מכון חרוב - שבת אחים גם יחד - השמה וליווי של אחאים במסגרות חוץ-ביתיות

אחאות כקטגוריה הראויה להכרה במשפט

תחומי משפחה אחרים כמו קשרי משפחה אחרים, ובפרט קשר הזוגיות וקשר ההורות, אף הקשר האחאי צץ ועולה בהקשר של מגוון סוגיות משפטיות החורגות מתחום דיני המשפחה. במאמר המורחב העוסק באחים ואחיות במשפט, נבחרו לדיון הֶסדרים (וחֲסָרים הסדרים) שיש להם השפעה ישירה או עקיפה על טיב הקשר הרגשי בין אחאים או שיש בהם כדי לגלם או לבטא את חשיבות הקשר הרגשי האמור בראי המשפט: עדות, סיוע לאחר מעשה וחיפוי על עבֵירה, עבֵירות פליליות כלפי בני משפחה, שימוש בגופה של אחות לצורך סיוע לאחותה – תרומת תאי מין ונשיאת עוּבּרים, הנצחה, זיכרון והחלטות הקשורות לגופו של המת ולפרטיותו, וזכויות וחובות כלכליות. נראה שהמשפט מזהה את המשמעות הרגשית של הקשר המשפחתי ומכיר בציפייה האנושית לסייע לקרובים. אנו רואים הוראות במשפט בהקשרי עדות המשקפות את ההבנה שלא יהיה נכון לצפות שבני משפחה ישמרו על אינטרס של מיצוי הדין עם עבריינים – בשם הכבוד לקשר המשפחתי הקרוב וההגנה עליו. בחלק מהֶקשרים אלה הקשר האחאי מוכל בקשר המשפחתי המוגן, ואילו באחרים הוא אינו מוכל – חוסר עקביות שקשה, להבנתי, להסבירו. כך למשל, הכרה ביחסי אחאים – הן לעצם משמעותם וחשיבותם בחיי הרגש של בני האנוש כעניין שבעובדה והן לעניין המשמעות הנורמטיבית שראוי להעניק להם לצורך קביעתם כיעד שראוי לקידום ולהגנה – הייתה אמורה להוביל להרחבת תחולתו של הפטור מעדות גם על אחאים, שהרי הרציונלים המתוארים מתאימים אולם הדין הישראלי בחר שלא 17 במהותם גם לקשרי אחאות. הצעות כאלה אכן עלו בעבר, להכיר בהן ונמנע מלהעניק הגנה לקשר הרגשי בין אחאים בהקשר זה. אחאים יכולים אם כן להעיד זה נגד זה, ואף אפשר לכפות אותם להעיד בניגוד לרצונם. לצד הסדר זה, המבחין לעניין עדות בין בני זוג והורים מצד אחד, ובין אחאים מצד אחר, אפשר להצביע על הסדרים אחרים, קרובים רעיונית במהותם לסוגיית העדות הפלילית, המתייחסים לזיקה האחאית כמו לזיקה הזוגית או ההורית, קרי, הסדרים הרואים בכל בני המשפחה הגרעינית, לרבות אחאים, מי שקשריהם ראויים ליחס מיוחד. בעוד אנו רואים הכרה חלקית בלבד בייחודם של יחסי אחאים במתן עדות למשל, הדין הישראלי מייצר הגבלות פטרנליסטיות בנושא נשיאת עוברים, שמאחוריהן עומד בין היתר רציונל רגשי והבנת ייחודיותו של הקשר האחאי. הדין הישראלי מגביל את היכולת לרתום את גוף האישה לצורך סיוע לאחותה (או לאחיה) בהקשר של הולדה בסיוע טכניקות הולדה מלאכותיות. כך נקבע איסור עקרוני על נשיאת עוּבּרים במסגרת התקשרות ובאופן דומה נקבע איסור על תרומת 18 לפונדקאות על ידי אחות (וכן שאר בנות המשפחה), 19 ביצית מן האחות.

1 7. ,94 , . הפרקליט, כד 1967־ ), תשכ"ז 6 ' ). הצעת החוק לתיקון פקודת העדות (מס 1968( ' פלר, ש"ז והרנון, א .99 18. .1996־ )(ב) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו 3(2 ' ס 1 9. .2010־ )(א) לחוק תרומת ביציות, התש"ע 3() (ה 13 ' ס

23