עם הדמויות המטפלות וההוריות שהם ). מחקרים אחרים Angel, 2014; Hegar & Rosenthal, 2009, 2011 , שהו בחסותן (לדוגמה של ילדים שהוצאו מביתם. לבריאותם הנפשית העידו על תרומתו של קשר אחאי מיטיב ) הראה כיצד מערכת יחסים et al., 2013 Wojciak( לדוגמה, מחקרן של ווז'שיאק ועמיתות מיטיבה בין אחאים יכולה למתן את השפעתה של טראומה, המאפיינת את חייהם של

12

השמה חוץ-ביתית של אחאים – סקירה סיסטמטית של ספרות אקדמית בין-לאומית

ילדים שהוצאו מביתם עקב התעללות והזנחה, על דיכאון ועל בעיות של הסתגרות. כמו כן . כך לדוגמה, מחקרן בעיות התנהגות לקשר אחאי רציף עשויה להיות השפעה מיטיבה על ) ,שעסק בילדים בקלט-חירום, הראה כי ילדים Milojevich, 2021( של מילושביץ' ועמיתות ששהו יחד עם אחיהם הראו רמות אגרסיה נמוכות יותר. ) מראה Richardson & Yates, 2014( בהתבוננות לטווח ארוך, מחקרם של ריצ'רדסון וייטס כי לשהות המשותפת עם אחאים בהשמה חוץ-ביתית בילדות יש השפעה על מדדים ) בחייהם של בוגרים צעירים: ככל שילדים שהו זמן רב competency( כשירות שונים של יותר עם אחיהם בהשמה חוץ-ביתית בילדותם, יכולתם להסתדר בעולם מבחינת מערכות יחסים ורכישת השכלה הייתה טובה יותר. במחקר זה נמצא כי גורם שתיווך את הקשר בין הכשירות של הבוגרים הצעירים ובין ההשמה היה קוהרנטיות נרטיבית, כלומר, היכולת של אותו צעיר להחזיק סיפור בהיר ורציף על תולדות חייו ו"התגלגלותם" בהשמה חוץ-ביתית. החוקרים משערים כי לאחאים תפקיד משמעותי ביצירת סיפור פרטי זה, החיוני לזהות ולכשירות בבגרות. מחקרים הדגימו גם את הקשר בין מערכת יחסים מיטיבה ורציפה עם אח או אחות ובין אצל ילדים בהשמה חוץ-ביתית. שני מחקרים הראו את הקשר בין מערכת חוסן אישי ) או יכולת להשפיע agency( יחסים כזאת ובין תחושה חיובית לגבי העצמי, תחושת סוכנות ). להשלמת activity) (Mota & Matos, 2015;Wojciak, McWey et al., 2018( על המציאות התמונה, מחקרים הראו כי לשהות עם אחאים בהשמה חוץ-ביתית יש אפקט ממתן על השפעתן השלילית של טלטלות ונסיבות חיים מורכבות, כגון מצב כלכלי, קונפליקטים משפחתיים, גירושין, ואפילו השפעות שליליות שיכולות להיות להשתייכות גזעית או מגדרית. כלומר – ילדים ששוהים עם אחיהם באותה מסגרת, ו/או מקיימים איתם קשר טוב, חסינים יותר מפני נסיבות חיים מורכבות המאפיינות את חייהם של ילדים שהוצאו Davidson-Arad & Klein, 2011; Drapeau et al., 2000; Wojciak, McWey et( מביתם .)al., 2018 ), מחקר מכונן בתחום Werner, 1993( לסיכום, חשוב לציין כי כבר במחקר האורך של ורנר ילדים 500- החוסן, עלה נושא האחאות כגורם חוסן משמעותי. מחקר זה עקב אחר יותר מ באי קוואי בהוואי לאורך ארבעים שנה. המחקר הראה כי קיומה של דמות בוגרת מלווה, כגון אח גדול, מהווה גורם חוסן משמעותי מפני השפעותיהם של מגוון גורמי סיכון אישיים, משפחתיים וקהילתיים לאורך החיים. נראה כי יש לאמץ נקודת מבט זו בבואנו לעסוק באחאות, כדי למצות את הפוטנציאל המגן והתומך הקיים בתוכה. גורמים המעודדים או מעכבים השמה משותפת של אחאים במבט ממעוף הציפור – על המסע של קבוצת אחאים מרגע הוצאתם מביתם ולאורך שנים של השמה חוץ-ביתית – אפשר לזהות כמה גורמים המעלים את הסיכוי להשמה משותפת של אחאים לאורך זמן או, לחלופין, את הסיכוי שלהם להיפרד, ובכך להפחית את רמת הקשר ביניהם. כמה מהגורמים שיפורטו להלן הם, במידה רבה, גורמים אקראיים או תוצאה של החלטות רגעיות בעת ההוצאה מהבית, ולמרות זאת יש להם חשיבות

13

אושר ברנע, נעה כהן, ענבל הינדי וכרמית כץ

עצומה בהסללתו של ילד אל ההשמה החוץ-ביתית והלאה משם, במסלול חייו. להלן הגורמים המרכזיים ביותר אשר נמצאו במסגרת סקירת הספרות הסיסטמטית כמעודדים או מעכבים שהות משותפת של אחאים במסגרות חוץ-ביתיות: • . מחקרים מראים כי כאשר אחאים נכנסים למסגרת כניסה למסגרת באותו הזמן כקבוצה, באותו יום, או לכל היותר באותו החודש, הסיכוי שלהם להישאר יחד Wulczyn &( לאורך תקופת ההשמה עולה במידה ניכרת. לדוגמה, וולצ'ין וצימרמן שנה 15- ) הראו, על פי מדגם של עשרות אלפי אחאים על פני כ Zimmerman, 2005 מהאחים שהגיעו באותו הזמן גם הושמו יחד, ושלאורך שש שנים 78% בניו יורק, כי היה לקבוצות אחאים אלו סיכוי טוב יותר להישאר יחד. • . לילדים משתנים דמוגרפיים של גיל, מרווחי גיל בין האחאים וגודל קבוצת האחאים צעירים יותר, אשר שייכים לקבוצת אחאים קטנה יותר ועם מרווחי גיל קטנים יותר Albert & King,( ביניהם, יש סיכוי גבוה יותר להישאר יחד לאחר שהוצאו מביתם Tarren-( ). לדוגמה, טארן-סוויני והייזל 2008; Wulczyn & Zimmerman, 2005 ) הראו במדגם גדול באוסטרליה כי הפער הממוצע בגיל Sweeney & Hazell, 2005 . מחקרם 4.4 , בעוד בהשמה נפרדת היה הפער 2.2 האחאים בהשמה משותפת היה ) הראה כי הקשר בין השמה נפרדת Shlonsky et al., 2003( של שלונסקי ועמיתים , כלומר – לבני נוער סיכוי גבוה הרבה יותר להשמה 13 ובין גיל נהיה מובהק מעל גיל נפרדת, מה שעשוי להעיד על מבנה ההשמות החוץ-ביתיות לבני נוער – שאינו בהכרח מעודד השמה משותפת של אחאים. • . מחקרים מראים כי לאחאים אשר הושמו יחד אצל קרובי השמה אצל קרובי משפחה Shlonsky et al., 2003; Waid( משפחה יש סיכוי טוב יותר להישאר יחד לאורך זמן .)et al., 2016 נושא חשוב נוסף שעולה בהקשר של השמה חוץ-ביתית של אחאים הוא יציבות ההשמה. מציאות החיים של ילדים בהשמה חוץ-ביתית מלאה בקטיעות ושינויים, עד שניתן להגדירה ). בתנאים אלו נראה כי להשמה משותפת Skoog et al., 2015( " "אי-יציבות מתמשכת של אחאים יתרון מסוים, כלומר – היא קשורה במסלול השמה עם שינויים מעטים יותר Leathers,( ). למשל, לת'רס Albert & King, 2008; Wulczyn & Zimmerman, 2005( ) מצאה כי לאחאים שהושמו יחד בעקביות היה סיכוי נמוך במידה ניכרת לחוות 2005 מהאחאים שהיו בהשמה 56%-59% מהם חוו שינויים, לעומת 36% : שינויים בהשמה נפרדת או בהשמה לא עקבית. חשוב לציין כי גם השמה משותפת של אחאים עלולה Tarren-( לסבול מחוסר יציבות, אך זו קטנה יותר. לדוגמה, מחקרן של טארן-סוויני והייזל ), שעסק בהשמת אחאים באוסטרליה, מצא כי לאורך כשלוש Sweeney & Hazell, 2005 שנים מספר השינויים הממוצע בהשמה של ילד היה שניים (ובכלל זה ההוצאה מהבית); מהם חוו יותר מחמישה שינויים! 12%- מהילדים חוו יותר משני שינויים, ו 46%

14

השמה חוץ-ביתית של אחאים – סקירה סיסטמטית של ספרות אקדמית בין-לאומית

קשיים בהשמה חוץ-ביתית של אחאים בפריזמה אקולוגית מדיניות גלובלית ומקומית קוראת להשמה משותפת של אחאים במסגרות חוץ-ביתיות. מסמך מנחה של האו"ם קורא להעדיף השמה חוץ-ביתית של אחאים כשיקול מרכזי בקבלת ההחלטות (ראו נספח). נוסף על כך, אמנת האו"ם לזכויות הילד מציינת את חובתן של המדינות כלפי ילד שאינו חי עם הוריו "לכבד את זכותו של הילד לשמור על זהותו, (ראו בנספח). אם כן, היות חלק ממשפחה נתפס 2 לרבות אזרחות, שם, וקשרי משפחה" כחלק מזכותו של הילד לזהות שלמה. למרות זאת, שיעורי ההשמה המשותפת של ילדים ), ויש פער בין Meakings, Sebba, et al., 2017; Miron et al., 2013( ובני נוער מתונים בלבד המדיניות ובין המציאות בשטח. במסגרת בחינתו של פער זה בין מדיניות לשדה, נתעמק בקשיים העומדים בדרכה של אחאות בהשמה חוץ-ביתית ובנקודות התורפה שלה: שמירת קשרים חיים ופועמים בין האחאים בצד השמה משותפת. כדי לארגן תמונה קוהרנטית ומקיפה של קשיים אלו, נשתמש בתיאוריה האקולוגית של ). תיאוריה זו גורסת כי התפתחותו של ילד, או במקרה Bronfenbrenner, 1979( ברונפנברנר הזה – של קבוצת אחאים, מושפעת מגורמים שונים במעגלים מתרחבים: מסביבתו הקרובה והמיידית של הילד עם הקשרים שבתוכה (מיקרו-סיסטם), דרך המערכות המקיפות אותו (אקסו-סיסטם) ועד אמונות ואידיאולוגיות של התרבות שאליה הוא שייך (מקרו-סיסטם). בין המיקרו-סיסטם לאקסו-סיסטם נמצאת רמת ביניים (מסו-סיסטם) הנוגעת לגורמים מתווכים בין המיקרו לאקסו – למשל, האינטראקציה של המשפחה עם שירותי הרווחה. כלל המערכות מקיימות ביניהן יחסי גומלין. נראה כי מבנה זה דרוש כדי לשרטט באופן קוהרנטי ומקיף את מפת הקשיים של השמה חוץ-ביתית של אחאים, ובמאמר זה נדון בקשיים ברמת המיקרו, המסו והאקסו.

2 . נוסח עברי בתרגום רשמי של משרד המשפטים. https://cms.education.gov.il/educationcms/units/zchuyot/chukimveamanot/amanot/ amnaoom.htm

15

אושר ברנע, נעה כהן, ענבל הינדי וכרמית כץ

ברנר לפי התיאוריה האקולוגית של ברונפ קשיים בהשמה חוץ-ביתית של אחאים -

רמת האקסו מערכות המקיפות את קבוצת האחאים

רמת המזו ‘בין לבין’

רמת המיקרו סביבת הקשר הקרובה

1 . מורכבותן של מערכות יחסים בין אחאים בהשמה חוץ-ביתית קשיים ברמת המיקרו: מחקרים רבים מעידים על מורכבותן של מערכות היחסים האחאיות בין ילדים ובני נוער Milojevich , בהשמה חוץ-ביתית, ועל האינטנסיביות הרגשית המאפיינת אותן (לדוגמה ). מחקרים שהשמיעו את קולם של האחאים et al., 2021; Parker & McLaven, 2018 עצמם בצד הורי אומנה ודמויות מטפלות אחרות מתארים חוויה דיאלקטית של קשר, המתאפיין מצד אחד בתחושות של שייכות, תמיכה ונחמה עקב השהות המשותפת, ומצד שני קושי, אי-נוחות ורצון לשים גבול לקשר האחאי הנחווה כ"דרישת שלום" מדפוסי ) מתארת Leichtentritt, 2013( העבר המשפחתיים אל החיים העכשוויים. ליכטנטריט את האחאות בהשמה חוץ-ביתית כחוויה קוטבית בבסיסה, כלומר – היא מכילה מטבעה רגשות סותרים הדרים בכפיפה אחת: רצון להיות יחד בצד רצון בנפרדות, חברות בצד תחרות וקנאה. נראה כי חוויה זו מאפיינת לא רק את הקשר בין אחאים בהשמה משותפת אלא גם בין אחאים בהשמה נפרדת. לדוגמה, מחקרים שבחנו את הקשר האחאי אצל אחאים שאינם חיים יחד ונפגשים מעת לעת מתארים תחושות של בלבול ומבוכה לצד ). אמביוולנטיות Cossar & Neil, 2013 , סקרנות, ורצון בחיבור לצד תחושת זרות (לדוגמה ואינטנסיביות רגשית מאפיינת יחסי אחאים ככלל, אך אפשר להניח שאלו יתעצמו אצל Katz & Hamama,( ילדים שהוצאו מביתם על רקע של אקלים משפחתי מתעלל או מזניח .)2018; Kramer et al., 2019 בהמשך לכך, מחקרים עוסקים ברצף של איכות מערכת היחסים האחאית בהשמה חוץ ביתית – ממערכת יחסים תומכת ומנחמת עד למערכת יחסים שתלטנית ופוגענית. מחקרים

16

השמה חוץ-ביתית של אחאים – סקירה סיסטמטית של ספרות אקדמית בין-לאומית

רואים את מערכות היחסים האחאיות בהשמה חוץ-ביתית כמיטיבות בכללותן רוב הזמן Kiraly( וברוב המקרים, אך חושפים גם מקרים של מערכות יחסים מתעללות ושתלטניות .)& Humphreys, 2016; Meakings, Coffey, et al., 2017; Wojciak, Range, et al., 2018 מתוארים מקרים שבהם דמויות מטפלות חשות דאגה לביטחונם הפיזי או הרגשי של הילדים עקב יחסי אחאות, ואף מקרים של הפסקת השמה דווקא עקב פגיעה בין אחאים ). לעיתים מתוארות מערכות יחסים שתלטניות ואף פוגעניות של Selwyn, 2019 , (לדוגמה .)Wojciak, Range, et al., 2018 , אח או אחות גדולים עם אחיהם הקטנים (לדוגמה

2 . היעדר תמיכה מערכתית בקשר האחאי קשיים ברמת המסו:

במחקרים שונים, לרוב מנקודת מבטם של דמויות מטפלות כגון הורים אומנים, מאמצים וקרובי משפחה, עולה שוב ושוב הטיעון כי מערכות הרווחה המלוות את ההשמה אינן תומכות ואינן מלוות את שמירתו והחזקתו של הקשר האחאי של ילדים שהוצאו מביתם. נראה כי להיעדרה של התמיכה המערכתית כמה היבטים: היעדר הכרה של אנשי מקצוע בחשיבותו ובמרכזיותו של הקשר האחאי ובתרומתו הפוטנציאלית לחיי הילד, היעדר ליווי ומתן כלים מקצועיים להורים ולדמויות מטפלות בהחזקת האחאות בתוך קשיי היומיום, Cossar( והיעדרה של עבודה משותפת בין גורמים שונים שרבה חשיבותה להצלחת העניין & Neil, 2013; Kiraly & Humphreys, 2016; Meakings, Coffey, et al., 2017; Selwyn, .)2019; Wojciak, Range, et al., 2018 כמו כן נראה כי מצב זה מאפיין השמה משותפת והשמה נפרדת כאחד. לדוגמה, במחקרה ), המתאר מקרי אימוץ שנקלעו למצב משברי או הופסקו, אף Selwin, 2018( של סלווין אחת מהמשפחות לא קיבלה ליווי מקצועי הנוגע לאחאות – שהייתה ברוב הפעמים הסיבה המרכזית למשבר. במקרים של אחאות מרחוק והשמה נפרדת מתוארים מצבים של אנשי מקצוע המלווים את התיק ואינם מכירים את התמונה האחאית והמשפחתית המלאה של הילד, ובכלל זה מידע בסיסי כגון פרטי התקשרות, שהוא תנאי הכרחי לקיומו ). נוסף על כך, במחקרים רבים מובאת Kiraly & Humphreys, 2016 , של קשר (לדוגמה טענה על הנוקשות של אפשרויות הקשר המפוקח המוצעות לילדים (כגון במרכזי קשר). הסטינג המפוקח והמלאכותי הזה, לפי תיאורו, מקשה החזקה והתפתחות של יחסי Meakings, , אחאות טבעיים ו"נורמליים", בלשונם של ילדים ושל דמויות מטפלות (לדוגמה .)Coffey, et al., 2017 עם זאת, מחקרים מעידים על מחויבות עמוקה של הדמויות המטפלות בהשמה חוץ-ביתית כלפי הקשר האחאי, ומתארים את עמידתן העיקשת של דמויות מטפלות במאמץ לשמור על הקשר האחאי חרף מכשולים לוגיסטיים ומהותיים, ומתוך הבנה שהקשר האחאי חיוני James et al., 2008; Wojciak, Range, , עבור הילד בהתבוננות על המשך חייו (לדוגמה ). נראה כי הדמויות המטפלות מהוות "שומרות סף" של הקשר האחאי, וכי et al., 2018 המסרים הגלויים והסמויים שלהן בקשר לגבולותיה של המשפחה – מי בפנים, מי בחוץ James et( ובאיזה אופן – משפיעים על החוויה האחאית של ילדים בהשמה חוץ-ביתית .)al., 2008; Kossar & Neil, 2013

17

אושר ברנע, נעה כהן, ענבל הינדי וכרמית כץ

3 . מגבלות תפוסה ומבנה בהשמה חוץ-ביתית של אחאים קשיים ברמת האקסו:

מגבלות התפוסה בהשמה חוץ-ביתית נידונות כמציאות ידועה ברקע של מחקרים רבים העוסקים בהשמה של אחאים, למרות מיעוטם של ממצאים אמפיריים ישירים בנושא. ) מראה באופן מרתק Wulczyn & Zimmerman, 2005( מחקרם של וולצ'ין וצימרמן שנים, התנודות בביקוש להשמה חוץ-ביתית בניו יורק השפיעו על שיעור 15 כיצד, על פני ההשמה המשותפת והנפרדת של אחאים. כלומר, בתקופות של ביקוש גבוה להשמה חוץ-ביתית אחאים רבים יותר מופנים להשמה נפרדת, ולהפך. גם הממצאים המוזכרים לעיל – על התפקיד של גיל האחאים, מספרם ומרווחי הגיל ביניהם בסיכוי שלהם להשמה משותפת או נפרדת – מעידים למעשה על מגבלות תפוסה אשר מובילות למצבי "בדיעבד" של השמה נפרדת. , במסגרת סקירת הספרות הבין-לאומית נערך מיפוי של המחקר האמפירי הקיים לסיכום על השמה חוץ-ביתית של אחאים. ממצאי המחקרים המעטים שעסקו בנושא הדגימו את חשיבותו של הקשר האחאי עבור ילדים בהשמה חוץ-ביתית דרך התרומה הפוטנציאלית שלו לרווחתם הנפשית. עוד ממצא חשוב שעלה מתוך המחקרים הצביע על גורמים המעודדים או מעכבים השמה משותפת, ולמעשה מסלילים ילד אל חיים של קשר חי עם אחאיו או של קשר דליל ומנוכר איתם. נוסף על כך, אפשר לראות את הקשיים המרובים שהקשר האחאי נתקל בהם לאחר שילדים הוצאו מביתם. קשיים אלו נובעים ממורכבותם הרגשית של קשרים אלו, מהיעדר תמיכה מערכתית בהחזקת הקשר וממגבלות תפוסה ומבנה של המסגרות החוץ-ביתיות. נראה כי המחקרים שנסקרו כאן מעידים שמערכות הרווחה וההשמה אינן ערוכות ומוכוונות לשמירת הקשר האחאי. וכך, למרות הרצון הטוב ולמרות המדיניות המוצהרת בנושא זה בזירה הבין-לאומית, האחאות "נופלת בין הכיסאות", ובמקרים רבים היא בבחינת משאב חוסן פוטנציאלי של הילד שאינו מנוצל כיאות.

18

אחאות כקטגוריה הראויה להכרה במשפט

3 רות זפרן

משמעותם של יחסי אחאים וחשיבותם בעולם דיני המשפחה אנחנו רגילים לשתי קטגוריות של יחסים – יחסים בין בני זוג ויחסי הורים-ילדים. יחסי משפחה אחרים כמעט שאינם זוכים לתשומת לב או להכרה והגנה ביקשתי להסיט את הזרקור לכיוונם של יחסי 4 משפטית. בכתיבה שלי בשנים האחרונות האחאות. אומנם אינני טוענת שקטגוריה זאת צריכה להיות בעלת אותה עוצמה כמו הקטגוריות האמורות, אולם שינוי משפטי נדרש, לטענתי, כך שהמשפט יכיר ביחסים אלה ויגן עליהם. טעם מרכזי לכך הוא החשיבות שיש ליחסי אחאות בחיינו. התבוננות מרוכזת על יחסי אחאים מלמדת כי מדובר ביחסים ייחודיים ובעלי עוצמה רבה וחשיבות גדולה לחיי הרגש של האדם ולרווחתו בהווה ובעתיד. מכל הקשרים שיש לאדם, הקשר בין אחאים הוא, מטבעו, הממושך ביותר. הוא נוצר עם הלידה (של האחאי השני) ומסתיים עם פטירת הראשון בהם. ברוב המקרים הוא ארוך יותר מקשר הורי (המסתיים עם פטירת ההורה, שמתרחשת לרוב קודם לכן) ומקשר זוגי (שמתחיל רק בגיל מאוחר יותר). ברוב המקרים קשר זה כולל רכיב של מגורים משותפים במשך פרק זמן ניכר, חינוך משותף וחוויות חיים משותפות. הוא מתפּרס על־פני שנות הילדוּת ושנות ההתבגרות, ומשתנה מאוד לאורך עשרות שנות התמשכותו עקב גורמים 5 חיצוניים ואירועי חיים שונים. שלא כקשרים אחרים, המשלבים לרוב יסודות של בחירה (בחירה אם להינשא ולמי או בהגדרתה, אינה מגלמת בחירה. ההחלטה אם 7 אחאות, 6 החלטה אם להביא ילד לעולם), להביא ילד לעולם נתפסת בעיקרה כהחלטה אוטונומית של ההורה, ואילו אחאות נכפית יתר על כן, בניגוד 8 על הילד, לעיתים קרובות מתוך תפיסה שהולדת אחאי תיטיב עימו. 3 . פרופ' רות זפרן היא חברת סגל בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, אוניברסיטת רייכמן, הבינתחומי הרצליה. תודה לעוזרת המחקר, גב' אביב בר, על הסיוע בעריכת הדברים. 4 . ). אחים ואחיות 2018( ' סקירה זו מבוססת על שני מאמרים שכתבתי בנושא אחאות במשפט: זפרן, ר Zafran, R. (2020). Reconceiving legal siblinghood, HASTINGS Law ;)5( במשפט, עיוני משפט, מא .Journal, 71(3( 5 . .Cicirelli, V. G. (1995). Sibling realationships across the life span (pp. 1-3). Springer 6 . לא בכל קשר של נישואים מובטחת בחירה, ובוודאי לא בכל התעברות, וכל בחירה, גם כזאת שאינה ). טובים 2013( ' מגלמת כפייה ישירה, מושפעת מלחצים חברתיים־תרבותיים. ראו בהקשר זה דונת, א ,35 ,)1( השניים מן האחד? כמה הגיונות תרבותיים של מוסד האחאוּת בישראל. סוציולוגיה ישראלית, טו .39-38 7 . ) משמעו "היות אחאים", קרי, היות נתון בקשר אחאי. siblingship( המושג אחאות 8 . לעיל. 6 דונת, ה"ש

19

רות זפרן

לנישואים, שאפשר להביאם אל קיצם בגירושים, או הורות, שאפשר לקטוע על ידי מסירה לאימוץ, אחאות היא מצב כפוי, והאחאים אינם יכולים להשתחרר ממנה מבחינה משפטית פורמלית. עם זאת, לאורך השנים אחאים יכולים לעצב כבחירתם את הקשר שלהם – בין כיחסים קרובים, המגלמים יסודות של שיתוף ו/או טיפול, ובין כיחסים רחוקים יותר, עד כדי ניתוק מוחלט של הקשר הרגשי. בשנים האחרונות התרחב העיסוק המחקרי-פסיכולוגי ביחסי אחאים. לצד דיון נרחב בהשפעות פתולוגיות של אחאים אלה על אלה, שנבחנו עוד קודם לכן במחקר, נבדקו והוארו גם צדדיו החיוביים של הקשר בין אחאים. נמצא שקשרים חיוביים בין אחאים מנבאים מידה רבה יותר של הבנה, הן רגשית והן חברתית, יכולות קוגניטיביות, רגישות חשוב לציין כי בשל התמשכותו של הקשר האחאי, 9 מוסרית ויכולת הסתגלות פסיכולוגית. 10 יש לו חשיבות לא רק בילדוּת, כי אם גם בבגרות ובזִקנה. אחאים במשפט הפוזיטיבי בחינת הדין הפוזיטיבי – הן בדיני משפחה והן בתחומים האחרים – מלמדת כי יחסי אחאים לא זכו במעמד משפטי שלם ועקבי, אם כי בדיני המשפחה אפשר להצביע על שינוי שחל בשנים האחרונות ועל מאמץ חקיקתי, פסיקתי ומנהלי להעמיק את ההגנה על הקשרים בין אחאים. התייחסותו של הדין הישראלי לסוגיות אלה אינה סדורה ואינה שלמה, וספק אם הדין מקנה להם את ההגנה הראויה להם. אסקור בקצרה כמה סוגיות כאלה בתחום דיני המשפחה ובתחומי משפט אחרים.

9 . Milevsky, A., & Levitt, M. J. (2005). Sibling support in early adolescence: Buffering and ראו compensation across relationships. European Journal of Developmental Psychology, 2(3), . מחקר בתחום תיאוריית ההיקשרות מלמד אף הוא על חשיבותם של יחסי אחאים ועל 299–320 הפוטנציאל הגלום בהם )במיוחד על רקע היעדרות הורים, אך לאו דווקא על רקע זה( כבסיס למודלים ). התקשרות לאח ופתרון 2010( ' של היקשרות שישפיעו על קשרי האדם במהלך חייו. ראו שולמן, ע הקונפליקט האדיפאלי בין אחאים — השפעת חשיפה תת סיפית לייצוגים מנטאליים של האח על מיניות ויחסים זוגיים (חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר־אילן, המחלקה Ainsworth, M. D. , לפסיכולוגיה). לעמדות השונות ביחס לקיומה של היקשרות בין אחאים ראו, למשל S. (1991). Attachments and other affectional bonds across the life cycle. In C. M. Parkes, J. Stevenson-Hinde, & P. Marris (Eds.), Attachment across the life cycle (pp. 33–51). Tavistock/ Routledge; Stewart, R. B. (1983). Sibling attachment relationships: Child–infant interaction in the strange situation. Developmental Psychology, 19(2), 192–199; Stewart, R. B., & Marvin, R. S. (1984). Sibling relations: The role of conceptual perspective-taking in the ontogeny of sibling .caregiving. Child Development, 55(4), 1322–1332 10. Spitze, G., & Trent, K. (2006). Gender differences in adult sibling relations in two-child .families, Journal of Marriage & Family, 68(4), 977-992

20

אחאות כקטגוריה הראויה להכרה במשפט

דיני משפחה התבוננות מרוכזת על הזירות שבהן עולה שאלת הקשר בין אחאים, שאגע רק בחלקן בסקירה זאת, מלמדת על חולשתו היחסית של הקשר מבחינה משפטית. הקשר האחאי, הנתפס כמובן מאליו בנסיבות משפחתיות "תקינות", כאשר המשפחה מתפקדת כיחידה אינטגרטיבית, אינו מוגן בשלמות כאשר המשפחה מתפרקת. בהקשרים מסוימים האחאים נעדרים כליל מההתייחסות המשפטית, ובאחרים הם בגדר "נוכחים נפקדים", במובן זה שהדין אומנם מכיר במשתמע במעמדם, בזכויותיהם ובהגנה על האינטרסים שלהם, אך הכרה זו אינה מדוברת כמעט. עם זאת, שינויים שהתרחשו בשנים האחרונות בפסיקה, בחקיקה ובקרב הדרג המקצועי – בדיוק כפי שעולה מן הפרויקט שאליו משתייכת סקירה זאת – מלמדים כי תשומת לב נדמה כי שני טעמים בבסיסו של 11 רבה יותר מופנית לכיוון הקשר האחאי, הזוכה בחיזוק. שינוי זה. האחד, עמדה זו עולה בקנה אחד עם השינוי שהתרחש בהתייחסות החברתית והמשפטית הכללית לילדים ולמעמדם במשפחה. זה שנים שילדים הולכים ותופסים מקום שינוי זה, כך נדמה, 12 משמעותי יותר בשיח האקדמי, בעולם המשפט ובמציאות החברתית. אך 13 אינו פוסח על ההיבט של יחסי אחאים, ובעשורים האחרונים — בייחוד מחוץ לישראל לאחרונה גם בארץ, מתחילים לכוון את המבט גם לעבר יחסי אחאים. הטעם השני, נראה כי שינוי זה מתקיים בד בבד עם שינוי המתרחש בתחומי מחקר אחרים, ואפשר שהוא אף מושפע ממנו. על־פי סברה זו, בעבר, בהיעדר הכרה מדעית מקצועית בחשיבותו של הקשר האחאי לרווחת הילד ולהתפתחותו, למשפט לא נמצאה כביכול סיבה להכיר בו ולהגן עליו. ואולם עם השינוי שתואר לעיל במחקר הפסיכולוגי, החלו לבחון יחסי אחאים בחינה נרחבת ומשמעותית יותר גם בעולם המשפט. הוצגו מצבים מרכזיים שבהם מתעוררת שאלת 14 במאמריי שעסקו ביחסי אחאים במשפט הקשר האחאי, ונבחנה בקצרה עמדת המשפט כלפיהם: עיצוב הסדר האחריות הטיפולית של הורים פרודים בילדיהם, חטיפה בין-ארצית, השמה במסגרות חוץ-ביתיות (פנימיות, אומנה ואימוץ) בדומה למצבים הנדונים באסופה זו, התחקות אחר אחאים לאחר מסירה לאימוץ, ואחאות במשפחות "חדשות" (במשפחה שבראשה שתי נשים, אחאים מאותו תורם זרע).

1 1. במקביל לכתיבת מאמר זה נחשפתי לכמה קבוצות חשיבה ולניירות עמדה שגובשו בנושא, למשל, לנייר שגובש במסגרת הקליניקה הסוציו-משפטית לנוער ולצעירים בסיכון, המסלול האקדמי, המכללה למנהל, בהנחייתה של עו"ס ענבר כהן, וכן לנייר עמדה שגובש בשירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, במסגרת פעילותה של עו"ס שלווה ליבוביץ, מפקחת ארצית אומנה. 1 2. ). אחריות המדינה בקידום זכויות ילדים. המשפט, כב, 2006( ' על שינויים אלה באופן כללי ראו רוטלוי, ס ). זכויות הילד בפסיקה בישראל — ראשית המעבר מפטרנליזם לאוטונומיה. המשפט, 2002( ; קפלן, י"ש 3 .305–303 , ז 13. – על סוגיות Hasday, J. E. (2012). Siblings in Law, Vanderbilt Law Review, 65, 897 ראו את משפטיות שונות בתחום דיני המשפחה. 14. לעיל. 2 ראו ה"ש

21

רות זפרן

עיקר העניין שיחסי אחאים בגיל הצעיר מעוררים נוגע בשמירת הקשר ביניהם במצבי משבר ובנסיבות של פירוק התא המשפחתי. בהקשר של השמה באומנה, למשל, קובע החוק: "אם מתקיים צורך בהשמה של ילד ושל אחיו, תיבחר ככל האפשר משפחת אומנה למרות המחויבות 15 שתוכל לקלוט את כל האחים יחדיו, ותמנע את הצורך בהפרדתם...". של החוק וההכרה בחשיבות האחאים בהקשר זה, המציאות, כפי שאנחנו רואים גם מהסקירות והמחקרים המובאים באסופה זו, מורכבת הרבה יותר. אילוצים – שמקורם בנסיבות חייהם של הילדים, בטיב הקשר בין הילדים, ובקושי של משפחה לקלוט יותר מילד אחד בד בבד – דוחים לעיתים את שימור הקשר בין האחאים, ולא בסיטואציה הזאת בלבד אלא גם בהקשר של השמה בפנימיות ואף באימוץ, הֶקשרים שמתעוררים בהם גם שיקולים כלכליים ומקצועיים נוספים המועלים כנגד השמתם יחד. הצורך להכיר ביחסי אחאות כקטגוריה משפטית נפרדת ומוגנת עולה לא רק במצבי משבר, אלא הוא מתחדד במציאות שבה יחידות המשפחה מתגוונות וסוגי הזיקות בין הילדים (האחאים) משתנים. ישנן משפחות חד־מיניות רבות יותר ומשפחות חד-הוריות המביאות לעולם ילדים בסיוע טכניקות הולדה, משפחות שבהן גדלים יחד אחאים באותו בית מבלי שיש ביניהם זיקה גנטית או, לחלופין, שאחאים גנטיים יגדלו בבתים נפרדים, לעיתים ללא קשר ואף מבלי להכיר זה את זה או לדעת זה על קיומו של זה. בנסיבות אלה ייתכנו מצבים שבהם קיימת זיקת אחאות (מסוגים שונים) בלי שיש הורים משותפים. יש מי שיטען כי בנסיבות אלה אין מדובר ביחסי אחאים כלל, שכן אחאות היא פרי קשר רגשי ותוצר של חיים במשפחה משותפת, של יחסי קִרבה, של קבלת טיפול באותה מסגרת ביתית על ידי הורים משותפים, של חינוך משותף ושל חוויות חיים משותפות. ואכן, אלה היסודות הניצבים בליבם של יחסי משפחה. עם זאת, אף שהזיקה הגנטית אינה (ואינה צריכה להיות) חזות הכול, היא נקודת מוצא משמעותית לקשרי משפחה ועשויה להוות תשתית 16 לצורך בהכרה משפטית. המחקר בדבר מקומו של הקשר האחאי בדיני המשפחה בישראל משרטט תמונה מורכבת. מחד גיסא, נדמה כי מאז ומעולם נכח הקשר האחאי כשיקול רקע בעיצוב הסדרי המשמורת לאחר פרידת ההורים, אולם מאידך גיסא, מקומו נשמר כאגבי והוכפף לאינטרסים של ההורים. מרכזיותו של תחום זה והעובדה שהוא עומד בלב השיח הציבורי וצפוי להסדרה מחודשת בקרוב מחדדות את הצורך ליתן לו מקום מפורש. נכון להיום הכרה מפורשת באחאות צומחת מלמטה, קרי – מגורמי הרווחה, ולעיתים גם מבתי המשפט, אם בדמות הוראה ישירה לרשויות הרווחה לספק הגנה לאינטרס האמור ואם בדמות ניסיון לתמרץ את גורמי הרווחה לפעול להגנתו, וזאת מתוך שימוש במונחי שסתום, כגון טובת הילד או מחויבות למניעת נזק. עם זאת, מידת ההגנה המסופקת אינה אחידה, ולטעמי, כאמור, בחלק מן המקרים היא אינה מספקת.

15. משרד המשפטים, הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, דוח ועדת .)2003( 36- ו 11 המשנה בנושא השמה חוץ ביתית, סעיפים 16. הדוגמה המובהקת לכך היא כמובן יחסי הורה–ילד, שהגנטיקה היא נקודת המוצא לזיהוים ולהגדרתם גם היום.

22

אחאות כקטגוריה הראויה להכרה במשפט

תחומי משפחה אחרים כמו קשרי משפחה אחרים, ובפרט קשר הזוגיות וקשר ההורות, אף הקשר האחאי צץ ועולה בהקשר של מגוון סוגיות משפטיות החורגות מתחום דיני המשפחה. במאמר המורחב העוסק באחים ואחיות במשפט, נבחרו לדיון הֶסדרים (וחֲסָרים הסדרים) שיש להם השפעה ישירה או עקיפה על טיב הקשר הרגשי בין אחאים או שיש בהם כדי לגלם או לבטא את חשיבות הקשר הרגשי האמור בראי המשפט: עדות, סיוע לאחר מעשה וחיפוי על עבֵירה, עבֵירות פליליות כלפי בני משפחה, שימוש בגופה של אחות לצורך סיוע לאחותה – תרומת תאי מין ונשיאת עוּבּרים, הנצחה, זיכרון והחלטות הקשורות לגופו של המת ולפרטיותו, וזכויות וחובות כלכליות. נראה שהמשפט מזהה את המשמעות הרגשית של הקשר המשפחתי ומכיר בציפייה האנושית לסייע לקרובים. אנו רואים הוראות במשפט בהקשרי עדות המשקפות את ההבנה שלא יהיה נכון לצפות שבני משפחה ישמרו על אינטרס של מיצוי הדין עם עבריינים – בשם הכבוד לקשר המשפחתי הקרוב וההגנה עליו. בחלק מהֶקשרים אלה הקשר האחאי מוכל בקשר המשפחתי המוגן, ואילו באחרים הוא אינו מוכל – חוסר עקביות שקשה, להבנתי, להסבירו. כך למשל, הכרה ביחסי אחאים – הן לעצם משמעותם וחשיבותם בחיי הרגש של בני האנוש כעניין שבעובדה והן לעניין המשמעות הנורמטיבית שראוי להעניק להם לצורך קביעתם כיעד שראוי לקידום ולהגנה – הייתה אמורה להוביל להרחבת תחולתו של הפטור מעדות גם על אחאים, שהרי הרציונלים המתוארים מתאימים אולם הדין הישראלי בחר שלא 17 במהותם גם לקשרי אחאות. הצעות כאלה אכן עלו בעבר, להכיר בהן ונמנע מלהעניק הגנה לקשר הרגשי בין אחאים בהקשר זה. אחאים יכולים אם כן להעיד זה נגד זה, ואף אפשר לכפות אותם להעיד בניגוד לרצונם. לצד הסדר זה, המבחין לעניין עדות בין בני זוג והורים מצד אחד, ובין אחאים מצד אחר, אפשר להצביע על הסדרים אחרים, קרובים רעיונית במהותם לסוגיית העדות הפלילית, המתייחסים לזיקה האחאית כמו לזיקה הזוגית או ההורית, קרי, הסדרים הרואים בכל בני המשפחה הגרעינית, לרבות אחאים, מי שקשריהם ראויים ליחס מיוחד. בעוד אנו רואים הכרה חלקית בלבד בייחודם של יחסי אחאים במתן עדות למשל, הדין הישראלי מייצר הגבלות פטרנליסטיות בנושא נשיאת עוברים, שמאחוריהן עומד בין היתר רציונל רגשי והבנת ייחודיותו של הקשר האחאי. הדין הישראלי מגביל את היכולת לרתום את גוף האישה לצורך סיוע לאחותה (או לאחיה) בהקשר של הולדה בסיוע טכניקות הולדה מלאכותיות. כך נקבע איסור עקרוני על נשיאת עוּבּרים במסגרת התקשרות ובאופן דומה נקבע איסור על תרומת 18 לפונדקאות על ידי אחות (וכן שאר בנות המשפחה), 19 ביצית מן האחות.

1 7. ,94 , . הפרקליט, כד 1967־ ), תשכ"ז 6 ' ). הצעת החוק לתיקון פקודת העדות (מס 1968( ' פלר, ש"ז והרנון, א .99 18. .1996־ )(ב) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו 3(2 ' ס 1 9. .2010־ )(א) לחוק תרומת ביציות, התש"ע 3() (ה 13 ' ס

23

רות זפרן

מילים לסיום נכון להיום האחאות אומנם מוכרת בהקשרים משפטיים מסוימים, אולם ניכר כי קשר זה אינו עומד לנגד עיני המחוקק באופן שגרתי או סדור. ההכרה ביחסי האחאות היא שלב מתבקש בהתפתחות הדין. תוצאה זו מתחייבת, בין היתר, לנוכח חשיבותם של יחסים אלה מבחינה אישית רגשית, אשר הולכת ומתבררת גם במחקר הפסיכולוגי; לנוכח ההכרה המתחזקת בזכויות ילדים והחתירה להגן על האינטרסים שלהם בנפרד מאלה של מבוגרים; לנוכח הגיוון במבנים המשפחתיים. שינויים אלה מצדיקים חשיבה מחודשת על יחסי אחאים, הן בדיני המשפחה והן מחוץ להם, והענקת הגנה משפטית אפקטיבית ליחסים אלה. הקריאה להכיר ביחסי אחאים כקטגוריה נבדלת אינה מוציאה הכרה אפשרית בקטגוריות אחרות של יחסים משמעותיים. עם זאת, ואף שאני סבורה כי נכון להרחיב עוד את המבט ולדבר על הצורך להעניק הכרה משפטית ליחסי ילדים עם מגוון של גורמים משמעותיים בחייהם, אני סבורה שיחסי אחאים ראויים לדיון נפרד. אמנה בקצרה שלוש סיבות לכך. , כמוצג בדיון בראשית הסקירה, אחאות היא קשר משמעותי וחשוב מאין כמוהו. האחת , הצדדים לקשר, בחלק מן ההקשרים שבהם עולה השאלה לדיון משפטי, הם השנייה ילדים, ודווקא ילדים זקוקים לקטגוריה שתגן עליהם באפקטיביות. קביעתה של קטגוריה זו כנתון משפטי תחייב את מקבלי ההחלטות – קרי, את גורמי הרשות המבצעת הרלוונטיים – להכיר בהם ולהעניק להם הגנה משפטית, גם אם הם אינם יכולים להשמיע את קולם , קטגוריה כקטגוריה משמשת לצמצום שיקול השלישית ואין מי שיעשה זאת במקומם. הדעת השיפוטי, ובכך יתרונה. במסגרת עיצוב הקטגוריה אפשר וצריך להגדיר את הנורמה המתחייבת מאותה קטגוריה כסטנדרט, ולאו דווקא כרשימת כללים סגורה ונוקשה. כלומר, הנורמה שצריכה להתלוות לקטגוריית האחאות צריכה להיות רחבה וגמישה דייה לאפשר שונוּת בין סוגים שונים של יחסי אחאים, מבחינת האינטרסים שאפשר להעלות בשמם ומבחינת האיזון מול אינטרסים נוגדים, בהם של בני משפחה אחרים. יוער כי הקריאה להכרה בקטגוריה של אחאים במישור השיפוטי ובמישור המנהלי־מקצועי אינה תחליף למלאכת חקיקה בנושא. לאורה של קטגוריה זו על המחוקק לבחון את הסדרי החקיקה (אלה הקיימים ואלה העתידיים) ולוודא כי לאחאים ולהגנה על היחסים ביניהם ניתן המקום הראוי. מטבע הדברים, לנוכח היקפו המצומצם של הדיון כאן, הוא אינו מתיימר לפרוס את מגוון האינטרסים הנוגדים ואת מורכבות ההכרעה ביניהם. בהתאם, הוא אינו משרטט את הפתרון שיש במקרים ספציפיים. הטענה הבסיסית שבמוקד הסקירה היא שעל המחוקק ועל בית המשפט לראות לנגד עיניהם את האינטרס האחאי, להכיר בו ולהעניק לו הגנה. גם אם לא בכל מקרה תהיה להכרה באחאות השפעה על התוצאה המשפטית, ראוי שבתי המשפט יפסקו בסוגיות השונות מתוך התחשבות ביחסים אלה ובאינטרס האחאי הגלום בהם.

24

השמה והתערבות עם קבוצות אחאים בהשמה חוץ-ביתית מנקודת מבט מודעת טראומה

20 סיגל קני-פז

הקדמה הצורך למצוא תיאוריה ומודל אשר יסייעו ויכווינו אנשי מקצוע בקבלת החלטה על השמה משותפת או מפוצלת של אחאים מוכר ונפוץ. מנגד, אנשי המקצוע מכירים בכך שכל מקרה של אחאים הוא ייחודי, ויש צורך לבחון אותו לגופו. על כן בתחום השמת האחאים וההתערבות אצל אחאים שהוצאו מביתם יש לאמץ גישה גמישה ורב-ממדית, ואין נוסחה אחת נכונה שלפיה אפשר לפעול. בצד זאת, השאלות המרכזיות בהשמה של אחאים קשורות קשר עמוק לכך שהם באים מרקע של טראומה מבית – במובן של סביבת ילדות טראומטית הכוללת הזנחה ו/או התעללות פיזית, מינית או רגשית. מאמר זה יבקש להתבונן על הדילמות בהשמת אחאים ). מבט זה מבקש Knight, 2019) (trauma-informed( מנקודת מבט מודעת טראומה להתייחס אל מטופלים דרך עדשת הטראומה, כלומר – להתבונן על האופן שבו הטראומה עיצבה את עולמם של הנפגע או הנפגעים ממנה, ואת היחסים שלהם עם סביבתם הקרובה. , שלפיו המטפל מתבונן ביחסי הורה וילד CPP- המאמר משתמש במושגי יסוד מתוך מודל ה )attachment( אשר חווה טראומה דרך שתי עדשות בו-זמנית: האחת היא התקשרות נבנה לעבודה CPP- ). אף על פי שמודל ה Lieberman et al., 2015( והאחרת היא טראומה טיפולית עם ילד והורה, מאמר זה יבקש להרחיב את עקרונותיו להתבוננות בעבודה עם קבוצות אחאים במסגרת חוץ-ביתית. מקורו של מודל זה בעולם הטיפול, אך הוא ניתן 21 להרחבה ולהתאמה לסביבה ארגונית חוץ-ביתית ולסביבות נוספות.

דילמות בהשמת אחאים – שאלות ערכיות פוגשות את נטיית הלב קבלת החלטות בנוגע להשמה היא תהליך מורכב וקשה – זהו תהליך הרה גורל במובנים רבים, שנעשה לרוב בתנאים שאינם מיטביים, בלשון המעטה. אנשי מקצוע נוטים לחשוש

20. ד"ר סיגל קני־פז היא עובדת סוציאלית, עמיתת הוראה בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, סגנית ראש מינהל הרווחה ומנהלת המרכז לשלום המשפחה בנתניה, מטפלת ומדריכה בשיטת לטיפול בילדים שחוו טראומה בגיל הרך. CPP 2 1. ). ארגון מודע טראומה וקשר: עקרונות 2022( ' להרחבה והעמקה בנושא זה, ראו מאמרה של קני-פז, ס .29-22 , 23 נקודת מפגש, מנחים ליצירת בסיס בטוח למטופלים ומטפלים,

25

סיגל קני-פז

מהחלטות אלו, שהן בעלות השפעה עצומה על עתיד הילד. בשאלות של השמה חוץ ביתית של אחאים, ובשאלות של השמה ככלל, מתקיים למעשה מפגש בין דילמות ערכיות ובין נטיות הלב של אנשי המקצוע. הוצאה של ילד מהבית ומטיפול הוריו הביולוגיים נועדה להגן עליו ולקדם את התפתחותו התקינה. כך אנשי מקצוע, אשר נדרשים להחלטות של השמה בכלל ולהחלטות של השמת אחאים בפרט, שואלים את עצמם מהי קונסטלציית ההשמה שתממש באופן מיטבי את עקרון טובת הילד. לעיתים קרובות נטיית הלב של אנשי המקצוע רואה בהשמה משותפת של אחים פתרון נכון יותר, משלל סיבות: ראשית, השמה נפרדת של אחאים מהווה הפרדה שנייה להפרדתם מהוריהם, ולילדים אשר מוצאים מהבית על רקע של חוויות טראומטיות, הפרדה בין אחאים עשויה להוות טראומה נוספת. שנית, מניעת הפיצול של אחאים בהשמה עשוי להקל על ההורים. בניגוד לכך, במקרים שבהם ידוע על פגיעה בין אחאים, אנשי מקצוע נוטים לראות בקשר אחאי זה קשר שונה מקשר אחאי "רגיל" – וממליצים לעיתים על הפרדת אחאים שהגיעו מבית אחד. כך יש לשים לב למצבים שבהם השמה משותפת לא בהכרח מקדמת את הילדים. עם זאת, יש לבחון לעומק את המפגש בין השאלות הערכיות לנטיות הלב כאשר עוסקים בהשמת אחאים, לדוגמה – בנושא של אחריות אחאית זה לזה. אנשי מקצוע מרבים להגן על ילדים מפני מצבים שבהם אחד האחים מקבל עליו אחריות לאחיו האחרים, ורואים בכך מצב שאינו תקין. ראוי לזכור כי לעיתים האחריות משמשת עבור אח זה דווקא גורם של חוזק וחוסן, והיא מקדמת דימוי עצמי חיובי, משמעות ושייכות משפחתית. נוסף על כך, האחריות האחאית עשויה להוות גורם מקרב בין האחאים. לרוב אחד האחים סיגל לעצמו את התפקיד השומר עוד בבית ההורים, ולעיתים תפקיד זה דווקא משרת את התפתחותו נוכח המציאות שהוא ואחיו נמצאים בה. קבלת החלטות על השמת אחאים מנקודת מבט מודעת טראומה לאחר שפרסנו שאלות ערכיות, נטיות והנחות יסוד בנוגע להשמה של אחאים, נבקש להתמקד באופן שבו גרעין הטראומה שהילדים נושאים איתם פוגש את סט השיקולים בהשמה. נקודת מבט מודעת טראומה עשויה להעניק מדדים שונים לבחינת השמה משותפת או מפוצלת של אחאים. מה הוביל להוצאה של נקודת המוצא של מבט מודע טראומה על סוגיות אלו היא השאלה: יש לבחון את משמעותם של אירועים הילדים מהבית, ומהו סיפור היציאה שלהם מהבית. אלו עבור כל אחד מהאחאים כפרט, ועבור האחאים כיחידת התייחסות שלמה. למרות שכיחותו של שיח בטרמינולוגיה של סימפטומים כאשר דנים בילדים שהוצאו מביתם, מאמר זה מספק הזמנה לבחון מה התרחש בבית אשר הוביל לסימפטומים אלו. כמו כן יש לבחון מהי המשמעות של הטיפול ההורי הלקוי עבור האחאים – יחד ולחוד. גם בהתייחס לנרטיב של ההוצאה מהבית, חשוב לזכור כי אחאים יכולים לקרוא את סיפור ההוצאה מהבית באופנים שונים לחלוטין.

26

השמה והתערבות עם קבוצות אחאים בהשמה חוץ-ביתית מנקודת מבט מודעת טראומה

לדוגמה, במצב שבו היציאה מהבית קשורה לחשיפה של פגיעה מינית שהתרחשה בבית, עשוי אח להאשים את אחותו הנפגעת בפירוק המשפחה. במצב זה הנרטיבים של השניים, הן בנוגע לטראומה – הפגיעה שהתרחשה, והן בנוגע להוצאה מהבית, יהיו שונים זה מזה בעליל ואף סותרים ומנוגדים זה לזה. בד בבד ייתכן כי יש אחאים נוספים המחזיקים בנרטיבים משלהם. זהו מרחב מורכב וטראומטי, שמתקיים בו מגוון של קולות – ואליהם יש להפנות את תשומת הלב. קליטה מודעת טראומה והתקשרות של קבוצת אחאים בחלק זה של המאמר נייחד תשומת לב לתהליך הקליטה של קבוצת אחאים במסגרת חוץ-ביתית מתוך פרספקטיבה מודעת טראומה והתקשרות כאחד. מנקודת מבט ארגונית, המסגרת החוץ-ביתית צריכה לשאול את עצמה האם קיים בתוכה מקום – פיזי ומנטלי – שבו אפשר לדבר עם אחאים יחד על אירוע ההוצאה מהבית. דווקא בכניסה לפנימייה יש חשיבות באמירה משותפת לאחאים כקבוצה – ללא תלות בשאלת הפרדתם לאחר מכן. בנקודה זו הסיפור שלהם עדיין משותף – והוא צריך לקבל מקום משמעותי, תרתי משמע. כאשר יש ביזור בין האחים בשלב ההוצאה מהבית ואל תוך הקליטה, החוויה של כל ילד היא שהוא לבד בתוך הסיטואציה. זוהי חוויה של בדידות המוסיפה עוד נדבך על הטראומות הקיימות. מרחב משותף של אחאים בעת הקליטה יכול להפחית את הבדידות ולהשריש תפיסה, החיונית להמשך המסע במסגרות חוץ-ביתיות ובחיים ככלל, שהם יחד בתוך אירועי חיים מטלטלים, גם אם הם משפיעים אחרת על כל אח או אחות. בעת הקליטה המשותפת יש צורך לנסות לחפש ולנסח, בפרפרזה על מאמריהן הידועים Lieberman( ) ושל ליברמן ועמיתות Fraiberg et al., 1975( של פרייברג ועמיתות ), "מלאכים", כלומר כוונות מיטיבות סביב הקשיים בקשר בין האחאים, בפרט et al., 2005 בסיטואציות שבהן האחאים אוחזים בנרטיב של ניכור, פיצול ו/או האשמות ביניהם. יש חשיבות ליצירת קשר נסיבתי בין תמונת היחסים הקשה שהם מביאים לסיפור הטראומה המשפחתית שהובילה לנקודת הזמן הנוכחית. יחסים קשים בין האחאים עשויים לשקף תמונת פיצול שהייתה ביחס אל האחאים בבית, למשל אח דחוי אל מול אח מועדף. במקרה אחר יחסים קשים בין האחאים עשויים לשקף תמונת יחסים קשים בין ההורים, שבה החשיפה לאלימות הבין-זוגית משתקפת ביחסי האלימות בין האחים. בקליטה מתוך פרספקטיבה מודעת טראומה והתקשרות, כאשר ילד חדש מגיע לבדו למשפחתון נדרשים אנשי המקצוע לשאול מה משמעות האירועים שהובילו את הילד ליציאה מהבית. הדבר נכון גם כאשר מדובר בקליטתה של קבוצת אחאים, ובמקרה כזה יש לשאול: מהי משמעותה של ההוצאה עבור כל אח או אחות בנפרד, וכיצד היא משפיעה על הסימפטומים של כל אחד ואחת מהם. כמו כן יש לשאול באיזה אופן משפיעים אירועים אלו על תמונת היחסים שלהם ועל ההתקשרות בין האחאים. נוסף על כך, יש להפנות תשומת לב לשאלת הטריגר – האם ובאיזה אופן אחאים מהווים מאזכרים של הטראומה זה עבור זה? האם ובאיזה אופן מסוגלים האחאים לווסת את עצמם, וזה את זה, בהקשר

27

סיגל קני-פז

המדובר? בהמשך לכך, לאיסוף מרב הדוחות הסוציאליים והחומרים הביוגרפיים על הילדים חשיבות יתרה – שכן הם מכילים לרוב פרטים חשובים, שלא תמיד ידוברו, על סיפור הטראומה של הילדים ועל היחסים ביניהם.

בוננות מודעת טראומה בקבוצת אחאים ה

משמעות מהי משמעות האירועים שהובילו להוצאה מהבית; יחד ולחוד?

בין אירועים לסימפטומים כיצד קשורים האירועים הטראומטיים לתפקוד הרגשי-התנהגותי של האחאים?

ויסות באיזה אופן יכולים האחאים לווסת את עצמם וזה את זה? האם הם מהווים טריגר טראומטי?

יחסים מהי תמונת היחסים בין האחאים, בהתייחס לאירועים שהובילו להוצאה מהבית?

, בתחילת העבודה עם ילד והורה יש לעבוד על סיפור הטראומה CPP- לפי פרוטוקול ה בתנועה בין שלושה היבטים: סיפור הטראומה – "מה קרה לך?", הסימפטומים – ביטויים התנהגותיים של האירוע הטראומטי, ומתן תקווה – אפשר לעזור ולשנות את המצב לטובה.

האירוע הטראומטי

תקווה

סימפטומים

28

השמה והתערבות עם קבוצות אחאים בהשמה חוץ-ביתית מנקודת מבט מודעת טראומה

ברוח זו, בקליטתם של אחאים במסגרת חוץ-ביתית אפשר לבצע איתם משולש ראשוני משותף. משולש זה יכול לשמש גם בטיפול קבוצתי אחאי או משפחתי – כפי שיפורט להלן. ה"קודקוד" הראשון של השיח מכיל שאלות הקשורות בטראומה מהבית ובהוצאה ממנו: מדוע יצאתם מהבית? מה היו האירועים בבית שפגעו בכם – כקבוצה וכפרטים? מה אבא ואימא לא יכלו לספק עבורכם בבית? ה"קודקוד" השני של השיח עוסק בסימפטומים, בהתנהגויות, ביחסים ובמצב הקונקרטי כעת: כיצד הגבתם? כיצד נראיתם? כיצד השפיעו האירועים על היחסים ביניכם? מה קורה עם ההורים היום? מה הצפי לעתיד? ה"קודקוד" השלישי מתייחס לתקווה: מה המסגרת החוץ-ביתית תספק לכם? או, במקרה של משולש בתחילתו של טיפול אחאי: מה נעשה בטיפול המשולב יחד, ובאיזה אופן זה יכול לסייע נוקט גישה שלפיה על המטפלים "לדבר את CPP- לכם? חשוב לציין בהקשר זה כי ה הבלתי מדובר", ולתת בעצמם מקום לשיח עם הילדים על אירועים טראומטיים. כך מועבר גם מסר על המסגרת – כאן מותר לדבר על הדברים שעברו עליכם ומותר לשאול שאלות .)Lieberman & Van Horn, 2009( הנוגעות להם יצירת מרחבים משותפים לאחאות במסגרות חוץ-ביתיות בצד הדיון הקוטבי שבין השמה משותפת להשמה נפרדת, ולאחר שקבוצת האחאים או לפחות חלקה נקלטה במסגרת, מאמר זה מזמין את הקוראים לחשוב על היבטים אשר עשויים להיטיב את הקשר בין אחאים – ללא קשר להחלטה על השמה משותפת על אנשי המקצוע במסגרת החוץ-ביתית לוודא כי קיימים מרחבים המקנים או נפרדת. אפשרויות שונות ומגוונות לשמירה והחזקה של הקשר האחאי, ויש להם מחויבות לקיים עבודה מתמדת על הקשר האחאי, בין אם האחאים הושמו במשותף ובין אם הושמו בנפרד. השאלה המרכזית שצריכה להנחות את אנשי המקצוע היא מה הילדים צריכים כעת. קיימת כאן דילמה תמידית, בין הצרכים הפרטניים של כל ילד ובין הרצון לשמור ולהחזיק את הקשר האחאי, מתוך הבנה שהוא בעל משמעות גדולה, עכשווית ועתידית, עבור הילדים. על אנשי המקצוע להחזיק את חשיבותו של הקשר האחאי, בצד ההבנה שהוא משני לצרכים הילדיים הפרטניים. במילים אחרות, לעיתים הצרכים הפרטניים מחוברים לחשיבות הקשר האחאי ולעיתים הם גוברים עליה או אף סותרים אותה. דילמה זו קשורה גם בבחירת דמויות ההתקשרות המתאימות עבור הילדים. לדוגמה, זוג הורי בבית אחד יכול להיות מיטיב מאוד עם אח אחד אך לא עם אח אחר, ולעיתים אפשר לזהות זאת כבר מלכתחילה. התאמתן של דמויות ההתקשרות לכל אחד מהילדים כפרטים צריכה גם היא להיות שיקול משמעותי בשאלות של השמת אחאים. עם זאת, יש לזכור כי האפשרויות ליצירת מרחב אחאי משותף רבות ומגוונות.

29