סוניה הרטמן - תחנות חיי

איתי, יש צפע בלול! אלי תפס ביד כלי ברזל כלשהו, רץ איתי ללול, נכנס והרג את הצפע. אחר כך הוריד לו את הראש, התחיל ללחוץ עליו, ומבטן הנחש נפלטו שישה אפרוחים. נחשים אינם לועסים, אלא בולעים את טרפם בשלמותו. מאז אני מפחדת לא רק מצפע אלא מכל נחש, אפילו נחש שנראה בטלוויזיה. אני עוצמת את העיניים; איני יכולה להתגבר על הפחד הזה. מאורע שני ארע כבר בלול שבנינו למעלה על הגבעה. יום אחד נכנסתי וראיתי על הרצפה מוטלות מספר תרנגולות מתות. הדבר חזר על עצמו במשך יומיים שלושה. הלכתי לאלי פותר הבעיות, סיפרתי לו מה קורה, ואמרתי שנראה כאילו מישהו הורג אותן. אלי בא איתי ללול, הבחין שלתרנגולות המתות יש פצע מדמם בצוואר, וכן שהרשת בחלון אחד קרועה, ואמר: מכאן נכנס בעל-חיים שחונק את התרנגולות. מה עושים? פותרים את הבעיה. אלי בנה כלוב גדול מוקף רשתות מתכת, עם פתח כניסה ודלת נופלת מצד אחד, והצמיד את הכלוב עם הפתח לכיוון החלון. למחרת בבוקר נכנסנו ומצאנו חתול ביצות ענקי יושב בתוך הכלוב. אלי הציב את המלכודת ליד חדר האוכל, ולמחרת ירד לצומת, עלה על אוטובוס, ונסע עם החתול בכלוב לגן החיות בתל אביב. בגן החיות קיבל תמורת החתול שלושה תוכים שגדלו אצלו בבית הרבה שנים. גם החתול חי הרבה שנים בגן חיות. מדי פעם נסעתי עם הילדים, אולי רק עם דני, לבקר את החתול "שלנו", ולראות לידו את השלט עליו נכתב: חתול ביצות שנלכד במגידו. הוריו של אברהם גרו בתל-אביב עם אחיו המבוגר. דודתו, אחות אימו, היגרה באה הדודה לבקר את אחותה 1951 ללונדון עוד לפני שפרצה המלחמה. בשנת בארץ, ושתיהן באו לבקר אותנו במגידו. אז כבר גרנו בחדר משפחה. הדודה שאלה במה אנחנו עוסקים? כאשר שמעה שאברהם רועה צאן, הגיבה ביידיש: חרפה ובושה, ילד יהודי רועה צאן? . 49 או ינואר 48 הוריי נסעו , כזכור, מאיטליה לצרפת, ומשם הגיעו ארצה בדצמבר בארץ גר כבר שלמה, אחיה של אמא, שהתחתן עם בטי, ויחד פתחו מסעדה ברמת גן. הוריי הגיעו למעברה, וכעבור יומיים שלמה הוציא אותם לגור אצלם.

106