סוניה הרטמן - תחנות חיי

להיות עצמאית). עבדתי הרבה שנים כאחות בקיבוץ, תפקדתי גם כרופאה וגם כפסיכולוגית; הרופא הגיע פעם בשבוע לשעה. לפני כן עבדו אצלנו אחיות מקיבוצים שונים. אולה פלונסקי חברת מגידו, שעבדה איתי בלול, למדה ב"השרון" ואחר כך עבדה כאחות בקיבוץ. אבל היא למדה שנה וחצי, וסיימה עם תעודה של אחות מעשית, ללא הסמכה לתת תרופות. עבדה אצלנו גם אחות ממרחביה, ואחות נוספת בשם איה ממושב בלפוריה, היו אלו אחיות מתחלפות שנשלחו אלינו מהתנועה. תקופה מסוימת עבדתי עם אולה, שאחר כך השלימה בעפולה את הלימודים כאחות מוסמכת. המשכתי בעבודתי , מעבר לגיל הפרישה; באותם ימים, בכל מקרה, כספי הפנסיה 70 כאחות עד גיל עברו לקיבוץ. אחרי ניתוח לב פתוח בבי"ח הדסה בירושלים. 1991 אברהם נפטר ברביעי במאי , הצעיר מבין שלושה בנים. להוריו היתה 1930 הוא נולד בפולין בשביעי באוקטובר , כאשר הרוסים נכנסו לשטח פולין, אברהם נשלח עם 1939 חנות בדים. בשנת משפחתו לסיביר. אחרי השחרור מסיביר הדרימה המשפחה לגרוזיה, שם שהו

. כאשר חזרו לפולין אברהם הצטרף 1946 עד לתנועת השומר הצעיר, עלה לישראל באפריל הגיע למגידו. עבד כמה 1949 , ובשנת 1948 פעמים כמרכז המשק, ובמשך מספר שנים עבד כחשב ומנהל הכספים של פוליגל. למד לתואר ראשון בכלכלה בפקולטה ברחובות, והיה פעיל כלכלי בקיבוץ ובתנועה. אברהם היה איש חכם מאוד ומוכשר בהרבה שטחים. נדרשו לי לא מעט שנים בחיים לצידו של אברהם עדשהשתחררתי מרגשות נחיתות לידו, מהתחושה שאיני שווה דבר בהשוואה אליו, ועד שהבנתי שהומניסטיקה חשובה

124