סוניה הרטמן - תחנות חיי
בגישתה האופטימית ללא תקנה: מה פתאום מלחמה, גברות?! זה ודאי תרגיל של צבאנו. והשכנה ענתה לה בתמיהה: אבל מה פתאום? מאיפה כל המטוסים? לפתע השחירו השמיים מעלינו, וחזינו לתדהמתנו בלהקות של מטוסים חולפות מעל ראשינו, להק אחרי להק לכיוון ורשה, ואז ראינו באופק את הפצצות המוטלות על העיר ואת להבות האש הפורצות מעלה אל השמים כתוצאה מההפצצה. כמובן שהבנו מיד שהותקפנו, ואכן פרצה מלחמה. מיהרנו לחזור הביתה; היה לנו כעין מקלט, שבו ישבנו במשך יומיים שלושה, וכל אותו זמן שמענו את רעם המטוסים החולפים מעלינו. כתוצאה מהפלישה הגרמנית המסיבית עזבה הממשלה הפולנית את פולין כעבור שלושה ימים, בשלושה בספטמבר, אבל בטרם נמלטה לרומניה, הוציאה צו שהורה לכל הגברים להימלט אל עבר הגבול המזרחי של פולין. למרות שהפולנים נלחמו רכובים על סוסים ואילו הגרמנים פלשו על גבי טנקים, התכוונה הממשלה לנסות ליצור קו הגנה נוסף במזרח, וכמו כן למנוע את נפילת הגברים בשבי הגרמנים. לכן אבא ושני האחים של אמא עזבו את העיירה, ונמלטו לכיוון הגבול המזרחי בהתאם להנחיות הממשלה. אני מניחה שנסעו מזרחה ברכבת, כי הרכבות עדיין פעלו בחלקן. בבית נשארנו לבד, רק אמא ואני.
17
Made with FlippingBook Annual report maker