סוניה הרטמן - תחנות חיי
בקנדה; הממסד שם לקח על עצמו לסייע בגידולם, ולכן צילמו הרבה סרטים בהשתתפותם. אמא נהגה לספר לי הרבה סיפורים, ובגיל צעיר מאוד למדתי לקרוא. בין השאר קראתי בילדותי את אגדות אנדרסן ואגדות האחים גרים, ובהמשך עוד ספרים, כולם בשפה הפולנית. התחלתי ללמוד בבית ספר פולני כללי, לא יהודי, בגיל שש וחצי, למרות שבאותם ימים נהגו להתחיל ללמוד בגיל שבע. אמא חתמה על אישור למנהל בית הספר כדי שיקדימו את קבלתי ללימודים, מפני שכבר ידעתי לקרוא היטב, באופן שוטף. עוד זכור לי מילדות המפגש הראשון עם כף שמן דגים. כידוע פולין ארץ צפונית למדי עם מעט מאוד ימי שמש בהירים. קרינת השמש נחוצה כדי להפוך את הפרו ויטמין די שבגוף לוויטמין די, החיוני לצורך קליטת סידן לעצמות. בגלל המחסור בימי שמש היתה נפוצה שם מחלת רככת העצמות. לכן נהגו בבית ספר לתת לכל ילד כף שמן דגים, שנודע כעשיר בוויטמינים. ברגע בו קירבו לראשונה אתהכף לפי, חשתי בריח ואמרתי: אני לא בולעת. אמרו לי: את חייבת! אמרתי לא! והם ניסו שוב. קפצתי מהחלון ורצתי הביתה. אמא נאלצה להחזיר אותי לבית ספר ולחתום שהדבר על אחריותה, כך שלא אידרש לקבל שם את השמן. אמא ידעה היטב "עם מי יש לה עסק"; "וזה עוד כלום"! העתיד לבוא עוד לפנינו. . ביום 1939 כך עברה עליי ילדות מאושרת, מוגנת ומטופחת, עד האחד בספטמבר הראשון לחודש ספטמבר יצאתי בליווי אימי מהבית בדרך אל בית הספר, לקראת תחילת הלימודים בכיתה ג'. כבר סיימתי את הלימודים בכיתות א'-ב'. סמוך לנו יצאו מבתי השכונה עוד מספר שכנות פולניות עם ילדיהן. רעם המטוסים נשמע הרבה לפני שראינו אותם; בעודנו עומדים בחוץ, בדרך לבית הספר, שמענו לפתע רעש עמום מתחזק ופועם, אך טרם ראינו מה מקורו. אחת השכנות אמרה: אוי, יתכן שזה רעש מטוסים, אולי פרצה מלחמה. כבר שררה אז אווירה של אי יציבות. היטלר שלט בגרמניה כשש שנים, ונפוצו שמועות אודות התנהגות ברברית של הגרמנים. אבל אמא, כדרכה תמיד, הגיבה
16
Made with FlippingBook Annual report maker